ידידי רועי מקימי
יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי הוא פיוט שחיבר רבי ישראל נג'ארה (1628-1555). הפיוט מבטא את הכיסופים של עם ישראל בגלותו לאלוהיו כצאן המשתוקק לידו המכוונת והתומכת של הרועה, ולגאולה.
הפייטן קורא לאורך השיר לרועה לשוב ולגאול את צאנו, תוך שילוב קטעי פסוקים העוסקים בצאן בסיומו של כל בית. בראש הבתים, האקרוסטיכון: ישראל חזק.
ישנן קהילות בהן נהוג לשורר את הפיוט כחלק מזמירות השבת. השיר נדפס פעמים רבות בשינויי נוסח קלים, וזכה למספר לחנים.
ידִידִי רוֹעִי מְקִימִי
|
|---|
|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפיוט ידידי רועי מקימי, באתר הפיוט והתפילה
הפייטנים ר' יהונתן ארזוני ור' מנחם ורטהיים, מבצעים את הפיוט ידידי רועי מקימי, בנוסח קהילות חסידות חב"ד וחידוש הניגון- הפייטן ר' ריש לקיש, מבצע את הפיוט ידידי רועי מקימי ב"מרכז שמים" רחוב מאלצ'ט 41 תל אביב, מרכז הפקות מ.א.מ.י. בנוסח ומנגינה אישית. אודיו
- הפייטן ר' יגל הרוש ותזמורתו, מבצע את הפיוט ידידי רועי מקימי, נוסח קהילות המערב ומרוקו
- הפייטן ר' שלום ביטון ור' יעקב ביטון ותזמורתם, מבצע את הפיוט יּדידי רועי מקימי, נוסח ייחודי העובר מאב לבנו
- הפייטן ר' משה חבושה ותזמורתו, מבצעים את הפיוט ידידי רועי מקימי, נוסח עדות המזרח וכנהוג לשורר אחרי חצות בקהילת ישיבת רחובות הנהר מקובלי ירושלים וחכמי ישיבת בית אל ירושלים
- ר' יאיר אנדה ותלמידי הישיבה לצעירים, מבצעים את הפיוט ידידי רועי מקימי, בלחן של ר' שלמה קרליבך ל"שפכי כמים"
- בן ציון גרשוני, מנגינה ארצישראלית-חב"דית לשני הבתים הראשונים של הפיוט (כולל תווים), בטאון חב"ד גיליון 32, כסלו תשל"א, עמ' 57–58, באתר היברובוקס[17]
- חיים צבי קוניקוב, הסבר על הניגון החב"די (ביידיש)
- שרגא וייס, תווים לשיר "ידידי רועי מקימי", בתוך: חכמי המזרח, ירושלים: משאבים, תשמ"ב. עמ' 33., באתר אוצר החכמה
- הקלטת שמע של שירת בקשות מרוקאית, צפת 1978, פריט 3. באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לפי ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק כ"ח.
- ^ לפי ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק ח', בשינוי.
- ^ לפי ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"ד.
- ^ לפי ספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק ט'.
- ^ לפי ספר ישעיה, פרק מ', פסוק י"א: "בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ טְלָאִים"
- ^ לפי ספר ירמיהו, פרק מ"ט, פסוק כ' וספר ירמיהו, פרק נ', פסוק מ"ה.
- ^ לפי ספר זכריה, פרק י"א, פסוק ט"ו.
- ^ לפי ספר בראשית, פרק ד', פסוק ב', לשון נופל על לשון עם שמו של הבל והבל-הבלים.
- ^ לפי ספר בראשית, פרק מ"ז, פסוק ד'.
- ^ לפי ספר ישעיה, פרק נ"ח, פסוק ז'.
- ^ לפי ספר בראשית, פרק ל"א, פסוק י"ב.
- ^ לפי ספר ישעיהו, פרק כ"ח, פסוק כ"ה.
- ^ לפי ספר תהלים, פרק ע"ד, פסוק א'.
- ^ לפי ספר ירמיהו, פרק ל"ג, פסוק י"ג.
- ^ לפי ספר ישעיהו, פרק נ"ט, פסוק כ'.
- ^ לפי ספר בראשית, פרק כ"ט, פסוק ו'
- ^ וראו עוד: שמואל זלמנוב, ספר הניגונים, ח"ג, ניו יורק: נִיחֹחַ, תשמ"ה. ניגון ש"י.