הבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה
קין מוביל את הבל ביער לפני רציחתו, בציור מאת ג'יימס טיסו

בתורה, הֶבֶל היה בנם של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו קין. סיפור הרצח מופיע בתנ"ך, בספר בראשית, פרק ד'.

סיפורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר גירש אלוהים את אדם מגן-עדן, הוא שלח אותו לעבוד את האדמה אשר ממנה לוקח: "וַיְשַׁלְּחֵהוּ ה' אֱלֹהִים מִגַּן-עֵדֶן, לַעֲבֹד אֶת-הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח" (ספר בראשית, פרק ג', פסוק כ"ג). על רקע זה, מסופר שהבל היה רועה צאן ואילו קין היה עובד אדמה.

מותו של הבל, גוסטב דורה

כאשר הביאו הבל וקין קורבנות לאלוהים, הביא הבל ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מהפרי הממוצע שהצליח להוציא מהאדמה שהייתה מקוללת. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר את קנאתו של קין וחשף את העימות שהוביל לרצח הבל – הרצח והמוות הראשונים המופיעים בתנ"ך.

וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה, וַיָּקָם קַיִן אֶל-הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ.
קין רוצח את הבל, ציור מעשה ידי ברטולומאו מנפרדי, שנת 1600 לערך. מוצג במוזיאון לתולדות האמנות בווינה
הבל המת, פסלו של ג'ובאני דיפרה בארמיטאז'

שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.

הקרבת הקרבנות בידי הבל אשר הביא מבכורות צאנו לאל, נתפרשה במסורת הנוצרית כמתן האוכריסטיה. מהות החיים היא סמל לקורבן הדם של הנרצח הבל.[1]

הבאת הקורבן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מדרשים שונים בנוגע למתי איך ואיפה התרחש הקורבן והעימות, ביניהם:

  • כל אחד מהאחים אהב את העבודה שבא עבד (הבל רועה צאן, וקין חקלאי) והם סיפקו אחד לשני את מה שהיו צריכים, בליל יום טוב של פסח אמר להם אביהם שביום זה עתידין בני ישראל להקריב קורבנות פסחים, ולכן הקריבו גם אתם.[2]
  • הבל רעה את צאנו וקין רדף אחריו עד שתפס אותו והם נאבקו זה בזה עד שהבל נהיה בעמדה להרוג את קין, קין התחנן על נפשו ולכן הבל ריחם עליו ואז קם קין ורצח את הבל.[3]

ישנה מחלוקת באיזה כלי הרג קין את הבל לפי רשב"ג קין הרג את הבל בקנה, ולפי חכמים באבן, ויש שאומרים שקין הסתכל היכן שחט אביו את הפר ומשם הרגו.[4]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גבריאל ברקאי, אלי שילר, נצרות ונוצרים בארץ-ישראל, ירושלים, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 2002, עמ' 74.
  2. ^ פדר"א כ"א.
  3. ^ מדרש תנאים בראשית ט.
  4. ^ בראשית רבה כב, ח.


Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.