יהודה רון-פולני
 | |
| יהודה רון-פולני, 1919 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
  | |
יהודה רון-פולני (פּוֹלסקי)[1] (28 בספטמבר 1891 - 29 באוגוסט 1983) היה מחנך, ממנתבי הדרך החינוכית ב"חבר הקבוצות" ובאיחוד הקבוצות והקיבוצים, ומיוזמי "חברת הילדים" בבית אלפא.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולני נולד ב-1891 בזוֹלוֹטוֹנוֹשה (Золотоноша) בפלך פולטבה שבאימפריה הרוסית, בן לריסי ודב פולנסקי. ב-1894 עברה המשפחה לניקולאייב. ב-1898 החל ללמוד עברית בחדר מתוקן בעיר[2]. בשנת 1906, כשהיה בן 15, עלה לארץ ישראל כחלוץ המשפחה. בשנת 1910 סיים את לימודי ההוראה בסמינר "עזרה" בירושלים, ובין השנים 1910–1911 היה מורה בבית הספר הראשון בראשון לציון. בשנת 1920 היה ממקימי בית הספר העמלני הניסיוני בתל אביב, ובשנת 1923 לקח חלק בהקמת בית החינוך לילדי העובדים, שהפך לספינת הדגל של זרם העובדים וגובשו בו אותם יסודות פדגוגיים שהונהגו בבית הספר העמלני.
בשנת 1925 קיבל על עצמו את תפקיד ריכוז חברת הילדים הראשונה בהרי הגלבוע (בית אלפא, חפציבה ותל יוסף) וניהל אותה במשך ארבע שנים.
במשך שמונה שנים ניהל את מערכת החינוך בכפר הנוער בן-שמן. לאחר מכן שב לעמק יזרעאל והיה שותף להקמת המוסד החינוכי שומריה.
בקיץ 1940 עזב עם משפחתו, יחד עם קבוצת חברים מתומכי בן-גוריון, לרמת יוחנן. בשנת 1941 היה שותף לייסוד ועמד בראשו של בית החינוך זבולון עבור ילדי רמת יוחנן, כפר המכבי ואושה, עד שפרש מהוראה בשנת 1953.
פולני היה ממניחי היסודות לשיטת החינוך הקיבוצי המשותף, האמין בדוגמה אישית כחלק מיסודות שיטת החינוך שלו, ועודד הוראה המבוססת על שמחת למידה, תוך עוררות הסקרנות של התלמידים, ושאיפה לאיזון בין חירות אישית לזיקה חברתית. לאחר פרישתו מהוראה החל לערוך את הביטאון העיוני של המחנכים באיחוד הקיבוצים "אגרת לחינוך".
בשנת 1968 זכה בפרס מפעל חיים לחינוך ולהגות על שם המורה צבי אליאב (פרלה).[3]
פולני נישא למרים ולהם נולדו שתי בנות. נישא בשנית לשולמית, ולהם נולדו בת ובן.
פולני נפטר בשנת 1983, בן 92 במותו, ונקבר ברמת יוחנן.
מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נמנה ונחשב, יחד עם דוד אידלסון, תל אביב: מדע ואמנות, תרפ"ב 1922.
- על החינוך בקבוצה: החינוך המשותף, תל אביב: אורים, המרכז לחינוך וארגון עובדיו, תשי"ד 1954.
- צעדים ראשונים: פרקי-חיים מבית החינוך לילדי העובדים בתל אביב, יחד עם דוד אידלסון, תל אביב: אורים, תשי"ח 1958.
- הניסיון הראשון: בית הספר העמלני בתל אביב (תרפ"ב–תרפ"ג), תל אביב: אוצר המורה, תשכ"א 1961.
- חברת הילדים בישראל – מהי?, תל אביב: איחוד הקבוצות והקיבוצים – מחלקת החינוך, 1964.
- עד כאן: בשבילי חינוך, תל אביב: עם עובד – תרבות וחינוך, בהשתתפות איחוד הקבוצות והקיבוצים, תשל"ב 1971.
- יומן הקבוצה – רמת יוחנן: החל חורף תש"ו 1945-6, יחד עם יעקב ינובסקי, רמת יוחנן: ארכיון רמת יוחנן, תש"ס 2000.
בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בכל לבבו: נפש לחיים שפרוני, עין חרוד: איחוד הקבוצות והקיבוצים; הסתדרות המורים בישראל, תשכ"ג 1962.
- ליל יום הכפורים: מסכת תשכ"ו, רמת יוחנן: [חמו"ל], תש"ל 1971.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צבי צמרת, 'חינוך על גג "האוורסט שלנו": "המגדלור" החינוכי של התנועה הקיבוצית', בתוך: אביבה חלמיש, צבי צמרת (עורכים), הקיבוץ – מאה השנים הראשונות, ירושלים: יד יצחק בן-צבי; גבעת חביבה: יד יערי; רמת אפעל: יד טבנקין, תש"ע 2010, עמ' 131–132.
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - פרקי זכרונות - כרך ב', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך תל אביב, 1974, עמודים 386-390
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה רון-פולני, באתר מורשת והנצחה ברמת יוחנן
- פולני (רון) יהודה, באתר אלבום המשפחות
- נירה אשל: בגלבוע יסדנו את חברת הילדים, באתר הסתדרות המורים
- כתביו של פולני
- רשימת הפרסומים של יהודה רון-פולני, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מנחם ירדן, זקן המחנכים בקיבוצים - לגבורות, דבר, 27 בספטמבר 1971
יהודה רון-פולני (1891-1983), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פולסקי ולא פולנסקי: נעמי פולני, שהיא בת אחיו של יהודה, אמרה ששם משפחתם היה פולסקי (ולא פולנסקי) לפני שעוברת לפולני, על ידי אביו או סבו של יהודה.
- ^ בין מוריו היו ש. בן-ציון ויחיאל יחיאלי
- ^ פרס חינוך יינתן לי. רון-פולני, מעריב, 9 בדצמבר 1968.