יהודה הורוביץ (סטוטשין)
 | |||||
| לידה |
י"ג בתמוז ה'תרנ"ב שצ'וצין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
ט' בחשוון ה'תשמ"ב (בגיל 89) בורו פארק | ||||
| מקום קבורה | טבריה | ||||
| מקום מגורים | סטוטשין, טבריה, בורו פארק | ||||
| מקום פעילות | גליציה וארצות הברית | ||||
| תקופת הפעילות | ? – ט' בחשוון תשמ"ב | ||||
| חיבוריו | מנחת יהודה | ||||
| בת זוג | חיה שפירא | ||||
| אב | רבי יצחק הורוביץ | ||||
| אם | אסתר ליבא | ||||
| |||||
  | |||||
רבי יהודה הורוביץ (י"ג בתמוז ה'תרנ"ב – ט' בחשוון ה'תשמ"ב) היה האדמו"ר השני מסטוטשין, ומייסד חצר סטוטשין בארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תרנ"ב לרבי יצחק הורוביץ, האדמו"ר מסטוטשין, בנו של רבי משה הורביץ מרוזבדוב, ולאסתר ליבא בת רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. נקרא על שם חותן רבי משה, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. בגיל ארבע התארס עם חיה, בת בן-דודו רבי יהושע שפירא מריבטיטש. החתונה התקיימה בט"ו בסיוון ה'תרע"ב.
נסמך להוראה על ידי הרב יהושע וידרקר, אב"ד פשמישל.
אביו כיהן כרב העיר סטוטשין, ומשנת ה'תרנ"ד כיהן גם כאדמו"ר בעיר; לפני מלחמת העולם הראשונה עבר אביו לטרנוב והוא מילא את מקומו ברבנות סטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. בנוסף, אביו ציווה עליו לקבל קוויטלאך, ושלח אליו אנשים לקבל ברכות.
היה חשוך בנים במשך שנים ארוכות, וכסגולה נסע בשנת ה'תרצ"ו לארץ ישראל, שם התגורר כשנתיים. בטבריה שהה בביתו של הרב יואל אשכנזי, ולאחר מכן עבר לירושלים, שם נולדה לו בתו היחידה, חנה. בהמשך הוא חזר לגליציה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא נמלט ללמברג, יחד עם עוד אלפי פליטים. משם נשלח לעבודת פרך בסיביר. בשנת ה'תש"ב הוא הועבר לסמרקנד, שם הוקלו התנאים, ובה שהה עד לסיום המלחמה.
בשנת ה'תש"ו הוא עבר להתגורר באנטוורפן, וניהל שם בית מדרש לחסידי דז'יקוב תושבי העיר. בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק "בית כנסת סטוטשין". סביבו התאספו שרידים מחסידי רוזבדוב וסטוטשין.
היה מנשיאי כולל גליציה, יחד עם גיסו רבי ישראל שפירא האדמו"ר מבלאז'וב, ועם רבי שלמה הלברשטאם האדמו"ר מבאבוב. היה בעל מנגן ומלחין חסידי.
נפטר בט' בחשוון ה'תשמ"ב, ונקבר בבית הקברות היהודי העתיק בטבריה.
.jpg)
הנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יהודה שימר את מנהגי חסידות דז'יקוב, ונהג שלא לישון בסוכות בסוכה.
התרחק מפרסום, וכשנסע לארץ ישראל כתב לפני כן לשניים מחסידיו: ”גם תדעו שאין דעתי נוחה בזה מה ששמעתי שדרך... כשבאים שמה עושים תעמולה וטאראראם גדול ומפזרים מעות ליסוע עולם גדול לקראתם, אין דרכינו בכך ואין רצוני בכך וגם אין כיס"י מסכים לזה לריבוי ההוצאות בשביל כבוד המדומה.
...ובכן אודיעך שלא יעלה על דעתך להדפיס בצייטונג או בקול קורא'ס התמונה שלי שזה נוגע ממש לחילול השם חלילה ואין רצוני בשום אופן בעולם בדרכים כאלה, ...ואל תביא לך ראיות מדרכי רביים אחרים שעשו כך או כך, כי לא מחשבותי מחשבותיהם ולא דרכיהם דרכי, ודי זה למבין כמוך”.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתו היחידה נישאה לרב עובדיה יודקובסקי, חרדי ליטאי בוגר ישיבת לייקווד. בנה הרב אליעזר יהושע, הוא האדמו"ר מסטוטשין כיום, בן נוסף הוא הרב צבי אלימלך, ראש כולל בירושלים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב איסר פירסט, משמיה דרבי תנחום, תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין, ברוקלין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מנחת יהודה חלק ב', ברוקלין, תשמ"ו, באתר אוצר החכמה
- רבי יהודא הורוויץ מסטיטשין זצ"ל – תרנ"ב–תשמ"ב אשכול באתר אידישע וועלט פארומס (ביידיש)