יומני הערפד (סדרת ספרים)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
אל ג'יי סמית'  |
| שפת המקור |
אנגלית |
| סוגה |
ספרות ערפדים, פנטזיה, סיפורת אימה, ספרות בוגרים צעירים |
| הוצאה | |
| הוצאה |
האשט |
| תאריך הוצאה |
1991 |
  | |
יומני הערפד (באנגלית: The Vampire Diaries) היא סדרת ספרים לנוער מאת ליסה ג'יין סמית. זהו סיפור על משולש אהבה מסוכן בין אלנה גילברט והאחים הערפדים סטפן ודיימון סאלבטור.
במקור הייתה הסדרה טרילוגיה שפורסמה ב-1991, אך לחץ מצד הקוראים הוביל להוצאת ספר רביעי שיצא בשנת 1992. שלושת הספרים הראשונים (מהטרילוגיה המקורית) מתאפיינים במספרים והגיבורים הראשיים, אלנה, סטפן ודיימון. הספר הרביעי מסופר מנקודת המבט של הדמות בוני מקאולה, אם כי אלנה סטפן ודיימון עדיין במרכז העלילה.
בעברית יצאו שני הספרים הראשונים, "התעוררות" ו"המאבק" בתרגומה של רחל אהרוני.
לאחר הפסקה ארוכה מכתיבת ספרים, הוציאה הסופרת ליסה ג'יין סמית טרילוגיית המשך בשם "The Return" בשנים 2009–2010. טרילוגיית המשך נוספת בשם "The Hunters" נכתבה על ידי סופר צללים. כמו כן, "יומניו של סטפן", הם ספרים שנכתבו גם כן על ידי סופר צללים, והם מבוססים על תוכנית הטלוויזיה "יומני הערפד".
התעוררות - ספר ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
העלילה מתרחשת בעיירה פלס צ'רץ' שבווירג'יניה. במרכז העלילה נמצאת אלנה, נערה פופולרית, מלכת שכבת הבוגרים בבית הספר התיכון "רוברט אי.לי". היא רגילה שכולם נופלים בקסמיה, ואין אחד שמסרב לה.
לבית הספר מגיע תלמיד חדש ומסתורי בשם סטפן סאלבטור. כבר מהמבט הראשון אלנה נמשכת אליו במידית, ולא מכחישה שהיא רוצה אותו. סטפן נמשך לאלנה גם הוא, אך למרות מאמציה להשיגו, בכול פעם שהיא נתקלת בו הוא מתחמק ממנה, מה שגורם לה למבוכה מתמדת. באמצעות פלאשבקים, אנו למדים שאלנה מזכירה לו את אהבתו הראשונה מעברו, אך הוא יודע שבסביבתה הוא עלול לאבד שליטה ולפגוע בה. אלנה מבצעת ניסיון נוסף שבו היא מתכננת לומר לסטפן שהוטל עליה לעשות לו סיור בבית הספר, אך היא בקושי מצליחה לדבר איתו. הוא מתחמק ממנה בכך שהוא מסכים להצעתו של מאט להגיע למבחני הקבלה לנבחרת הפוטבול.
אלנה הפגועה הולכת לבית הקברות, שם מתרחשים דברים משונים. מרדית ובוני מוצאות את אלנה, והן נרדפות בידי כוח מאיים. אלנה מפילה את הסרט שהיה בשערה. הן מגיעות לגשר וויקרי, שם הרדיפה נפסקת, וחוזרות לביתן. בבוקר שלמחרת, העיירה נסערת מדיווח על איש זקן שנתקף מתחת לגשר.
