ז'אן סיבליוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יאן סיבליוס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ז'אן סיבליוס
Jean Sibelius.jpg
לידה 8 בדצמבר 1865
המנלינה, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בספטמבר 1957 (בגיל 91)
Q208293, פינלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מנצח, מוזיקולוג, מרצה באוניברסיטה, כנר עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
Allmusic mn0000690353
www.sibelius.fi
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סיבליוס ב-1913

ז'אן סיבליוספינית: Jean Sibelius) ‏ (8 בדצמבר 1865 - 20 בספטמבר 1957) היה כנר ומלחין פיני.

סיבליוס הוא אחד המלחינים הפופולריים של שלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. המוזיקה שחיבר וכשרונו הרב היוו מרכיב בהתהוותה של הזהות הלאומית הפינית. חוקרים סבורים כי סיבליוס היה אוהד של הנאצים גם אחרי שנודעו זוועות השואה[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבליוס נולד למשפחה דוברת שוודית בעיר המנלינה (Hämeenlinna) בדוכסות הגדולה של פינלנד, אשר הייתה בזמנו מדינה כחלק מהאימפריה הרוסית. שמו המלא היה יוהאן יוליוס כריסטיאן סיבליוס (Johan Julius Christian Sibelius). סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בשנת 1885. הוא החל לימודי משפטים באוניברסיטה בהלסינקי, אולם עד מהרה פרש מלימודיו. בהיותו סטודנט אימץ את השם ז'אן, גרסה צרפתית לכינויו המשפחתי. הוא נשלח לבית ספר ידוע ללימוד השפה הפינית. ניתן לראות את לימודיו אלו כחלק מהתעוררות התנועה הרומנטית-לאומית בפינלד באותם ימים. הלכי רוח אלו היוו חלקים מכריעים ביצירותיו ודעותיו של סיבליוס.

בין 1885 ל-1889 למד מוזיקה בבית הספר למוזיקה של הלסינקי (הנקרא כיום אקדמיית סיבליוס). מורהו היה מרטין וגאליוס. סיביליוס למד נגינה בכינור והמשיך את לימודיו בברלין (בין 1889 ל-1890) ווינה (בין 1890 ל-1891). סיבליוס התחתן ביוני 1892. לו ולרעייתו נולדו שש בנות.

יצירותיו הידועות ביותר הן "פינלנדיה", "וולס טריסטה", ה"קונצ'רטו לכינור ברה מינור", "הברבור מטואונלה" והסדרה הקרליאנית. הוא כתב יצירות רבות נוספות, כולל כאלו המושפעות מה"קאלוואלה", שבע סימפוניות, מעל 100 שירים לשירה ופסנתר, מוזיקת רקע לשלושה עשר מחזות, אופרה ("Jungfrun i tornet", "העלמה במגדל"), מוזיקה קאמרית (כולל עבור רביעיית מיתרים), מוזיקת פסנתר, 21 יצירות של שירי מקהלה, ומוזיקה טקסית של הבונים החופשיים.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 הוא חדל מלחבר יצירות.

סיבליוס מת מדימום מוחי ב-20 בספטמבר 1957.

סגנונו המוזיקלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ז'אן סיבליוס היה חלק מתוך גל של מלחינים אשר קיבלו את נורמות הקומפוזיציה של המאה ה-19, אולם חיפשו בהתמדה כיצד לפשט את המבנה הפנימי של המוזיקה. בדומה לאנטונין דבוז'אק חיפש סיבליוס לחנים אופייניים אשר להם אופי לאומי, אך בו בזמן הביא גישה ייחודית ואידיוסינקרטית. הוא הושפע מפרוצ'ו בוזוני ופיוטר צ'ייקובסקי, אשר השפעתו ניכרת לדוגמה ביצירתו "סימפוניה מספר 1 במי מינור" מ-1899. יצירות של סיבליוס מתאפיינות בפיתוח של קטעים בתוכן בהדרגתיות עד לסיומן הגדול. המיזוג ביניהם הוא לעיתים כה מרשים עד כי יש החושבים כי הוא נהג להתחיל את העבודה על יצירותיו דווקא מן האמירה הסופית שלהם.

עבודותיו הגדולות האחרונות היו הסימפוניות השישית והשביעית שלו, מוזיקת רקע למחזהו של שייקספיר "הסערה", ו"טפיולה" (Tapiola). סיבליוס צוטט כמי שאמר כי "בעוד מלחינים אחרים נוהגים להגיש קוקטיילים, הוא מציע לציבור מים קרים וטהורים".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צבי צרי, סיבליוס - קולה של פינלנד המתעוררת, נהר ספרים, 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיטר מונגהאם, A Composer's Ties to Nazi Germany Come Under New Scrutiny, 29 בנובמבר 2009, סקירה באתר The Chronicle of Higher Education.