לדלג לתוכן

הבל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הֶבֶל
גיל פטירה לפי פרשנויות שונות בין 50 יום למאה שנים
אב אדם עריכת הנתון בוויקינתונים
אם חוה עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בליברא, אימא
עיסוק רועה צאן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בתורה, הֶבֶל היה הבן השני של אדם וחוה, אשר נרצח על ידי אחיו הבכור קין. סיפור הרצח מופיע בתנ"ך, בספר בראשית, פרק ד'.

מסופר שהבל היה רועה צאן ואילו קין היה עובד אדמה. כאשר הביאו הבל וקין קורבנות לאלוהים, הביא הבל ממבחר צאנו, בעוד שקין הביא מפרי האדמה. אלוהים שעה אל קורבנו של הבל ולא אל קורבנו של קין, דבר שעורר סערה אצל קין. לאחר מכן מתואר שקין הרג את הבל. ישנן מחלוקות רבות מדוע רצח קין את הבל, מופיע בסיפור קין והבל. רצח הבל – הרצח והמוות הראשונים המופיעים בתנ"ך.

ישנה מחלוקת האם הבל היה דמות חיובית או שלילית.

  • יש הטוענים כי הבל היה דמות חיובית. שמו מבטא התבטלות אל מול הקב"ה, והבנה שהוא האחראי לכל בעולם. אל מול השם קין שמבטא קניין ומייצר תחושה שקין הרגיש עליונות ושותפות לא ראויה עם ה'.[1] יחד עם זאת, ממבנה הפסוקים עולה כי קין היה עדיף על הבל רק בהיותו בכור, ואילו הבל היה בעל מידות טובות יותר- מה שעולה גם מהיותו רועה צאן, שזוהי עבודה רצויה יותר לפני ה' מעבודת האדמה.[2]
  • לעומתם, יש הרואים את שמו של קין, מלשון קניין ושותפות עם הקב"ה באור חיובי. אמו של קין שמחה באפשרות שניתנה לה לשותפות מסוימת עם הקב"ה והתפעלה מהבריאה, וכך גם בנה קין שבחר בעבודת אדמה מתוך הבנה שזה ייעודו ותפקידו בבריאה. ולעומתו, מדגישים ששמו של הבל, כמו בשפה העברית, מבטא ריקנות וחוסר משמעות, וכך הייתה גם דמותו. בנוסף, מדגישים כי הבל מוצג בפסוקים כמשני לקין, מה שמראה שקין היה במעמד גבוה ממנו.[3]
  • בנוסף, יש המדגישים כי השם הבל מיצג חוסר משמעות שמביעה היעדר הישגים מרשימים או מידות נעלות, לעומת השם קין שמדגיש את ההישג. יש שיסבירו כי גם היוזמה להביא קורבן הייתה של קין, הבל רק הצטרף אליו. מה שמראה שקין היה חזק יותר מבחינה דתית, וכן יותר רציני, יותר יצירתי ויותר עצמאי מבין השניים.[4]

שמו של הבל מוזכר במדרש כשם שיש בו צניעות אך גם ריקנות שהובילה אותו לבחירת עבודת הצאן על פני עבודת האדמה.

שם חיצוני לאשתו הוא בלבירא[5] או חומקמה[6],או דבורה[7].

במדרש רבה מובא חילוק לגבי תאריך בריאת העולם, בניסן או בתשרי, בניסיון לקבוע את גילו של הבל. לשיטת רבי אליעזר, חי הבל מן החג ועד החנוכה. לשיטת רבי יהושע, חי הבל מן הפסח ועד העצרת. בין כך ובין כך, הכל מודים (כולם מסכימים) שלא חי הבל יותר מחמישים יום.[8]

הבאת הקורבן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מדרשים שונים בנוגע למתי איך ואיפה התרחש הקורבן והעימות, ביניהם:

  • כל אחד מהאחים אהב את העבודה שבה עבד (הבל רועה צאן, וקין חקלאי) והם סיפקו אחד לשני את מה שהיו צריכים, בליל יום טוב של פסח אמר להם אביהם שביום זה עתידין בני ישראל להקריב קורבנות פסחים, ולכן הקריבו גם אתם.[9]
  • הבל רעה את צאנו וקין רדף אחריו עד שתפס אותו. הם נאבקו זה בזה והבל שהיה חזק מקין, הצליח לרתק אותו לארץ. קין השתמש במניפולציה כדי לעורר את רחמי הבל עליו ולהסיח את דעתו, אז קם קין ורצח את הבל.[10]

ישנה מחלוקת באיזה כלי הרג קין את הבל לפי רשב"ג קין הרג את הבל בקנה, ולפי חכמים באבן, לפי הזוהר קין נשכו כנחש בשיניו, ויש שאומרים שקין הסתכל היכן שחט אביו את הפר (מהצוואר) ומשם הרגו.[11]

הקרבת הקרבנות בידי הבל אשר הביא מבכורות צאנו לאל, נתפרשה במסורת הנוצרית כמתן האוכריסטיה. מהות החיים היא סמל לקורבן הדם של הנרצח הבל.[12]

סיפור לידתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מובא שקין והבל נולדו כל אחד עם אחות תאומה, ודרשו כן מיותר המילים 'את' בפסוק: ”ותוסף ללדת את אחיו את הבל” (ספר בראשית, פרק ד')', הבל ואחותו, קין ואחותו"[13]. לפי בראשית רבה נולדה עם קין תאומה אחת ועם הבל שתי תאומות.[14]

רבי יצחק אברבנאל מביא בשם "ספרי האומות" ששמה של תאומת קין היא קלמנה ושם תאומת הבל היא בלבירה[15]: ”וכתוב בספרי האומות שתאומות קין שהיתה אשתו היתה שמה קלמ"אנא ותאומות הבל שהיא אשתו היתה שמה בלב"ירא”

לפי ספר היובלים[16] לא היו להם תאומות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הבל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הרב אמנון בזק, פרשת בראשית- קין, הבל ושת., בית המדרש הווירטואלי (M.B.V) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
  2. ^ הרב אלחנן סמט, בראשית | מדוע וַיִּשַׁע... לֹא שָׁעָה? | תורת הר עציון, באתר etzion.org.il
  3. ^ פרופ' יונתן גרוסמן, קין והבל: על פנים נפולות ועל רצח, באתר התנ"ך הרצוג
  4. ^ הרב עזרא ביק, קין והבל, בית המדרש הוירטואלי (M.B.V) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון
  5. ^ הובא בפירוש אברבנאל בראשית, ד, א.
  6. ^ מדרש כת"י שבסוף ספר "מגן וחרב" לרבי יהודה אריה בר יצחק ממודנה
  7. ^ "דברי הימים" לירחמיאל בן שלמה.
  8. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ד'
  9. ^ פדר"א כ"א.
  10. ^ מדרש תנאים בראשית ט.
  11. ^ בראשית רבה כב, ח.
  12. ^ גבריאל ברקאי, אלי שילר, נצרות ונוצרים בארץ-ישראל, ירושלים, אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 2002, עמ' 74.
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד א'
  14. ^ בראשית רבה, פרשה כ"ב, פסקה ב'
  15. ^ פירושו לספר בראשית, פרק ד', פסוק א'
  16. ^ פרק ד'