אלנה נבחרת למלכת נשף הריקודים, והיא מאמינה שבעזרת הכוח שמעמדה נותן לה, סטפן לא יוכל לסרב לרקוד איתה. היא מוצאת אותו בפינה ומרגישה את המשיכה ביניהם. היא מציעה לו לרקוד, והוא מושיט את ידו. עם זאת, סטפן הגיע לנשף עם קרוליין, האויבת של אלנה. קרוליין מופיעה לפתע והורסת את תוכניתה של אלנה. אלנה שצופה בקרוליין מתהדרת בסטפן, נעשית כועסת ומתמלאת זעם. כדי להראות שהיא לא פגועה, היא בורחת עם טיילר סמולווד, דיק וויקי בנט. הם נוסעים לבית הקברות המקומי, שם דיק וויקי נפרדים מהם ומתפנים לעניינם. בעודו שיכור, טיילר מתחיל להטריד את אלנה. אלנה קוראת לעזרה, ולהפתעתה סטפן בא ומציל אותה. הם נוסעים לאכסניה בה סטפן מתגורר, על מנת שאלנה תוכל להתנקות לפני שיחזיר אותה לביתה. אלנה שואלת את סטפן מדוע הוא שונא אותה. הוא עונה לה שהוא אינו שונא אותה, אך תשובותיו מתחמקות. מעט נסער, הוא מספר לה שהיא מזכירה לו מישהי שאהב והיא מתה. הם מתנשקים, ולאחר מכן השניים מתאהבים.
באותו הלילה שסטפן עזר לאלנה, ויקי בנט הותקפה בכנסייה. אלנה וחברותיה מבקרות את ויקי. ויקי משתוללת ומאשימה את אלנה בכך שהיא רעה. אלנה, שלא רוצה לתת לזה לקלקל את מצב רוחה, הולכת לאכסניה. היא מוצאת את הסרט שהפילה בבית הקברות בחדרו של סטפן. הסרט מאשר לאלנה שסטפן אהב אותה כבר מהשבוע הראשון ללימודים, למרות שהוא לא אמר לה את זה. היא כותבת על כך ביומן, ומוסיפה שנראה כי הוא מסתיר ממנה משהו.
אלנה מכינה את אולם בית ספרה בעזרת שתי חברותיה, בוני ומרדית, למסיבת בית הרוחות של ליל כול הקדושים. האורות כבים, וזר כהה, מסוכן ומפתה נכנס. הוא כמעט משכנע את אלנה לנשק אותו, למרות אהבתה לסטפן. היא מסרבת לו, והוא אומר שהוא סוף סוף מצא את הבחורה שחיפש. בהמשך הוא מופיע שוב בביתה של בוני, במסיבת פיג'מות, כשאלנה בטעות מזמינה אותו להיכנס. אלנה הביאה איתה את היומן. הוא מצטט לה שיר אהבה, ומנסה לנשק אותה. היא כמעט נכנעת, אך מצליחה להתאפק. הנער מגיב בזעם, ועוזב כשאלנה מבקשת ממנו. הכלב של בוני מת באופן בלתי צפוי, והיומן נעלם.
במסיבת בית הרוחות, ניתן למר טאנר – המורה להיסטוריה – תפקיד הגווייה המדממת, כאשר הוא צריך להיות מכוסה בדם מזויף ולהפחיד אנשים, אך הוא מסרב. סטפן משכנע אותו בדרך כלשהי, מה שמחשיד את הנוכחים סביבם. מר טאנר נרצח במסיבת בית הרוחות, וטיילר מודיע לכולם שסטפן כנראה רצח את המורה, מפני שמאז שהוא הגיע לעיירה התרחשו התקיפות. כול הנוכחים מחפשים אחרי סטפן, החשוד העיקרי. סטפן בורח לאכסניה בה הוא מתגורר, ואלנה מוצאת אותו שם, מעל גופות של ציפורים שאת דמן הוא שתה. סטפן מתוודה וחושף את עצמו בפני אלנה כערפד. הוא נסער. הוא מספר לה שהיא מזכירה לו את אהובתו קתרין אשר שינתה אותו לערפד, ועל הריבים שלו ושל אחיו הבכור דיימון על מנת לזכות באהבתה. הוא מאשים את עצמו במותה של קתרין, ומזהיר את אלנה מפני דיימון והתכסיסים שלו. בנוסף, סטפן חשב שהוא רוקן את האיש הזקן מתחת לגשר וויקרי מדמו, על אף שהוא זוכר שהוא שתה רק מעט. אלנה מספרת לסטפן שלפי תיאוריו, היא פגשה בדיימון, ולפיכך הם מבינים שדיימון גרם לאלימות בעיירה, אך הוא ניסה לגרום לסטפן לחשוב שהוא עצמו אשם.
