אליהו (אורטוריה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Manuscript of Mendelssohn's Oratorio 'Elijah'.jpg

אליהואנגלית: Elijah) היא אורטוריה, שחיבר פליקס מנדלסון בשנת 1846 לפסטיבל ברמינגהם באנגליה. האורטוריה מתארת אירועים שונים בחיי הנביא אליהו, מתוך הספרים מלכים א' ומלכים ב'.

המוזיקה וסגנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה חוברה כמנחה לקודמיו הבארוקיים של מנדלסון, באך והנדל, כאות הוקרה למוזיקה שלהם, שהייתה אהובה עליו. ב-1829 ניצח מנדלסון על המתאוס פסיון של באך, בביצוע מלא ראשון מאז מות המלחין, והיה לו חלק חשוב בהפצת יצירותיו של באך לקהל הרחב. האורטוריות של הנדל, לעומת זאת, לא יצאו מעולם מן האופנה. אליהו בנויה לפי דגם האורטוריות של שני רבי האמן האלה מתקופת הבארוק; עם זאת, סגנונה משקף בבירור את נטיותיו הטבעיות של מנדלסון עצמו כמלחין מראשית התקופה הרומנטית.

היצירה כתובה לארבעה סולנים ווקאליים (בס/בריטון, טנור, אלט, סופרן), תזמורת סימפונית מלאה (הכוללת טרומבונים, אופיקלאידה ועוגב) ומקהלה גדולה, השרה על פי רוב בארבעה קולות, אך מדי פעם בשמונה או בשלושה קולות (נשים בלבד). את תפקידו של אליהו, התפקיד הראשי באורטוריה, שר זמר בס- בריטון.

במקור חיבר מנדלסון את היצירה לטקסט גרמני, אבל כאשר פסטיבל ברמינגהם הזמין אצלו אורטוריה, הורה לתרגם את הלברית לאנגלית וביצוע הבכורה היה בגרסה האנגלית.

הסיפור התנ"כי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע לעלילת האורטוריה מקורו בספרי מלכים א' ו-ב'. מנדלסון משתמש באפיזודות התנ"כיות, המסופרות בנוסח לאקוני למדי במקור, ליצירת סצינות דרמטיות עזות מבע, כמעט מבעיתות בעוצמתן. אין ספק, שבכך הן עונות על הטעם בתקופתו של מנדלסון, ופה ושם אפשר לאתר בהן גם עקבות לסנטימנטליות ויקטוריאנית. בין האפיזודות החייאתו של נער מת, הבאת גשם לישראל החרבה הודות לתפילותיו של אליהו ועלייתו השמיימה ברכב אש לעיני אלישע ההמום ("אבי, אבי, רכב ישראל ופרשיו!") הדרמטית ביותר באפיזודות היא אולי "התחרות בין האלים", כשאלוהי ישראל מאכל קורבן בעמוד אש, אחרי רצף כושל של תפילות קדחתניות מצד העברים אל הבעל, האל שבחרו לעבוד. מנדלסון לא נרתע מתיאור האפיזודה בכל האכזריות שבתנ"ך, כשהמשכה הוא שחיטת כוהני הבעל בידי אליהו.

אין לדעת, איך ראה מנדלסון עצמו את הטקסט התנ"כי לאור ההיסטוריה האישית שלו כיהודי מומר (הוא היה ללותרני בגיל שבע), אף כי מלומדים רבים התחבטו בסוגיה זו. חלקה האחרון של האורטוריה מציג הקבלות בין חיי אליהו לחיי ישו.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה בשני חלקים נפתח עם נאום מפי אליהו, שלאחריו מנוגנת הפתיחה. הפרקים מפורטים בטבלה הבאה, עם התמליל בגרמנית, מקור תנכי והקולות. המקהלה בדרך כלל בארבעה קולות SATB, ולעיתים עד שמונה. הסולנים הם אליהו (בריטון), סופרן (S), לעיתים קרובות שרה גם את האלמנה והמלאך השני, האלט (A), שרה את המלאך הראשון והמלכה, טנור (T), שר את עובדיה ואחאב. מנדלסון הסתמך על כמה סולנים, סופרנית ראשונה ושנייה בפרק 2, ואלטיות ראשונה ושנייה בפרק 35. אך בדרך כלל היצירה מבוצעת עם ארבעה סולנים.

