יבגני גמבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יבגני גמבורג
יבגני גמבורג בהצגה "אופרה בגרוש", תיאטרון גשר, 2002
יבגני גמבורג בהצגה "אופרה בגרוש", תיאטרון גשר, 2002
לידה 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביולי 2006 (בגיל 59 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יבגני גַמְבּוּרְגרוסית: Евгений Гамбург;‏ 194723 ביולי 2006) היה שחקן תיאטרון בברית המועצות ובישראל ושחקן בולט בתיאטרון גשר מעת הקמתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גמבורג נולד בברית המועצות ב-1947. בשנת 1961 החל בלימודי משחק במכללה לתיאטרון בעיר קאזאן וסיימם בהצלחה בשנת 1964. לאחר סיום לימודיו החל להופיע בתיאטרונים שונים ברחבי ברית המועצות. בשנים 19761981 הופיע בתיאטרון אורלובסקי לנוער. בשנת 1981 החל להופיע בתיאטרון לנוער בריגה, שם עבד עד עלייתו ארצה עם משפחתו ב-1990[1].

עם הגעתו ארצה הצטרף לצוות השחקנים שהקים את "תיאטרון גשר". בהצגה הראשונה שהעלה התיאטרון בעברית, "מולייר" של מיכאיל בולגקוב, שיחק בתפקיד הראשי, למרות שידיעותיו בעברית באותה עת היו מעטות. בהמשך שיחק גמבורג ברוב הפקות גשר, בהן: "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", "האידיוט", "כפר", "אדם בן כלב", "העבד","טרטיף", "השטן במוסקבה", "ים", "בשפל", "עיר - סיפורי אודסה", "וריאציות לתיאטרון ולתזמורת"[2], "אוכלים" ו"אופרה בגרוש"[3]. תפקידו האחרון לפני פטירתו היה מוריס בהצגה "מומיק"[4].

יבגני גמבורג נפטר בגיל 59 ממחלת הסרטן. ארונו הוצב על בימת תיאטרון גשר והוא נטמן לאחר מכן בבית העלמין בקיבוץ גבעת ברנר[1].

גמבורג השאיר אחריו את רעייתו, זויה, ושלושה ילדים: בת ושני בנים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 ציפי שוחט, מת שחקן תיאטרון גשר, יבגני גמבורג, באתר הארץ, 24 ביולי 2006
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, וריאציות במיטבן, באתר הארץ, 27 באפריל 2006
  3. ^ מיכאל הנדלזלץ, אופרטה מייגעת, באתר הארץ, 26 בנובמבר 2002
  4. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ

    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים
    אורלי פרום, עכבר העיר, מומיק, באתר הארץ