דיימון, ערפד אכזרי ששונה גם הוא על ידי קתרין, ניזון מדמם של אנשים, בניגוד לסטפן שצד חיות. השוני ביניהם הוא מה שהופך אותו לחזק בהרבה מסטפן. הוא עוקב אחריו במשך שנים ומגיע לעיירה. סטפן הולך ליער ומשתמש ביכולתו כדי לתקשר עם אחיו, שמופיע. דיימון מודה בהאשמותיו של סטפן, ואומר לו לוותר על אלנה, אך סטפן מסרב. דיימון תוקף אותו ומביס אותו.
למחרת, סטפן לא מופיע בבית ספר. אלנה, שנוכחת כי סטפן נעלם, מבינה שדיימון אחראי לכך ונוסעת לבית הקברות, שם היא סבורה שתמצא אותו.
המאבק - ספר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלילת הספר ממשיכה מהיכן שנעצרה, כשאלנה מגיעה לבית הקברות. היא מתעמתת עם דיימון, שם היא מקבלת ממנו הצעה להצטרף אליו ולהשתנות לערפדה. אלנה מתנגדת לו ונחושה בדעתה להחזיר את סטפן. דיימון מזהיר אותה שהוא יפגע בה ובאהוביה, ומבטיח לה שעד סוף עונת החורף היא תהיה שלו.
בוני ומרדית מאתרות את אלנה ומחזירות אותה לביתה. הן נשארות לישון אצלה, ובוני נכנסת לראשו של סטפן בעזרת כוחות הכישוף שלה ומתארת את מצבו.
הן חוזרות לבית הקברות, שם מוצא אותן מאט, והוא עוזר להן להגיע לחווה בה נמצאה המכונית של סטפן. הם מוצאים את סטפן בתוך באר מכוסה בלוח אבן, כשהוא חלש, פצוע וצמא, ומחלצים אותו. בעוד ששלושת האחרים הלכו להזעיק עזרה רפואית, אלנה נותנת לסטפן לשתות מעט מדמה, כדי לזרז את החלמתו.
בעיירה עדיין רווחת האמונה שסטפן אשם במקרי האלימות שהתרחשו, וכשהוא ואלנה חוזרים לבית הספר, הם נתקלים באיבה מצד שאר התלמידים.
למורה שמחליף את מר טאנר קוראים אלאריק סלצמן. הוא מעודד את תלמידיו לדבר על החוויות ועל רגשותיהם בעקבות הרצח, וסטפן זהיר כלפיו בשל התנהגותו הלא אופיינית למורה.
אלאריק מזמין את כולם למפגש בביתו בערב. אלנה וסטפן מגיעים. כשאלנה הולכת להביא לה ולסטפן אוכל, היא נתקלת בדיימון, אשר נמצא שם במסווה וקורא לעצמו "דיימון סמית'". סטפן מגיע ורואה את דיימון. אנשים מתאספים סביבם, ואלנה לוקחת את ידו של סטפן ומשכנעת אותו ללכת משם. היא יודעת שאם הוא ילחם בדיימון הוא יפסיד, ונוסף על כך, זה ייתן הוכחה לאויביו שהוא אלים. כשהם פונים לצאת, היא לוקחת את הארנק ורואה שמישהו השאיר שם פתק סגול עם שלושה משפטים מיומנה הגנוב.
ביום שלמחרת, אלנה מוצאת פתק נוסף בלוח המודעות. היא מזהירה את מרדית ובוני מדיימון, ומספרת להן שהוא הרוצח. ויקי חוזרת לבית ספר ומתנהגת באופן לא רציונלי. למשל, היא התפשטה בקפיטריה, ואז האשימה את אלנה שהיא רעה. סטפן ומאט נעדרו מבית הספר, מפני שהלכו להביא לאלנה וורבנה - צמח החוסם את השליטה של ערפדים במוחם של אנשים.
