ראדו וסילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: שגיאות, שמות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ראדו וסילה
Radu Vasile
Radu Vasile(2).tif
לידה 10 באוקטובר 1942
סיביו, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 ביולי 2013 (בגיל 70)
בוקרשט, רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בלו עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת בוקרשט עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, היסטוריון, מרצה באוניברסיטה, משורר, כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית של האיכרים - נוצרית דמוקרטית, המפלגה הדמוקרטית (רומניה) עריכת הנתון בוויקינתונים
דת רומית קתולית
ראש ממשלת רומניה
17 באפריל 1998–13 בדצמבר 1999
(שנה ו־34 שבועות)
תחת נשיא רומניה אמיל קונסטנטינסקו
פרסים והוקרה
עיטור הכוכב של רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ראדו וסילהרומנית: Radu Vasile, ‏ 10 באוקטובר 1942 סיביו - 3 ביולי 2013 בוקרשט) היה פוליטיקאי רומני, שכיהן מטעם המפלגה הלאומית של האיכרים - נוצרית דמוקרטית, כראש ממשלת רומניה בשנים 19981999.
בעת כהונתו בינואר 1999 נאלץ להתמודד עם המינריאדה האחרונה, שנתמכה על ידי המפלגה היריבה, הסוציאל-דמוקרטית. היה היסטוריון וכלכלן בהכשרתו, ומשורר בשם העט ראדו מיסקיו. בשנים 20002004 כיהן כסנאטור מטעם המפלגה הדמוקרטית. וסילה כיהן כפרופסור להיסטוריה כלכלית באקדמיה למדעי הכלכלה בבוקרשט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראדו וסילה נולד בסיביו בשנת 1942. מוצא משפחתו היה במונטניה ביישוב דרגשאן. המחוז ולצ'ה. אביו שהיה עורך דין, היה אסיר פוליטי בימי המשטר הקומוניסטי ונפטר ב-1986. עשה לימודי גימנסיה ותיכון ביישובים דרגשאן ואורשטיה. בגלל עברו הפוליטי של אביו, בזמנו נתקל ראדו וסילה, בקשיים בגישה ללימודים אקדמיים. בנסיבות אלה למד במקום זאת בבית ספר לסיעוד, אותו סיים ב-1962.

בסופו של דבר הורשה ללמוד היסטוריה בפקולטה להיסטוריה של אוניברסיטת בוקרשט. הצטיין בלימודים וסיים אותם ב-1967 במקום השלישי בשכבתו.

פעילותו האקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד בשנים 1967–1969 במויזאון הכפר בבוקרשט (כיום מוזיאון האיכר הרומני) ובשנים 1969–1972 כחוקר סטז'ר המכון להיסטוריה "ניקולאיה יורגה" של האקדמיה הרומנית.[1] בשנת 1971 היה מדריך בחוג להיסטוריה כלכלית של האקדמיה למדעי הכלכלה בבוקרשט ובשנת 1977 סיים דוקטורט במדעי הכלכלה. ב-1978 התמנה למרצה בחוג להיסטוריה כלכלית באקדמיה למדעי הכלכלה. אחרי המהפכה הרומנית בשנת 1989 בתמיכת הסטודנטים נבחר לפרודקן של הפקולטה למסחר באקדמיה וכיהן בתפקיד זה עד 1992. הוזמן להרצות על האינטגרציה האירופית באוניברסיטת אריסטוטלס בסלוניקי ובאוניברסית מינכן. בשנת 1993 התמנה לפרופסור באקדמיה למדעי הכלכלה בבוקרשט. הרצה בנושאים של היסטוריה רומנית בבית הספר לדוקטורטים של סורבון והציג מעל 50 מאמרים ומחקרים בכסנים מדעיים ברומניה ובחו"ל.

