יאנוש צ'נגרי
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1856 סאטו מארה, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1945 (בגיל 88) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| צאצאים |
István Csengery |
  | |
יאנוש צ'נגרי (במקור צנגר, בהונגרית: Csengery János; סאטו מארה, 2 באוקטובר 1856 – גראץ, 21 באפריל 1945) היה פילולוג קלאסי, מתרגם ספרותי יהודי-הונגרי, פרופסור באוניברסיטה, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים (נספח: 1892, מן המניין: 1920, כבוד: 1930). רקטור אוניברסיטת סגד.
תחום המחקר שלו היה: ספרות יוונית ולטינית, בלשנות ותרגום ספרותי.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו, יאנוש צנגר, היה מנהל בתחום הכספים, ואמו הייתה אנה טראק. מאוחר יותר שינה האב את שם המשפחה מצנגר ( Czenger) לשם ההונגרי צ'נגרי (Csengeri). העיתונות וההיסטוריוגרפיה היהודית של אותה תקופה התייחסו אליו כיהודי מומר,[1] אך אין לכך שום תיעוד או תימוכין. הילד החל את לימודיו בעיר הולדתו ולאחר מכן, לאור תוצאותיו הלימודיות הטובות, רשמו אותו הוריו לבית הספר התיכון הפיאריסטי בדברצן ומשם העבירו אותו לקולגיום של דברצן, שם ניגש לבחינת הבגרות. הוא השלים את לימודיו באוניברסיטה בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), בהתמחות בהונגרית-לטינית-יוונית. בשנת 1879 קיבל תעודת הוראה לבית ספר תיכון. צ'נגרי סיים בהצלחה את מבחן הדוקטורט שלו האוניברסיטה ב-1880.
הוא לימד תחילה בבתי ספר תיכוניים בערי השדה ובבודפשט. בשנת 1883 זכה "בתחרות אודה" על שם יוז'ף קטונה. בשנת 1891, קיבל הסמכה להוראה באוניברסיטת בודפשט (משהו כמו פרופסור חבר, לא חלק מסגל האוניברסיטה). הוא ערך מסעות לימודים לגרמניה (1891), לצרפת (1898, 1900), ליוון (1905), ביקר במצרים ולעיתים קרובות באיטליה. מ-1896 עמד בראש המחלקה לקלאסיקה ופילולוגיה באוניברסיטת קולוז'וואר ולאחר מכן בין 1921 לבין 1927 באוניברסיטת פרנץ יוזף בסגד. בשנת 1921/22 הוא מילא את תפקידי הדקאן של הפקולטה למדעי הרוח ולאחר מכן עבור שנת הלימודים 1924/25 נבחר לרקטור של אוניברסיטת סגד. ב-1925/26 כיהן כסגן-רקטור. בשנת 1927 הוא פרש לגמלאות ב-31 באוגוסט. כהוקרה על פועלו זכה בפרס, במסגרתו יכלו הוא וצאצאיו להשתמש באיות של שם המשפחה "Csengeri" עם "y" (שמרמז על אצולה נמוכה).
מ-1880 ועד מותו עבד רבות כמתרגם; הוא תרגם להונגרית את יצירותיהם של סופרים יוונים ולטיניים (הומרוס, אייסכילוס, סופוקלס, אוריפידס, קאטולוס, טיבולוס, מרטיאליס, הורטיוס, ורגיליוס).
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספרות עתיקה של רטוריקה יוונית. כתב העת האוניברסיטאי לפילולוגיה,[3] (1882)
- התפתחות הז'אנרים הפואטיים העיקריים בספרות היוונית. כתב העת האוניברסיטאי לפילולוגיה, (1891)
- הומרוס (1888). גיור, גוסטב גרוס. 42 עמ'
- הערות על האיליאדה של הומרוס. בודפשט, 1888.
- הערות על האודיסאה של הומרוס. בודפשט, 1889.
- תולדות הספרות הרומית (1904). בודפשט, פרנקלין. 104 עמ'. (מתוך כרך ב' של כתב העת האוניברסיטאי לפילולוגיה)
- החשיבות של הקלאסיקות העתיקות בתיכון. תרבות ציבורית הונגרית, (1925)
- ורגיליוס והנצרות. תרבות הונגרית (20 בדצמבר 1930)
- ורגיליוס בשירה ההונגרית (1931). בודפשט, MTA. 36
- יאנוש אראן והקלאסיקות העתיקות: חבר כבוד של אגודת יאנוש אראן מנג'קרש בחגיגת זיכרון הזהב (1933). 18 עמ' (קטע מתוך סקירת בודפשט).
תרגומיו מיוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Homeros Iliasa, iskolai használatra. Bő szemelvényekkel és bevezetésekkel. Budapest, 1886. (A bevezetés ujra: Tanulók Könyvtára 40.)
- Homeros Odysseája, iskolai használatra. Budapest, 1887.
- Aeschylos oresteiája : dráma trilógia 1901. Budapest, Franklin.
- Aischylos tragédiái, 1903. Budapest, MTA
- Euripides: Herakles - Hippolytos. Görög és latin remekírók (Latkóczy Mihállyal), 1909. Budapest, Franklin Társulat.
- Aeschylos Oresteiája : drámai trilogia : 2. jav. kiad. : A Kisfaludy Társaság Széher Árpád-féle pályázatán jutalmat nyert műfordítás; kiadja a Kisfaludy-Társaság, 1911. 228 p.
- Euripides: Phoinikiai nők - Medeia, Görög és latin remekírók. 1911. Budapest, Franklin.