אלנה ישנה אצל בוני, מחשש שדיימון ירצה לפגוע בה. היא חולמת שהיא רוקדת עם דיימון, ולאחר מכן הוא שותה את דמה. היא נהנת, עד שבחלומה היא מתחילה להיאבק בו. כשהיא מתעוררת, היא נאבקת בעורב, ואבא של בוני מגרש אותו עם מטאטא. אלנה מבחינה בשני פצעים חדשים על צווארה. היא מבינה שהיא פתחה לדיימון את החלון. היא חוזרת לביתה ביחד עם בוני. סטפן ומאט חוזרים. בוני ומאט נרדמים, וסטפן מביא לאלנה את צמח הוורבנה - כמה שעות מאוחר מדי.
למחרת, בהפסקת הצהריים בבית ספר, הופיעו שורות נוספות מיומנה של אלנה במדור המודעות. אלנה מגלה שקרוליין פורבס גנבה את יומנה. היא שמעה אותה אומרת שהיא מתכוונת לקרוא מתוכו ביום המייסדים הקרב ובא, כהוכחה לכך שסטפן הוא כביכול הפושט האלים. אלנה כתבה ביומן שלסטפן יש רגשות אשמה ודברים שהוא מתבייש בהם, מה שעשוי להישמע כווידוי על היותו "הרוצח". בנוסף, היא כתבה שסטפן מצא את הסרט שהיה בשערה, מה שמוכיח שהוא היה בבית הקברות בלילה שהאיש הותקף.
לאחר שבוע, בוני, מרדית ואלנה מתגנבות לביתה של קרוליין על מנת להשיב לאלנה את היומן, אך הן לא מוצאות אותו. הן שומעות את המכונית של משפחת פורבס בחנייה, ומתחילות לרוץ אל היציאה. אלנה לא מספיקה, ובורחת אל הגג, שם היא פוגשת בדיימון. דיימון מציע לעזור לאלנה למצוא את היומן, בתמורה לכך שתיתן לו לשתות מדמה, אך היא מסרבת. היא קופצת מהגג, אך הוא תופס ומחזיר אותה, מחבק אותה אליו. אחר כך הוא קופץ מהגג כשהיא בזרועותיו, ואומר לה שהפעם הוא עשה לה טובה, אך בפעם הבאה יגבה מחיר. הוא נעלם כעורב ענקי.
דודה ג'ודית מכינה ארוחה מדומה לחג ההודיה, כדי להבטיח שכלום לא ישתבש. אלנה מזמינה את מאט ובוני, ורוברט, ארוסה של דודה ג'ודית, מזמין את דיימון. במהלך כול האירוח, אלנה מתנהגת אליו בגסות רוח, ורוברט ודודה ג'ודית כועסים עליה. לפני שדיימון הלך, הוא אמר לאלנה "נתראה", והיא הבינה מה זה אומר. היא כבר מתכוונת להתקשר לסטפן שיבוא להגן עליה, למרות שהיא לא רוצה שילחמו בגללה. לפתע, היא מבינה שהבית מחולק לשני חלקים. דיימון היה רק בחלק הראשון, שנבנה אחרי מלחמת האזרחים, וכולל את חדר האוכל. החלק השני נבנה לפני המלחמה, והוא כולל את חדר האורחים, ואת חדר השינה שלה. הוא לא יכול להיכנס לחדרה בלי הזמנה. כפי שצפתה מראש, דיימון בא בלילה. הוא לא הצליח להיכנס, אך אז פנה לחדרה של מרגרט, אחותה הקטנה של אלנה, מאיים להרוג אותה. אלנה יצאה מהחדר, המקום היחיד שהיה מוגן בשבילה.
