יהודית מונטיפיורי
._B.jpg) | |
| לידה |
20 בפברואר 1784 לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה  |
|---|---|
| פטירה |
24 בספטמבר 1862 (בגיל 78) רמסגייט, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ממלכת בריטניה הגדולה, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| בן או בת זוג |
משה מונטיפיורי (10 ביוני 1812–24 בספטמבר 1862) |
  | |
יהודית מונטיפיורי (באנגלית: Judith Montefiore; 20 בפברואר 1784 – 24 בספטמבר 1862, א' בתשרי ה'תרכ"ג) הייתה אשתו של סר משה מונטיפיורי ושותפה לפעילותו הפילנתרופית הענפה.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מונטיפיורי נולדה באנגליה, בת רביעית במשפחת ברנט-כהן, משפחה אשכנזית דתייה. אביה היה לוי ברנט כהן (אנ'), סוחר אמיד שהיגר מהולנד ללונדון, והיה מהעשירים שביהודי אנגליה. אחותה נישאה לאיל ההון נתן מאיר רוטשילד.
ליהודית היה כישרון לשפות, במהלך חייה היא למדה צרפתית, גרמנית, איטלקית, עברית וגם ערבית. בנעוריה, לצד לימודי ספרות, מוזיקה ואמנות, גילתה חוש לעסקים[1].
יהודית נישאה למשה מונטיפיורי בשנת 1812, בגיל 28. משה מונטיפיורי הגיע ממשפחה ספרדית שמוצאה מאיטליה. הוא נישא לה, מעשה תקדימי שהיווה שבירת חסם ארוך שנים ועורר הרמת גבות מצד קרוביו וחבריו, שראו את יהודי גרמניה כנחותים. אף כי נתקלו בקשיים – בין היתר, בבית הכנסת בוויס-מרקס אסרו עדיין על חברות אשכנזים – מונטיפיורי ביטל אותם ואף התעקש להעניק נדוניות לזוגות מעורבים דומים.[2] יהודית שהייתה שותפה מלאה ושווה למסעות מונטיפיורי עמדה לצידו ועזרה לו גם באופן פיננסי בכל מסעותיו ותרומותיו למען הקהילות היהודיות בעיקר בארץ ישראל[3]. מונטיפיורי נהגה ללמוד עברית כל ערב עם בעלה משה, והקפידה לדבר בעברית על אף שחייתה באנגליה. יהודית מונטיפיורי לא רק עומדת מאחורי התרומות המשמעותיות שהחזיקו את היישוב היהודי בארץ ישראל, אלא פעלה גם לקידום החיים היהודיים בכל מקום ואף נרתמה למשימות של דיפלומטיה[4].היא ביקרה בארץ ישראל חמש פעמים. ביוזמתה הוקם בית החולים הראשון בירושלים "ביקור חולים". היא אף ביקרה בדמשק (על רקע עלילת דמשק) ובמצרים וכתבה יומן מסע בעת ביקורה בארצות השונות. לזוג מונטיפיורי לא נולדו ילדים.
יהודית מונטיפיורי נפטרה בשנת 1862, בגיל 78. היא קבורה עם בעלה במבנה שבשטח בית הכנסת מונטיפיורי באנגליה.
על שמה נקראו שדרות יהודית וגשר יהודית במרכז שכונת מונטיפיורי בתל אביב.
יומן המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודית מונטיפיורי, רשמי מסע למצרים וארץ-ישראל, 1827 (פתח דבר: ישראל ברטל), ירושלים: יד יצחק בן-צבי, ה'תשל"ו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודית מונטיפיורי באתר Jewish Women's Archive (באנגלית)
- יהודית מונטיפיורי באתר מפעל התיעוד יהודי ארצות אסיה ואפריקה: היסטוריה, תרבות, אמנות - אוניברסיטת תל אביב
- יומן המסע של יהודית מונטיפיורי באנגלית באתר "פרויקט הקונטרסים" של האוניברסיטה העברית
- ספרי הזכרונות - לסיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית באתר פרויקט בן-יהודה
- ספרי הזכרונות - לסיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בקבצים סרוקים: חלק ראשון - ספר ראשון, ספר שני; חלק שני - ספר שלישי, ספר רביעי; נערך על ידי ד"ר אליעזר הלוי, תרגם לעברית י"ח טביוב, הוצאת "תושיה", ווארשא ה'תרנ"ט, 1898
- כתבי יהודית מונטיפיורי בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- קרן הבר, העורכת המסתורית של ספר הבישול היהודי הראשון שיצא באנגליה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, ינואר 2022
- זוג מנצח: על פועלה הנשכח של יהודית מונטיפיורי, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 3 באוקטובר 2022
יהודית מונטפיורי (1784-1862), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דר' שרון גבע, החזירו את הגשר ליהודית, באתר אל מדף ספרי ההיסטוריה, 17.06.23
- ^ Myrtle Franklin, Michael Bor, Sir Moses Montefiore, 1784-1885, Vanguard Press, 1984, עמ' 108. James Weston, Sir Moses Montefiore, The Story of his Life, S.W. Partridge, 1885. עמ' 11.
- ^ הילה אלפרט, סודות המטבח של אלייזה, באתר ישראל היום, 16 בפברואר 2023
- ^ קרן הבר, יהודית מונטיפיורי תלמד אתכם איך מבשלת ליידי יהודייה, באתר הספרנים בלוג הספריה הלאומית, 31.01.22