חג ההודיה
 | |
| חג ההודיה הראשון, 1621 | |
| מדינה |
ארצות הברית, סנט לוסיה, נורפוק, ליבריה, קנדה, ברזיל  |
|---|---|
| סוג |
חגים פדרליים בארצות הברית |
| סיבה | חג אזרחי עם שורשים נוצריים, בו מכירים תודה בפרט על יבולי הסתיו ומכירים תודה בכלל לאלוהים, באמריקה הצפונית בלבד |
| מאכלים |
בשר הודו, קדרת שעועית ירוקה, פאי דלעת, מחית תפוחי אדמה, רוטב בשר, מלית, רוטב חמוציות |
| מועד | |
| תאריך |
|
  | |
חג ההודיה (באנגלית: Thanksgiving Day) הוא חג אזרחי הנחוג בארצות הברית ובקנדה לזכר ראשוני המתיישבים האירופאיים בצפון אמריקה והצלחתם ליישב את היבשת בעזרתם של האמריקאים הילידים. החג מבטא אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית לאלוהים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים; הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מאמריקאים ילידים החלה התאוששות. בין הילידים שעזרו למתיישבים החדשים ידועים מססואיט וסקוואנטו.
המתיישבים ידעו על חג האסיף היהודי הקדום סוכות, שבו נהגו היהודים לשמוח בתוצרת החקלאית שאספו ולהודות לאלוהים על כך, והחליטו לעשות כדוגמתם ולערוך סעודה חגיגית כהודיה לאל[1]. הסעודה, שהתקיימה ב-8 בספטמבר, כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות: תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה.
בארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם הזמן התפשט מנהג ארוחת ההודיה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את היום לחג לאומי. לינקולן קורא אותו יום להודיה, תהילה, תשובה ותפילה[2].
בארצות הברית נחוג חג ההודיה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, על פי מועד שנקבע בארצות הברית בשנת 1941 בהחלטה מיוחדת של הקונגרס ובחתימתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט.
בקנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל משנת 1879 חג ההודיה מצוין גם בקנדה באופן קבוע. זה יום חג פדרלי לעובדים הפדרליים בקנדה, וכן יום חג כללי לפי החוק ברוב הפרובינציות והטריטוריות (להוציא ניופאונדלנד ולברדור, נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד).
לאורך השנים חלו שינויים במועדי החג, ובשנת 1957 נקבע רשמית כי בקנדה יתקיים חג ההודיה ביום שני השני של חודש אוקטובר. התאריך נקבע לזמן זה הואיל וזהו זמן סיום הבשלת היבולים והקציר בקנדה, שעקב שעות האור הארוכות בקיץ מבשילים בה היבולים מוקדם יחסית למדינות דרומיות יותר, וגם עקב הקרבה לתאריך גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (12 באוקטובר 1492).
מנהגי החג
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סעודת החג מהווה את מוקד החג. זוהי ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים. אוכלים בה בעיקר תרנגול הודו צלוי, ולכן מכונה החג גם "יום תרנגול ההודו". מעריכים כי כ-45 מיליון תרנגולי הודו נאכלים בארצות הברית ביום זה, אם כי יש הסוברים שהערכות אלה מוגזמות[3].
המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, בטטה, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה. זאת אף על פי שהמאכלים הללו (בהם תרנגול ההודו) לא נאכלו בסעודה הראשונה.
חנינת תרנגול הודו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת חג זה מתרחשת בנוסף חנינה נשיאותית המכונה "חנינת תרנגול ההודו" בה מעניק נשיא ארצות הברית "חנינה" לתרנגול הודו לרגל החג, ובכך מציל אותו ממוות.
מקורה של המסורת במנהגם של אנשי התאחדות ההודו ומועצת הלול והביצים בארצות הברית להעניק מדי שנה תרנגול חי לנשיא, לצורך הגשתו בארוחת חג ההודיה. תחילתו של מנהג זה בימי כהונתו של הנשיא הארי טרומן.