כשאלנה מתעוררת בחדרה, היא מרגישה חולשה, כתוצאה מאיבוד הדם. היא מופתעת שדיימון לא שינה אותה לערפדה, ונזכרה שהוא הביא לה לשתות מדמו. לאחר מכן, אלנה הולכת לאכסניה ומגלה לסטפן על היומן. סטפן אומר שבשל אהבתו אליה, הוא יישאר גם אם קרוליין תקרא את תוכנו של היומן לפני העיר כולה. הוא שותה מדמה, ואחר כך נותן לה משלו. הוא מציע לה נישואים, ונותן לה את הטבעת שהייתה שייכת לקתרין.
עד ליום המייסדים, אלנה וסטפן לא מצליחים להחזיר את היומן. כול תוכניותיהם כשלו. קרוליין ואלנה עלו לבמה, ואלנה מודעת למה שהולך לקרות. קרוליין מוציאה מארנקה את היומן, ולהפתעת שתיהן, זהו היומן של קרוליין. אלנה מגלה כי דיימון החליף את היומנים. היא מוצאת אותו בקהל, והולכת בעקבותיו. דיימון שבע רצון מהפתעתה של אלנה. היא שואלת אותו למניעיו, אך הוא מסרב להסביר את עצמו. דודה ג'ודית מזמינה אותו לארוחת חג ההודיה, ואלנה שוב מתנהגת בחוסר נימוס. רוברט מגיע גם הוא, וכולם כועסים על אלנה ומאשימים את סטפן בכך שהוא גורם לה להיות שונה. אלנה מגנה עליו, ואומרת שהם מאורסים. במהרה גם דיימון נהיה כועס. הוא לוקח את ידה, מביט בטבעת, והולך משם.
אלנה המתוסכלת מתגובתה של דודה ג'ודית ומדיימון, שואלת את מכוניתו של מאט ובורחת משם. בסערת רגשות, היא נוסעת אל האכסניה, אך כשהיא מצלצלת בפעמון אין מענה. היא מבחינה במזג האוויר המאיים, ומרגישה בכוח עצום, צמאון לדם המכוון אליה. היא חוזרת בריצה למכונית. היא מתחילה לנסוע, כשלפתע עץ אלון גדול ועתיק נופל על האדמה וחוסם את דרכה היחידה לביתה. היא חוזרת אחורה ונוסעת אל גשר וויקרי מתוך אמונה ששם היא תהיה בטוחה, אך כשהיא נוסעת על הגשר הוא נשבר, המכונית מוצפת במים, ואלנה טובעת.
בינתיים, סטפן מתמודד עם קרוליין, טיילר וכמה מחבריו בצריף. בוני ומרדית מוצאות אותם, ולפתע בוני אומרת "הגשר", מבלי שתוכל לשלוט בזה. בוני מגיעה להבנה שאלנה טובעת. שלושתם יוצאים במהירות לכיוון הגשר במכוניתה של מרדית, ממהרים ככל יכולתם להגיע לאלנה לפני שיהיה מאוחר מדי. כשהם מגיעים, סטפן קופץ לתוך המים ומוציא את אלנה. הוא התחיל לבצע בה פעולות החייאה, תוך כדי שהוא ומרדית צועקים זה על זה ובוכים. בוני הייתה מעורפלת. כשסטפן התייאש לבסוף, הוא אמר לבוני ולמרדית שהן חייבות ללכת, ושהוא משאיר את אלנה מתחת לעצי הערבה.
סטפן הפר את נדריו, ופרץ בריצה לביתן שבו היו קרוליין, טיילר וחבריו. הוא שתה את דמם, ויצא משם בדמות נץ ענק. הוא עף אל קרחת יער מסוימת וקרא לדיימון להילחם בו. סטפן תקף את אחיו, חזק ממנו, ואמר לו שהוא היה צריך להרוג את אלנה ואותו ביחד.
כתוצאה מהמוות כשדם ערפדים זורם בעורקיה, אלנה משתנת לערפדה. היא מתעוררת קבורה בשלג, שומעת במוחה את צעקות הקרב של דיימון וסטפן, ונקראת לעזרה. אלנה מנערת את הקרח משיערה ונכנסת לקרחת היער.
עיבודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת טלוויזיה בשם "יומני הערפד", המבוססת על הספרים, שודרה לראשונה ב-10 בספטמבר 2009 ברשת The CW בארצות הברית.