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחינואר 1990 הצטרף וסילה למפלגה הלאומית של האיכרים - נוצרית -דמוקרטית שקמה בגרסה חדשה אחרי מהפכ, 1989 בעקבות המפלגה ה"היסטורית" הלאומית של האיכרים. ב-21 באוקטובר 1992 נבחר מטעמה לסנאט של רומניה (כנציג המחוז בקאו) ופעל המסגרת זו עד 2004. בספטמבר-נובמבר 1996, בפברואר-יוני 1998 ובפברואר 2004 כיהן בסגן יושב ראש הסנאט. אחרי 1996 היה מזכיר כללי של המפלגה הלאומית של האיכרים - נוצרית-דמוקרטית. בשנים 1993–1994 ניהל את ביטאון המפלגה, העיתון "דרפטאטיה" (Dreptatea - "הצדק"). בשנים 1992–1996, 1996, 2000-1996 ו-2000–2004 כיהן כחבר הסנאט הרומני מטעם המפלגה הדמוקרטית. בשנים 1996–2000 היה וסילה חבר בקבוצות הפלמנטריות לידידות עם שראל ועם הפדרציה הרוסית. ב-2000–2004 היה חבר בקבוצות הפרלמנטריות לידידות עם אונסק"ו ועם לבנון על יד רמון באר, הלמוט שמידט ואחרים השתתף בהקמת הפורום המרכזי האירופי. בשנים 1997–2001 ייצג את רומניה באספה הפלמנטרית של מועצת אירופה.

ראש ממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי ויקטור צ'ורביה כיהן וסילה כראש הממשלה בשנים 1998–1999 בתקופה קשה מבחינה כלכלית ומדינית עבור רומניה. הלוואות לטווח קצר שלוו המנהיגים הקודמים הביאו את רומניה בפני הצטברות חובות מסוכנת. רומניה ננכסה לשנה התשיעית של מיתון. נספרו 8 מיליון תושבים מתחת לסף העוני. האינפלציה מנתה 30-40%. ערך הלאו הרומני נפל ביום אחד מ-12000 ל-17000 לדולר. שורה של בנקים - בנקורקס, קולמנה בנק, קרדיט בנק, בנק אלבינה ואחרים.[2] על מנת למנוע חדלות פרעון של רומניה האיץ וסילה את ההפרטה. בתקופתו הופרטו חברת ייצור המכוניות דאצ'יה בעיר פיטשט, כמו כן חברת "רומטלקום", הבנק הרומני לפיתוח BRD. הכין בהצלחה שתי תוכניות להתאמה מבנית לתעשייה ולחקלאות בסיכום הבנק העולמי. המנהל החדש שמינה בראש מפעל הפלדה סידקס בגאלאץ, פטרישור פיו, הצליח בהפחתת ההפסדים של המפעל.[2] וסילה ביטל את המס על רווחים מייצוא, הפחית את המע"ם מ-24% ל-19% ואת המס על רווחים מ-38% ל-24% האמצעים בהם נקט סייעו בשיקום כלכלת רומניה.[2] וסילה נאלץ להתמודד עם ה"מינריאדה" האחרונה שפרצה בינואר 1999 כשכורי הפחם מעמק הז'יו בראש עם מנהיגם מירון קוזמה התכוונו לצעוד שוב אל בוקרשט. בדרך נכנסו לעיירה קוסטשט ופירקו מאות שוטרים מנשקם. דרכם נחסמה רק בעיר רמניקו ולצ'ה. וסילה פנה לתיווך הבישוף יואן סלז'אן והגיע ללא אבטחה למנזר קוזיה על מנת לשאת ולתת עם הכורים. המו"ם שהסתיים בהסכם שנודע כ"הסכם קוזיה". הממשלה הסכימה לחזור מההחלטה לסגור מחדש את המכרות דלז'ה וברבטן והבטיחה למלא חלק מהדרישות האחרות של הכורים. כמו כן הובטחה עצירת ההליכים הפליליים נגד מנהיגיהם, פרט למשפטו של קוזמה שהיה בעיצומו. זמן קצר אחר כך גזר בית המשפט עונש מאסר כבד על מירון קוזמה. הלה, נזעם יצא בראש אלפי כורים לבוקרשט, אבל הפגנתם נחסמה ביישוב סטויינשט, אולט[2]

