יהושע מנחם אהרנברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יהושע מנחם אהרנברג
אין תמונה חופשית
לידה 20 בדצמבר 1904
י"ב בטבת תרס"ה
פטירה 26 במרץ 1976 (בגיל 71)
כ"ד באדר ב' תשל"ו
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות גליציה, ישראל
השתייכות רבני גליציה, חסידות
רבותיו הרב מאיר אריק ור' אהרן רוקח מבלז
חיבוריו "דבר יהושע", "ראשי בשמים".
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב יהושע מנחם (יהושע מנדל) אהרנברג (י"ב בטבת תרס"ה, 20 בדצמבר 1904כ"ד באדר ב' תשל"ו, 26 במרץ 1976) היה תלמיד חכם חסידי, פוסק הלכה ואב בית דין בתל אביב. כיהן כרב ראשי במחנות המעצר בקפריסין.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירת קעמעטש (Kemecse) שבהונגריה ליצחק-אריה לייב ושרה אהרנברג, שהיו במקור מגורליץ שבגליציה . בצעירותו למד אצל הרב נפתלי הירץ בומבך אב"ד סמבור ובעל גבעת הלבונה, ולאחר מכן אצל הרב מאיר אריק אב"ד טורנא שאף הסמיכו לרבנות, כמו כן הוסמך לרבנות על ידי הרב הורביץ מפרובוז'נא והרב פירר מקראסנו.

בשנת תרפ"ה נישא להינדא-לאה בירנבוים מקרקוב (מתלמידותיה הראשונות של שרה שנירר), שם המשיך בלימודיו. עבר טלטולים רבים בזמן השואה. נכלא בגיטו בוכניה והצליח להמלט לסלובקיה ומשם להונגריה. אהרנברג ושתי בנותיו הם מניצולי "רכבת קסטנר" שבאמצעותה הגיעו בשנת 1944 לשווייץ, שם שוכנו במלון, שהפך למתקן אכסון לפליטים, בעיירה קו (Caux) הסמוכה למונטרה. כמו רוב ניצולי הרכבת עלה לארץ ישראל בספטמבר 1945 (אלול ה'תש"ה) והתיישב בירושלים.

בשנת תש"ז (1947) התבקש על ידי הרב הראשי הרב הרצוג לשמש כרב ראשי במחנות הגולים בקפריסין. הוא שהה בקפריסין עד חיסול המחנות, ושם עסק בעיקר בבעיות אישות ועגינות. הוא גם יסד שם ישיבה שבה למדו כשמונים בחורים.

עם חיסול המחנות בשנת תש"ט בקפריסין חזר לארץ ישראל, ונתמנה לראש אב בית הדין ביפו ולאחר מכן בתל אביב. היה בקי בכל שטחי ההלכה, אך בעיקר נודע במומחיותו בדיני אבן העזר (אישות). בתחום זה יעץ לרב הראשי הרב אונטרמן. נמנה עם חסידות בלז והיה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר, רבי אהרן רוקח.

נפטר בערב שבת והלוויתו התקיימה במוצאי שבת בתל אביב ובירושלים. בהלוויתו נספד על ידי האדמו"ר מבלז בהיכל ישיבת בלז ברחוב אגריפס בירושלים. הובא לקבורה בהר הזיתים.

היה אב לשלוש בנות. בתו ריבה נישאה לאברהם חנוך אברמוביץ, בנו של יהודה מאיר אברמוביץ.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסקיו ההלכתיים הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

  • אסור להחזיר שטחים שנכבשו על ידי ישראל בכל צורה שהיא (חלק ב סימן מח).
  • בזמן הזה עיקר מצוות הדלקת נר חנוכה אינה על פתח ביתו מבחוץ אלא בתוך ביתו (חלק א סימן מ).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]