יון ג'יגורטו
 | |||||||
| לידה |
24 ביוני 1886 דרובטה-טורנו סברין, רומניה  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
24 בנובמבר 1959 (בגיל 73) רמניקו סראט, הרפובליקה העממית הרומנית | ||||||
| מדינה |
רומניה | ||||||
| השכלה |
האוניברסיטה הטכנית של ברלין | ||||||
| מפלגה |
המפלגה העממית | ||||||
| |||||||
  | |||||||
יון ג'יגורטו (ברומנית: Ion Gigurtu; 1886–1959) היה פוליטיקאי רומני אשר שירת זמן קצר כראש ממשלת רומניה ב- 1940 למשך חודשיים וזאת בכפיפות לשלטונו הישיר של קרול השני, מלך רומניה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלתו של ג'יגורטו הייתה הראשונה שכללה בתוכה את חברי המפלגה הפאשיסטית התנועה הלגיונרית, והעבירה חוקים בדומה לחוקי נירנברג שהועברו בגרמניה הנאצית. ממשלת רומניה בראשות ג'יגורטו הכריזה על נאמנותה לציר ברלין רומא במדיניות החוץ והותירה לשיקול דעתו של היטלר את גורל טרנסילבניה, במסגרת הסכסוך הרומני -הונגרי. ממשלת ג'יגורטו הושפעה על ידי "התנועה הלגיונרית" הפרו-נאצית[1].
ב-1940 פקד את רומניה משבר קשה, לאחר שרומניה אולצה בידי מדינות הציר למסור להונגריה חלק מחבל טרנסילבניה (כחלק מתכתיב וינה) ולברית המועצות את בסרביה וצפון בוקובינה (כחלק מהסעיף הסודי בהסכם ריבנטרופ–מולוטוב). בעקבות המחאה העממית שהתעוררה, אולצה ממשלתו של ג'יגורטו להתפטר ומלך רומניה, קרול השני מינה את הגנרל יון אנטונסקו לראש ממשלה בעל סמכויות נרחבות.
לאחר מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר השתלטות הקומוניסטים על רומניה, לאחר מלחמת העולם השנייה, נשפט ג'יגורטו ונגזרו עליו 15 שנות מאסר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו Le Figaro מה-6,7 ו- 9 ביולי 1940
.svg){kind=small}
.svg){kind=small}
| בקרת זהויות |
|
|---|