בתפקידים הראשיים משחקים נינה דוברב בתור אלנה גילברט, פול וסלי כסטפן סאלבטור, ואיאן סומרהולדר כדיימון סאלבטור.
קיימים הבדלים רבים בין סדרת הטלוויזיה לספרים:
- בספרים, העלילה מתרחשת בעיירה פלס צ'רץ', בעוד שבסדרת הטלוויזיה היא מתרחשת בעיירה דמיונית בשם מיסטיק פולס.
- בספרים, קתרין היא שברירית, עדינה ופגיעה לדבריו של סטפן, ואלנה היא הפייטרית עם האש. בסדרת הטלוויזיה זה הפוך לגמרי, שכן אלנה היא טובת הלב וקתרין היא זאת שחושבת רק על עצמה.
- בספרים, אלנה מתוארת כבעלת עור חיוור, כמעט שקוף, שיער בלונדיני ארוך שמגיע כמעט עד מותניה, ועיניים כחולות כהות בצבע לפיס לזולי. עם זאת, בסדרת הטלוויזיה, אלנה מגולמת על ידי נינה דוברב, שהיא בעלת עור שזוף, שיער ארוך חום חלק, ועיניים חומות.
- בספרים, בוני היא ביישנית ו"עלמה במצוקה", ומתוארת כבעלת תלתלים אדומים ועור חיוור. בסדרת הטלוויזיה בוני מגולמת על ידי קתרינה גרהאם, והיא מאופיינת בנחישות דעת ואומץ.
- בספרים, קרוליין היא בעיקר מרושעת ומניפולטיבית. היא תמיד זוממת דרכים לדכא את אלנה. לעומת זאת, בסדרת הטלוויזיה היא חברה טובה של אלנה, והיא עמוקה בהרבה ממה שהיא נראית. כמו כן, בספרים היא בעלת שיער ערמוני, עור בגוון ברונזה, והיא ירוקת-עיניים. השחקנית שמגלמת את קרוליין היא קנדיס אקולה, בלונדינית עם עור בהיר ועיניים כחולות.
- בספרים, אחת מחברותיה הכי טובות של אלנה היא מרדית, אשר לא מופיעה בסדרת הטלוויזיה עד לעונה השלישית, שם היא דמות חדשה בשם מרדית פל (טורי דה ויטו) והיא רופאה.
- בספרים, לאלנה יש אחות קטנה בשם מרגרט, ובסדרת הטלוויזיה לאלנה יש אח שקטן ממנה בשנה בשם ג'רמי.
- בספרים, למאט אין אחיות בעוד שבסדרת הטלוויזיה וויקי היא אחותו.
- בספרים, לאחר מות הוריה של אלנה, מגיעה דודתה ג'ודית (אחות של אביה) ולוקחת אחראיות על אלנה ומרגרט. לדודה ג'ודית יש ארוס בשם רוברט. בסדרת הטלוויזיה, דודה ג'נה (אחותה הקטנה של אמו של ג'רמי) היא זאת שדואגת לאלנה ולג'רמי. דודה ג'נה רווקה, עד שהיא מכירה את אלאריק סלצמן.
- בספרים, האחים סאלבטור נולדו בפירנצה, איטליה, בעוד בתוכנית הטלוויזיה, הם נולדו במיסטיק פולס, וירג'יניה.
- בספרים סטפן שכר חדר באכסניה, ואילו בסדרת הטלוויזיה, סטפן חזר לבית משפחת סאלבטור המקורי בו הוא התגורר עם הדוד שלו, ובהמשך עם אחיו דיימון.
- בספרים, נאמר כי האחים נלחמו עד מוות, אך בסדרת הטלוויזיה הם נורו על ידי אביהם, ג'וזפה, כי הוא גילה אותם מנסים להציל את קתרין מהכלא בכנסייה.
- בספרים דיימון סאלבטור מתואר כבעל עיניים שחורות כלילה, בעוד שבסדרה מגלם אותו איאן סומרהולדר, שיש לו עיניים תכולות.
