מאיר אריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב מאיר אריק
Arik.jpg
לידה 1855
תרט"ו
פטירה 1926 (בגיל 71 בערך)
ט"ו בתשרי תרפ"ו
מקום פעילות יאזלובייץ, בוצ'אץ' טרנוב (טארנא)
השתייכות חסידות צ'ורטקוב, רבני גליציה
תחומי עיסוק ש"ס בבלי וירושלמי, הלכה ופסיקה
רבותיו הרב שלום מרדכי שבדרון, הרב יעקב ווידנפלד
תלמידיו הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין, הרב משולם ראטה, הרב ראובן מרגליות, הרב יהושע מנחם אהרנברג
חיבוריו "שיירי טהרה" (על סדר טהרות), "מנחת קנאות" (על מסכת סוטה), "מנחת פתים" (חידושים ושו"ת לפי סדר השו"ע), שו"ת "אמרי יושר", "טל תורה" (הגהות והערות וביאורים לשני התלמודים)

הרב מאיר אריק (חתם את שמו לעיתים אראק או אריק; תרט"ו, 1855ט"ו בתשרי תרפ"ו, 1925) היה רבן של יאזלוביץ וטרנוב (טארנא) שבגליציה, מגדולי רבני גליציה.

קורותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהרימלוב שבגליציה, כיום באוקראינה, בנם של רבי אהרן יהודה ופרימא לבית שטיין, דור חמישי לט"ז. למד אצל הרב יעקב ווידנפלד, בעל "כוכב מיעקב". לאחר שעזב הרב שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) את העיר יאזלובייץ, בשנת 1885, התמנה רבי מאיר לרב העיר, וכיהן בה עשרים ושבע שנים. בשנת 1912 התמנה לרבה של בוצ'אץ', אך עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1914, ברח לווינה, ובדרכו שהה חצי שנה בקרולי בדירת רבה של העיר, הרב שאול בראך. בבריחתו אבדו לו חמישה כרכים גדולים של שאלות ותשובות שעל אבדנם הצטער מאוד. כשחזר בשנת 1922 בפרוס הקיץ לגליציה התמנה לרבנות בטרנוב (טארנא).

התפרנס בדוחק גדול, אך עובדה זו לא הפריעה לשקידתו. מיעט לעסוק בצורכי ציבור וגם דחה הצעות רבנות של ערים גדולות.

היה מרבני גליציה המפורסמים בדורו. היה חסידם של רבי דוד משה פרידמן, האדמו"ר הראשון מצ'ורטקוב, ובנו רבי ישראל מצ'ורטקוב. אדמו"רים רבים שלחו אליו שאלות הלכתיות. עמד בקשר עם רבי משה'ניו מבויאן. רבי יששכר דוב רוקח מבעלז אמר שאחרי פטירתו של המהרש"ם אין עושים דבר בחצרו מבלי לשאול את רבי מאיר.

מפסיקותיו המפורסמות הייתה איסור על הרדמה מקומית בברית מילה[1].

נפטר בט"ו בתשרי ה'תרפ"ו, בשהותו בסוכה, ונקבר בטרנוב. הרב אליהו יהודה הכהן גוטוירט הספידו בספר בשם "ציון לנפש חיה" שנדפס בלמברג בשנה זו.

מתלמידיו הבולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה עמ' 313–321[דרושה הבהרה].
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' כד-נד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שו"ת אמרי יושר חלק ב' סימן ק"מ אות ג'. אבל בשו"ת מהרש"ם חלק ו' יורה דעה סימן ק"ח חולק על כך.