לדלג לתוכן

חסידות סטוטשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסידות סטוטשין היא חסידות גליציאנית, ענף מחסידות רוזבדוב מגזע דז'יקוב-רופשיץ. מקים החסידות היה רבי יצחק הורוביץ. חסידות סטוטשין היא היחידה מחצרות בית רופשיץ ששרדה אחרי השואה וקיימת עד היום, על אף שרוב החסידים נרצחו בשואה.

תולדות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר האדמו"ר רבי יהודא הורוויץ מסטוטשין בבית הקברות הישן בטבריה

רבי יצחק נולד בדז'יקוב בעשרה בטבת תרכ"ב לרבי משה הורוביץ מרוזבדוב ולאמו בת רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים מסיגט. היה חתנו של רבי מנחם מנדל אייכנשטיין מזידיטשוב. בשנת תרמ"ד החל לכהן ברבנות סטוטשין, ולאחר פטירת אביו בשנת תרנ"ד החל לכהן גם באדמו"רות. לפני זמן מלחמת העולם הראשונה עבר לטרנוב. בתקופה זו התבודד מספר שנים ועסק בתורה כשהוא לא יוצא מחדרו. היה בעל מנגן גדול ורבים באו לשמוע את תפילתו וזמירותיו בנוסח רוזבדוב. התפרסם בחריפותו ובשנינותו הרבה. בסוף ימיו דיבר רבות על הגאולה ועל ביאת משיח. היה מתנגד חריף לציונות. נפטר בסאנוק בכ"ד באדר א' ת"ש בזמן שרצה לברוח לרוסיה. בנותיו נישאו לרבי ישראל יוסף מריגליץ ולרבי נפתלי משנדישוב.

בנו, רבי יהודה מילא את מקומו. נולד בי"ג בתמוז תרנ"ב. היה חתנו של בן דודו רבי יהושע מריבטיטש. לאחר מעברו של אביו לטרנוב בשנת תר"פ מילא את מקומו בסטוטשין ומסר שיעורים לבחורים. אביו צווה עליו ליטול קויטלאך ושלח אליו אנשים לברכות. התגורר תקופה בארץ ישראל, וחאר כך שב לגליציה וכיהן כאדמו"ר בסטוטשין. לאחר מלחמת העולם השניה היגר לארצות הברית ופתח בבורו פארק בית כנסת לחסידי סטוטשין, ושרידי חסידי סטוטשין התקבצו אליו. היה מנשיאי כולל גליציה. נודע כבעל מנגן ומלחין. נפטר בט' בחשוון תשמ"ב. כתב את סדרת הספרים מנחת יהודא, על התורה ועל המועדים. הייתה לו בת יחידה.

החסידות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הרב אליעזר יהושע יודקובסקי

בחשוון תשמ"ב נפטר רבי יהודה, חתנו הרב עובדיה יוקובסקי (נפטר בתמוז ה'תש"פ) כיהן כרב בית המדרש במשך כשנה. כחלוף שנה מפטירת רבי יהודה, בתחילת שנת תשמ"ג, לאחר הפצרות רבות, מונה נכדו בכורו, רבי אליעזר יהושע יודקובסקי לכהן כאדמו"ר.

רבי אליעזר יהושע מתנהג בצניעות כשהוא אינו נוהג באותן גינוני כבוד הנהוגים בחצרות האדמו"רים. הוא עוסק בקירוב בחורים נושרים ובהשכנת שלום בית. בשנת תשע"ח מונה בנו בכורו הרב יהודא לכהן כרב וראש כולל של הקהילה.

במקביל למינויו של רבי אליעזר יהושע כאדמו"ר, חלק מהחסידים פתחו בית כנסת חדש "תולדות יהודה", ומינו תלמידו של האדמו"ר, הרב מרדכי מנשה זילבר[דרושה הבהרה] לכהן כרב בית הכנסת.

בשנת תשע"ה הוסכם בין הרב יודקובסקי להרב זילבר, שקהילתו תכונה "קהל תולדות יהודה דתלמידי סטוטשין" ולא קהל תולדות יהודה דחסידי סטוטשין[1]. בבתי המדרש סטיטשין ובביהמ"ד תולדות יהודה מתפללים מאות חסידים.

בחגים ובאירועים מיוחדים משתתפים[דרושה הבהרה] אלפי אנשים גם אלו שאינם נמינים על חסידיו, יש לו בתי מדרש בריכוזים חרדיים נוספים[דרושה הבהרה]. רבים שאינם חסידיו מגיעים לשיעוריו[דרושה הבהרה].

הנהגות החסידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות סטוטשין ממשיכה את דרך חסידויות רופשיץ, הדוגלות בלימוד התורה בהתמדה ובעבודת ה' בצניעות. ניגוני החסידות מיוסדים על נוסח רוזבדוב, שהיה מורכב מתנועות קצרות של "התייפחות" או שמחה. כן נוהגים להתפלל במבטא גליציאני.

רבי יהודא מסטוטשין אמר שמבין בניו של רבי נפתלי מרופשיץ, רבי אליעזר מדז'יקוב קיבל הכי הרבה בהבנת דרך רופשיץ ומנהגיה, ומבין בניו של רבי אליעזר קיבל הכי הרבה בנו רבי משה מרוזבדוב, ומבין בניו של רבי משה קיבל הכי הרבה רבי יצחק מסטוטשין.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • החכמה מאין, בני ברק. תולדותיו ותורותיו של רבי יצחק מסטוטשין. חיבר משמשו הרב יאשע ליפשיץ.
  • משמיה דרבי תנחום, ברוקלין. תולדותיו של רבי יהודה מסטוטשין. חיבר תלמידו הרב איסר פירסט

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]