כמה מהפרקים הם בצורת אורטוריה פשוטה כמו ן רצ'יטטיב ו אַרִיָה ואחרים בצרופים שונים כמו רצ חבריו חוקרים שילובים היברידיים, כגון רצ'יטטיב עם מקהלה, לטובת הדרמה. הפתיחה מובילה לפרק המקהלה הראשון. המקהלה ממלאה את תפקיד העם כמו בדרמה יוַנית.

חלק ראשון של אליהו / מנדלסון
# תֵּאוּר תחילית מקור קולות
הקדמה So wahr der Herr, der Gott Israels lebet אליהו
1 מקהלה Hilf, Herr! SATB
2 דואט ומקהלה Herr, höre unser Gebet! S A SATB
3 רצ'יטטיב Zerreißet eure Herzen עובדיה
4 אַרִיָה So ihr mich von ganzem Herzen suchet עובדיה
5 מקהלה Aber der Herr sieht es nicht SATB
6 רצ'יטטיב Elias, gehe von hinnen מלכים-א יז, ב-ד מלאך ראשון
7a רביעייה כפולה Denn er hat seinen Engeln befohlen תהלים צא, יא מלאכים: SSAATTBB
7b רצ'יטטיב Nun auch der Bach vertrocknet ist

מלכים-א יז, ז-ט

מלאך ראשון
8 רצ'יטטיב, אַרִיָה ודואט Was hast du mir getan מלכים-א יז, יח-כד אלמנה, אליהו
9 מקהלה Wohl dem, der den Herrn fürchtet SATB
10 רצ'יטטיב ומקהלה So wahr der Herr Zebaoth lebet מלכים-א יח, טו-כה אליהו, אחאב, SATB
11 מקהלה Baal erhöre uns! מלכים-א יח, כו SSAATTBB
12 רצ'יטטיב ומקהלה Rufet lauter! Denn er ist ja Gott! מלכים-א יח, כז אליהו, SATB
13 רצ'יטטיב ומקהלה Rufel lauter! Er hört euch nicht. מלכים-א יח, כח אליהו, SATB
14 אַרִיָה Herr, Gott Abrahams, Isaaks und Israels מלכים-א יח, לו-לז אליהו, SATB
15 רביעייה Wirf dein Anliegen auf den Herrn תהלים נה, כג S A T B
16 רצ'יטטיב ומקהלה Der du deine Diener machst zu Geistern מלכים-א יח, לח-כ אליהו, SATB
17 אַרִיָה Ist nicht des Herrn Wort wie ein Feuer אליהו
18 אריוזו Weh ihnen, dass sie von mir weichen! A
19 רצ'יטטיב ומקהלה Hilf deinem Volk, du Mann Gottes! מלכים-א יח, כג-כד עובדיה, אליהו, SATB, נער
20 מקהלה Dank sei dir, Gott SATB
חלק שני של אליהו / מנדלסון
# תֵּאוּר תחילית מקור קולות
21 אַרִיָה Höre, Israel דברים ו, ד S
22 מקהלה Fürchte dich nicht, spricht unser Gott SATB
23 רצ'יטטיב ומקהלה Der Herr hat dich erhoben מלכים-א יח, ב אליהו, מלכה SATB
24 מקהלה Wehe ihm, er muss sterben! עובדיה אליהו
25 רצ'יטטיב Du Mann Gottes, laß meine Rede T
26 אַרִיָה Es ist genug, so nimm nun, Herr, meine Seele מלכים-א יט, ד אליהו
27 רצ'יטטיב Siehe, er schläft T
28 טריו Hebe deine Augen auf zu den Bergen תהלים קכא, א-ג S S A
29 מקהלה Siehe, der Hüter Israels schläft noch schlummert nicht תהלים קכא, ד SATB
30 רצ'יטטיב Stehe auf, Elias, denn du hast einen großen Weg vor dir מלכים-א יט, ז מלאך ראשון, אליהו
31 אַרִיָה Sei stille dem Herrn מלאך ראשון
32 מקהלה Wer bis an das Ende beharrt, der wird selig. SATB
33 רצ'יטטיב Herr, es wird Nacht um mich מלכים-א יט, יא-כה אליהו, מלאך ראשון
34 מקהלה Der Herr ging vorüber מלכים-א יט, יא SATB
35 מקהלה Seraphim standen über ihm; Heilig ist Gott der Herr ישעיהו ו, ב A; S S A A SATB
36 מקהלה רצ'יטטיב Gehe wiederum hinab! Ich gehe hinab מלכים-א יט, טו-יח SATB; אליהו
37 אריוזו Ja, es sollen wohl die Berge weichen ישעיהו נד, י אליהו
38 מקהלה Und der Prophet Elias brach hervor מלכים-ב ב, א SATB
39 אַרִיָה Dann werden die Gerechten leuchten T
40 רצ'יטטיב Darum ward gesendet der Prophet Elias S
41a מקהלה Aber einer erwacht von Mitternacht ישעיהו מא, כה SATB
41b רביעייה Wohlan, alle, die ihr durstig seid S A T B
42a מקהלה Alsdann wird euer Licht hervorbrechen ישעיהו נח, ח SATB
42b מקהלה Herr, unser Herrscher תהלים ח, א SATB

קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אליהו" הייתה פופולרית בביצוע הבכורה שלה ומבוצעת מאז לעיתים קרובות, בעיקר בארצות דוברות אנגלית. היא חביבה במיוחד על מקהלות חובבים. המלודרמה, כוח המשיכה הברור וקטעי המקהלה המרגשים שלה מהווים בסיס לאין-ספור ביצועים מוצלחים.

עם זאת, היו מבקרים, ביניהם ברנרד שו וריכרד וגנר, ששפטו את היצירה לחומרה, תוך שימת דגש על ההשקפה הקונבנציונלית והסגנון המוזיקלי משולל ההעזה. (את דעתו של וגנר ראוי לפרש לאור האנטישמיות הקיצונית של מלחין זה; ראו ריכרד וגנר לפרטים.)

צ'ארלס רוזן משבח את היצירה באופן כללי - "מלאכת המחשבת של מנדלסון מתעלה ללא קושי של דרישות האורטוריה ושתיהן [גם האורטוריה השנייה שלו, "פאולוס"] מהוות דוגמאות מרשימות לצורה מוזיקלית זו במאה ה-19." עם זאת, רוזן גם הגדיר את מנדלסון כ"ממציא הקיטש הדתי במוזיקה". לדעת רוזן, המוזיקה הדתית של מנדלסון "מיועדת לגרום לנו להרגיש, שאולם הקונצרטים הופך לכנסייה. המוזיקה אינה מבטאת דת אלא אדיקות... זהו קיטש במובן זה, שהוא מציג כתחליף לדת עצמה את קליפתה הרגשית."

ביצוע בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריל 1958, המקהלה הקאמרית של חיפה יחד עם מקהלת קול ישראל, בליווי תזמורת חיפה. ניצוח: איתן לוסטיג ובהשתתפות הפסנתרן מיכאל טאובה. למרגלות "מערת אליהו" במסגרת חגיגות העשור למדינת ישראל.

פברואר 1960, התזמורת הפילהרמונית הישראלית והמקהלה הקאמרית תל אביב בניצוח איתן לוסטיג יולי 1968, פטר ארש, פסטיבל ישראל, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, המקהלה הפילהרמונית תל אביב

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעותיו של צ'ארלס רוזן מצוטטות מתוך ספרו The Romantic Generation (1995), Cambridge: Harvard University Press, ISBN 0-674-77933-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]