בעת כהונתו של ראדו וסילה, שהשתייך לדת הרומית-קתולית, קיבלו רומניה והכנסייה האורתודוקסית הרומנית בתאריכים 7–9 במאי 1999 את ביקור האפיפיור יוחנן פאולוס השני - ביקור ראשון של אפיפיור במדינה בעלת רוב נוצרי אורתודוקסי. וסילה נפגש עם ראש ממשלת רוסיה במפגש בין ארבע עיניים, יצר קשרים טובים עם מנהיגים כמו רומנו פרודי, רפיק חרירי, בנימין נתניהו וויקטור אורבן. בפסגת הלסינקי ב-13 בדצמבר 1999 הוזמנה רומניה לדיונים על מנת להצטרף לאיחוד האירופי. 3 ימים אחרי כך החליטה הנהגת מפלגתו, הלאומית של האיכרים להדיחו מתפקיד ראש הממשלה.[2]

וסילה נפטר מסרטן בשנת 2013 בבוקרשט במעי הגס, אחרי שעבר ניתוח שלוש שנים קודם. עבר במהלך הזמן טיפולים ברומניה ובישראל. הובא לקבורה בבית הקברות בלו בבוקרשט. טקס הלווייה נוהל על ידי הארכיבישוף הרומי-קתולי של בוקרשט, יאון רובו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילה היה נשוי לאישה ממוצא הונגרי. לזוג נולדו שלושה ילדים:.

וסילה פרסם שירים בשם העט ראדו מיסקיו.

כתבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קורס לתולדות הכלכלה -Curs de istoria economiei
  • Economia mondială: căile și fazele modernizării Editura Albatros (1987)

(הכלכלה העולמית:דרכי המודרניזציה ושלביה)

  • Valută și economie (1994) (מטבע חוץ וכלכלה)
  • Monedă și politică fiscală Editura Uranus (1994) (מטבע ומדיניות פיסקלית)
  • De la secolul de fier la cel de-al doilea război mondial Editura Silex (1998)

(מעידן הברזל ועד למלחמת העולם השנייה)

  • Între echilibru și recesiune: teorie și practici de macrostabilizare (1998)

(בין איזון ומיתון: תאוריה ופרקטיקות של מקרו-סטביליזציה)

  • Se închide cercul? Editura Nemira (1999) (נסגר המעגל?)
  • Fabricius Editura Polirom (1999) (פבריציוס), רומן
  • Echilibru în toate - poezie Editura Cartea Româneasca (1999) - איזון בכל - שירים
  • Pacientul român - pamflete politice Editura Nemira (2000) (החולה הרומני - פמפלטים פוליטיים)
  • Cursa pe contrasens - Amintirile unui Prim-Ministru Editura Humanitas (2002) (מרוץ בכיוון הפוך - זכרונותיו של ראש ממשלה)
  • (2009) Buricul președintelui Editura Galaxia Gutenberg (טבור הנשיא), רומן
  • Tunica Ruptă Editura Galaxia Gutenberg (2009) (הגלימה הקרועה)

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וסילה תרגם את הספרים:

  • 2007 - George Weigel - Martor al Speranței - Biografia Papei Ioan Paul al II-lea (1920-2005)

(ג'ורג' וייגל - עד לתקוה - ביוגרפיה של האפיפיור יוחנן פאולוס השני (2005-1929)

  • 2012 Joseph Ratzinger - Benedict al XVI-lea Moarte și viață veșnică

(יוזף רצינגר - בנדיקטוס השישה עשר - המוות חיי הנצח )

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

George Scarlat La revedere,, dom' profesor! Radu Vasile, un mare nedreptățit (להתראות, פרופסור! ראדו וסילה, חווה עוול גדול)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ who's who
  2. ^ 1 2 3 4 5 2013 G.Scarlat