- Euripides drámái, bevezetéssel és jegyzetekkel ellátva 1911-1919. Budapest, MTA.
- Euripides elveszett drámáinak töredékei, 1926, Budapest, Királyi Magyar Egyetemi Nyomda.
- Pindaros, Görög és római remekírók. 1929. Budapest, Globus.
- A görög lira gyöngyei (1933). Szeged, Szegedi Városi Nyomda. 183 p.
תרגומיו מלטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Gaius Valerius Catullus versei. Irodalom-történeti tanulmánnyal bevezetve és jegyzetekkel kísérve (1880). Budapest, Franklin.
- Nausikaa, az Odyssea VI. éneke. Besztercebánya, 1881.
- Cicero a kötelességekről. Budapest, 1885. (Akadémiai kiadvány.)
- Tibullus elegiái. Budapest, 1886. (Rymes fordítás. Kiadta a Kisfaludy-társaság. Ugyanaz Olcsó Könyvtár 215.)
- Sophokles Antigonéja. Bevezetéssel és jegyzetekkel. Budapest, 1890.
- Ciceronis de Officiis libri tres. Budapest, 1890. (Szöveg.)
- Propertius elégiái, (1897) Budapest, Franklin
- Catullus versei, (1901) Budapest, Franklin
- Ámor és Psyche : Apuleius meséje : bevezetéssel ellátta Csengeri János (1911) Budapest, Franklin. 68 p.
- Martialis Marcus Valerius epigrammáinak tizennégy könyve a látványosságok könyvével, (1942) Budapest, MTA
יצירותיו לנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Tündérszép képeskönyv. Budapest, (1888.) Lizzie Mack képeivel.
- Mulatságra üt az óra. Budapest, 1889. (H. M. Bonnet rajzaival és Cs. J. verseivel.)
- Piczi babák kicsi képes verses könyve. Budapest, 1890.
- Boda Máté, a kortesvezér. Budapest, 1890. (Mesemondó 18.)
- Ludas Matyi historiája. Budapest, 1890. (Mesemondó 47.)
- A hordós lovag. Budapest, 1890. (Mesemondó 40.)
- Mit mesélt Náthán zsidó a török császárnak. Budapest, 1890. (Nóták, históriák, Jó Könyvek 5.)
- Judit asszony. Budapest, 1890. (Jó Könyvek 2. sz.)
- Debreczeni nóták. Budapest, 1890. (Jó Könyvek 61.)
- Goethe Iphigeniája. A Kisfaludy-társaság által Lukács Krisztina pályázatán megdicsért műfordítás. Budapest, 1890. (A Kisfaludy-társaság Évlapjai XXIV. kötetében is. Először adatott a Nemzeti szinházban 1890. decz. 31.)
- Homeros Iliasa. A közoktatási miniszter megbizásából, bő szemelvényekben ford. (prózában.) Budapest, 1891.
אַחֵר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- למה העם ההונגרי נכחד? בודפשט, (1890)
תפקידים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חבר בוועדת קלאסיקה-פילולוגיה
- עורך של כתב עת המקצועי בשם "פדגוגיה הונגרית" (1892-1896)
חברות ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגודת לה פונטיין, נשיא
- חבר באגודת קישפלודי (מ-1904)
- החברה הפדגוגית ההונגרית
- החברה לספרות טרנסילבנית, סגן נשיא
- החברה הפילולוגית, חבר ועדה נבחר
- החברה לבלשנות ההונגרית, חבר ועדה נבחר
- אגודת גתה
הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כהוקרה על עבודתו של יאנוש צ'נגרי בסגד, הוצב לוח הנצחה מאבן גיר על קיר בניין מגוריו בסגד (Roosevelt tér 14), בטקסט של לוח ההנצחה נכתב:
גר ויצר מ-1920 עד 1932 יאנוש צ'נגרי פילולוג קלאסי,
רקטור האוניברסיטה לשעבר".[4]- ספר זיכרון ליום השנה ה-70 להולדתו של יאנוש צ'נגרי (1926). סגד, דפוס עירוני. 310 עמ'.
- איבויה טאר: הפילולוג הקלאסי יאנוש צ'נגרי. פדגוגיה הונגרית, כרך 107 2007/1. ס. 49-55. ע.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. 308. o. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Ki kicsoda a magyar irodalomban? Tárogató Könyvek מסת"ב 9638607106 (מיהו מי בספרות ההונגרית)
- Szegedi egyetemi almanach: 1921-1995 (1996). I. köt. Szeged, Mészáros Rezső. Csengery János lásd 101. p. מסת"ב 963-482-037-9 (אלמנך אוניברסיטת סגד)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái I–XIV. Budapest: Hornyánszky. 1891–1914. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Dr. Venetianer Lajos: A zsidóság szerepe az emberiség kulturájában. Egyenlőség, 1910.09.18. 18. oldal. Venetianer itt arról ír, hogy "a tudomány és irodalom különböző ágaiban előmozdították a kitértek közül az emberiség vagy egyes országok kulturáját... Csengeri János (sz. 1856-ban) a kolozsvári egyetem klasszika philologusa". Lásd még: Zsidó szemle 1936.03.27., 7. oldal
- ^ görögül
- ^ Rövidítése: Egy. Phil. Közl.
- ^ Tóth Attila: In memóriam A-tól Z-ig. (Emléktáblák Szegeden, I. rész, A-CS.) Szeged, 16. évf. 2004/8. sz. 42. p.
- ^ Tar Ibolya közleménye az interneten(הקישור אינו פעיל, 2018-11)