הצבת ארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הצבת ארוןאנגלית: Lying in State וגם Lying in Repose ו-Lying in Honour) היא מנהג טקסי במדינות רבות, שבמסגרתו מוצב ארונו של אדם שמת באתר נבחר לפני הלווייתו של אדם זה, וזאת כמחווה של כבוד כלפי הנפטר. המונח מתייחס בדרך כלל להצבת ארונותיהם של אישים ידועים, הנעשית באתר ציבורי בעל זיקה אל אותו אדם.

מנהג נוסף הכרוך בהצבת ארון, אם כי איננו נוהג בכל המקרים שלו, הוא מעבר על פני הארון במקום בו הוצב, על ידי אבלים ואנשים המבקשים לחלוק כבוד למת.

המנהג[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהג הצבת הארון נוהג במדינות רבות ולובש בהן צורות שונות. המשותף להצבת ארון בכל המדינות הוא:

  • הצבת ארונו של המת כאשר הוא סגור, או כשמיטת המת מכוסה, או הצבת הארון כשהוא פתוח ופני המת גלויים
  • הצבת הארון על הקרקע או על כן מוגבה
  • קישוט הארון וסביבתו בפרחים, דגלים ו/או סמלים אחרים
  • הצבת הארון במשך זמן מה - משעות אחדות ועד מספר ימים
  • משמר כבוד - צבאי או אחר - שוהה באופן רצוף לצד הארון.

בחלק מן המדינות קיים פרוטוקול טקסי, כתוב או מוסכם, הקובע את פרטי הצבת הארון והטקס סביבו על פי מעמדו של המת והתפקידים שמילא בחייו. ראשי מדינה בעבר או בהווה זוכים בדרך כלל בהצבת ארון, כמו גם אישים חשובים כראשי ממשלה. למדינות רבות יש אתרים ציבוריים קבועים המשמשים להצבת ארון - בדרך כלל בתחומי המוסדות הציבוריים הגבוהים של המדינה.

כאשר מורשה קהל לעבור על פני ארון, הוא עשוי להיות קהל מצומצם - בני משפחה וחברים - או רחב יותר, עד כדי מתן אפשרות לקהל הרחב לעבור על פניו.

דוגמאות להצבת ארון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבת גופתו של ולדימיר איליץ' לנין. ציור מאת יצחק ברודסקי, 1925

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבת ארונו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ברחבת משכן הכנסת, 2016

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המלך מת בבית סאנדרינגהאם.
  2. ^ ד. גולדשטיין, ארון ז'בוטינסקי עולה ירושלימה, מעריב, 8 ביולי 1964