הנשיא הראשון שידוע ששחרר את התרנגול שהוענק לו היה ג'ון קנדי, שעשה זאת באופן ספונטני ולא רשמי כשאמר "בואו פשוט נשמור אותו". הנשיא שהחל את מסורת החנינה הנשיאותית היה ג'ורג' בוש האב. "הוא לא יסיים על שולחן ארוחת הערב של אף אחד, לא הבחור הזה", אמר בוש על התרנגול שהוענק לו ב-1989. מאז העניקו כל נשיאי ארצות הברית חנינות רשמיות לתרנגולים שניתנו להם. החנינה ניתנת בטקס הנערך בגן הוורדים של הבית הלבן, במהלכו נוהגים הנשיאים להשמיע הערות מבודחות.
בטקס החנינה משתתפים בכל שנה שני תרנגולים, למקרה שאחד מהם לא יוכל "למלא את חובותיו", ושניהם זוכים לחנינה. בעבר נשלחו התרנגולים המשוחררים לחווה בווירג'יניה, ולאחר מכן לדיסנילנד או לדיסניוורלד, שם שימשו אורחי כבוד בתהלוכת חג ההודיה. התרנגולים המיועדים לחנינה מאומנים לעמוד ברעשים חזקים ובהבזקי מצלמות כדי שיוכלו להשתתף בטקס. מאחר שהם מגודלים באותם תנאים כמו התרנגולים המיועדים לשחיטה, בדרך כלל הם אינם מאריכים ימים לאחר שחרורם.
יהודים בחג ההודיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרבית יהודי ארצות הברית נוהגים לחגוג את חג ההודיה, שכן מבחינתם הוא אינו חג בעל אופי נוצרי אדוק כפי שהיה כשהחלה דרכו. חלק מהרבנים האורתודוקסים מאשרים ליהודים לחגוג את חג ההודיה, אולם ישנם גם רבנים רבים שמתנגדים לכך, משום "חוקות הגויים"[4]. כשנשאל על כך הרב משה פיינשטיין, הוא השיב שאין בעיה הלכתית לציין את חג ההודיה (אם כי ראוי להחמיר), אך יש לאסור את סעודות החג משום חוקות הגויים[5]. לעומתם, היהדות הרפורמית תומכת באופן גורף בחגיגת חג ההודיה[6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דור, שירת התרנגולים, באתר ynet, 26 בנובמבר 2009
- שגיא קופר, הודו ממולא לחג ההודיה, באתר ynet, 27 בנובמבר 2003
- רחל דרוק, מהודו ועד האפר ווסט סייד: יהודים וחג ההודיה, בבלוג אנו – מוזיאון העם היהודי, נובמבר 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופסור רוברט אמונס, ספר 'תודה', עמוד 114
- ^ "Transcript for Abraham Lincoln Thanksgiving Proclamation 1863" (PDF). National Archives.
- ^ How many turkeys are eaten on Thanksgiving?, 25 בנובמבר 2010
- ^ Thanksgiving at the End of November
- ^ אגרות משה חלק ה סימן כ
- ^ What's Jewish about Thanksgiving?
| חגים בארצות הברית | ||
|---|---|---|
| חגים פדרליים | חג המולד • יום קולומבוס • יום העצמאות • יום העבודה • יום מרטין לותר קינג • יום הזיכרון • ראש השנה האזרחית • חג ההודיה • יום החיילים המשוחררים • יום הולדתו של וושינגטון (יום הנשיאים) • יום הולדתו של ג'פרסון | 
|
| חגים לאומיים במדינות ארצות הברית (והמדינות בהן הם נחגגים) | יום אינדיאנה (אינדיאנה) • יום אלבמה (אלבמה) • יום אלסקה (אלסקה) • יום ג'ורג'יה (ג'ורג'יה) • יום ג'פרסון דייוויס (אלבמה, פלורידה) • יום הדגל (פלורידה, פנסילבניה) • יום הולדתו של לינקולן (קליפורניה, קונטיקט, אילינוי, מונטנה, ניו ג'רזי, ניו יורק, אינדיאנה, וירג'יניה המערבית) • יום המשפחה (נבדה) • יום הארווי מילק (קליפורניה) • יום וירג'יניה המערבית (וירג'יניה המערבית) • יום טרומן (מיזורי) • ערב חג המולד (קנטקי, קרוליינה הצפונית) • יום מיזורי (מיזורי) • יום מרילנד (מרילנד) • יום נבדה (נבדה) • יום סיווארד (אלסקה) • יום קמהמה (הוואי) • יום קרב בנינגטון (ורמונט) • יום רוזה פארקס (קליפורניה) • יום רונלד רייגן (קליפורניה) | |
