יוהנס דה סקרובוסקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור דמיוני של דמותו, מ-1584

יוהנס דה סקרובוסקולטינית: Johannes de Sacrobosco או Ioannis de Sacro Bosco; ‏ 11951256 לערך), ידוע גם בכינוי ג'ון מהוליווד[1], היה מלומד, נזיר ואסטרונום שלימד באוניברסיטת פריז. ידוע בשל שלשה דברים. הוא חיבר סקירה לא ארוכה (5,600 מילים[2]) אודות הספרות ההודיות-ערביות (ה-Algorismus או De Arte Numerandi), שהפכה להיות החיבור הנפוץ ביותר בנושא, והביאה את הספרות לידיעת המלומדים באוניברסיטאות אירופה[3]. שנית, חיבר ספר לימוד בסיסי באסטרונומיה לסטודנטים (De sphaera mundi או Tractatus de sphaera), שהיה "ספר הלימוד הפופולרי ביותר לאסטרונומיה בסיסית באירופה, מימי הביניים ועד ראשית העת החדשה. הספר נכתב ונכנס לשימוש בראשית המאה ה-13 באוניברסיטת פריז והחל להעלם מבתי הספר בראשית המאה ה-17"[4]. שלישית, בספרו הארוך והמקורי ביותר (De Anni Ratione או De Compotus Ecclesiasticus) פירט, כשלוש מאות שנה לפני החלת לוח השנה הגרגוריאני ובאופן מדויק, את הכשלים בלוח השנה היוליאני. בנוסף, חיבר סקרובוסקו חיבור קצר על שעוני שמש (Tractatus de quadrante)‏[5].

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאד ידוע לגבי חייו של דה סקרובוסקו. פרשנו בן המאה ה-13, רוברטוס אנגליקוס (Robertus Anglicus) מציין שנולד באנגליה. הכינוי Hollywood או Haly bush (יער קדוש) אינו אלא תרגום השם הלטיני לאנגלית. לפי דיווח מן המאה ה-17, הגיע דה סקרובוסקו, שבמקור זה מתואר כסקוטי[6] ב-5 ביוני 1221 לאוניברסיטת פריז, לא ברור אם כסטודנט או כמורה. בשלב מסוים הפך למרצה למתמטיקה ולאסטרונומיה[1].

המאמר על הספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף מן הספר ועליו הערות תלמידים בכתב יד

De sphaera mundi (על כדורי העולם) הנקרא גם Tractatus de sphaera (המאמר על הספרות) או, בפשטות ובקיצור De sphaera, הוא ספר לימוד בסיסי באסטרונומיה, שראה אור ב-1230 לערך. הספר מבוסס על האלמגסט של תלמי מן המאה השנייה, עם השלמות ודיוקים על בסיס האסטרונומיה האסלאמית. היה זה ספר הלימוד הנפוץ והמקובל ביותר לנושא באוניברסיטאות אירופה עד ראשית המאה ה-17, עת התקבלה באופן נרחב יותר התאוריה של קופרניקוס. הספר הועתק בכמות רבה של כתבי יד עוד לפני המצאת הדפוס. מהדורתו הראשונה בדפוס ראתה אור כבר ב-1472 בפרארה ובמשך מאתיים השנים שלאחר מכן ראה הספר אור ב-84 מהדורות בערים ונציה (כ-35 מהדורות), פריז (35 מהדורות), קלן, בזל, ליידן, אנטוורפן, ויטנברג, בולוניה, מילאנו, אביניון, פרנקפורט, וינה, קרקוב ועוד. המדורה האחרונה ראתה אור ב-1673 באנטוורפן[7] .

הספר נחלק לארבעה חלקים[8]:

  1. מבנה היקום (לפי תלמי)
  2. מסלולי הכוכבים (הספרות או הגלגלים)
  3. על תופעות הנגרמות מסיבובם היומי של גרמי השמיים והשפעות ה"אקלימים" שלהם (דיון אסטרולוגי)
  4. תנועת כוכבי הלכת, הירח והשמש והסבר על תופעות ליקוי חמה וליקוי לבנה

ספרו החשוב של כריסטופר קלאוויוס, שהיה המתכנן הראשי של הלוח הגרגוריאני והאסטרונום המכובד ביותר בתקופתו (ראשית המאה ה-17), נקרא In Sphaeram Ioannis de Sacro Bosco commentarius ("פרשנות על 'על הספרות' של יוהנס דה סקרובוסקו) .

הספר תורגם לעברית בשנת 1399 על ידי שלמה בן אברהם אביגדור בשם "מראה האופנים" (ונודע גם בשם "ספר האשפירא הגדול")[9][10].

חישוב הלוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

De Anni Ratione ("על סיבוב השנה") או De Compotus Ecclesiasticus ("על [ה]חשבונות [ה]קדושים") או, בפשטות ובקיצור ה-Compotus, הוא הארוך (19,000 מילה) והמקורי בספריו של דה סקרובוסקו, אם כי היה הרבה פחות פופולרי והודפס רק בכ-35 מהדורות.[11]. הספר נכתב סביב שנת 1235 ומציין שחישוב הלוח היוליאני כולל סטייה מצטברת של עשרה ימים מאז שהתחילו לעשות בו שימוש במאה הראשונה לספירה, כיוון שאורך השנה אינו 365.25 ימים כפי שהוא מניח (כלומר כולל שנה מעוברת בה נוסף יום לחודש פברואר כל ארבע שנים) אלא 365.2425 ימים. הצעתו של סקרובוסקו לתיקון הטעות הייתה להשמיט שנה מעוברת כל 288 שנים ולקזז בכך את התוספות המצטברות המיותרות. על אף שעבודה דומה התפרסמה קודם לכן בערבית, לא ברור אם ידע סקרובוסקו לקרוא ערבית ולפיכך אם עבודתו מקורית או מהווה יבוא של רעיון מוסלמי לעולם הנוצרי.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמו נקרא מכתש פגיעה על הירח[12].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוהנס דה סקרובוסקו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ביוגרפיה באתר אוניברסיטת קיימברידג'
  2. ^ Pedersen, Olaf (1985). In Quest of Sacrobosco עמ' 182
  3. ^ "The Spead of the Hindu-Arabic Numerals in Europe" in The Hindu-Arabic Numerals, by D.E. Smith and L.C. Karpinski, year 1911, p.184]
  4. ^ James M. Lattice, Between Copernicus and Galileo p. 38
  5. ^ סקרובוסקו על שעוני שמש
  6. ^ Pedersen, Olaf (1985). In Quest of Sacrobosco עמ' 178
  7. ^ Pedersen, Olaf (1985). In Quest of Sacrobosco עמ' 184
  8. ^ Pedersen, Olaf (1985). In Quest of Sacrobosco עמ' 183
  9. ^ רפאל כהן, פנים במשפט, 2007 עמ' א–י"ב
  10. ^ הספר בתרגומו העברית, נדפס יחד עם ספרי אסטרונומיה עבריים אחרים באופנבך, 1722
  11. ^ Pedersen, Olaf (1985). In Quest of Sacrobosco עמ' 184–1845
  12. ^ מכתש סקרובוסקו בוויקי-חלל