חג ההודיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חג ההודיה הראשון בציור מאת ז'אן לואי ג'רום פריס (18631930).

חג ההודיהאנגלית: Thanksgiving Day) הוא חג אזרחי הנחוג בצפון אמריקה, שבו מבטאים אסירות תודה על יבולי הסתיו והכרת תודה כללית לאלוהים. למרות שלחג שורשים נוצריים, במשך שנים רבות נערך גם כחגיגה חילונית, ונחגג אף על ידי אמריקאים וקנדים שאינם נוצרים כלל.

בארצות הברית נחוג החג ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר, על פי המועד נקבע בארצות הברית בשנת 1941 בהחלטה מיוחדת של הקונגרס ובחתימתו של הנשיא פרנקלין רוזוולט. בקנדה הוא נחוג ביום שני השני של חודש אוקטובר.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרנגול הודו צלוי בתנור
ארוחת ערב אמריקאית מסורתית לחג ההודיה

מקור המנהג לערוך סעודת חג החל כבר בשנה הראשונה של ההתיישבות החדשה בארצות הברית. המתיישבים הראשונים נתקלו בקשיי התאקלמות רבים; הם לא הצליחו לגדל חיטה ומצבם הכלכלי והבריאותי התדרדר מאוד. רק לאחר שקיבלו עזרה מהילידים האמריקאים (אינדיאנים), החלה התאוששות. כדי להודות על היבול הוחלט לערוך סעודה חגיגית. הסעודה שהתקיימה ב-8 בספטמבר כללה את יבולי השנה האופייניים למושבות הראשונות (תירס, דלעת, בטטות ותפוחי אדמה), עם הזמן התפשט מנהג זה לשאר המושבות, עד שב-1863 החליט הנשיא לינקולן להפוך את הסעודה לחג לאומי.

בקנדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1879 החג מצוין גם בקנדה באופן קבוע. לאורך השנים חלו שינויים במועדי החג, ובשנת 1957 נקבע רשמית להיות ביום שני השני של חודש אוקטובר. התאריך נקבע לזמן זה הואיל וזהו זמן סיום הבשלת היבולים והקציר בקנדה, שעקב שעות האור הארוכות בקיץ מבשילים בה היבולים מוקדם יחסית למדינות דרומיות יותר, וגם עקב הקירבה לתאריך גילוי אמריקה על ידי קולומבוס (12 באוקטובר 1492).

חג ההודיה הוא יום שבתון פדרלי לעובדים הפדרליים, וכן יום שבתון כללי מוכרז בחוק ברוב הפרובינציות והטריטוריות (להוציא ניופאונדלנד ולברדור, נובה סקוטיה ואי הנסיך אדוארד).

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סעודת החג מהווה את מוקד החג. זוהי ארוחת ערב גדולה, שמתחילה בשעות אחר הצהריים. אוכלים בה בעיקר תרנגול הודו צלוי, ולכן מכונה החג גם "יום תרנגול ההודו". מעריכים כי כ-45 מיליון תרנגולי הודו נאכלים בארצות הברית ביום זה, אם כי יש הסוברים שהערכות אלה מוגזמות.[1]

המאכלים האופייניים לחג מבוססים על רכיבי מזון שהתגלו לאדם הלבן עם גילוי אמריקה ולא היו ידועים בעולם הישן, כגון חמוציות, תירס, פקעות מאכל, וכן יבולי סתיו ויבולים כתומים המזכירים את צבעי הסתיו, כגון דלעת, גזר, אפרסקים וכיוצא באלה. זאת אף על פי שהמאכלים הללו (בהם תרנגול ההודו) לא נאכלו בסעודה הראשונה.

יהודים בחג ההודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי היהדות הרפורמית בצפון אמריקה, אין שום מניעה של חגיגת חג ההודיה, משום שהחג נחשב לחגיגה חילונית ולא דתית או של גויים בלבד.[2] בנוסף, לפי היהדות האורתודוקסית שם ישנם רבנים רבים שמאשרים ואף ממליצים לחגוג את חג ההודיה, אולם ישנם גם רבנים רבים שמתנגדים.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]