פלורין קיצו
![]() |
ערך ללא מקורות
| |
ערך ללא מקורות | |
![]() | |||||||||||||||||||||
קיצו בינואר 2020 | |||||||||||||||||||||
לידה |
1 באפריל 1972 (בן 52) רמניקו ולצ'ה, רומניה ![]() | ||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה |
רומניה ![]() | ||||||||||||||||||||
השכלה |
| ||||||||||||||||||||
מפלגה |
המפלגה הלאומית ליברלית ![]() | ||||||||||||||||||||
florincitu | |||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||
פרסים והוקרה | |||||||||||||||||||||
מסדר ההצטיינות האוקראיני, דרגה 1 (2021) ![]() | |||||||||||||||||||||
![]() ![]() |
פלורין וסילה קיצו (ברומנית: Florin Vasile Cîțu - ההיגוי במקור קרוב גם ל"קֶצו" או "קַצו"; נולד ב-1 באפריל 1972) הוא פוליטיקאי רומני, היה ראש ממשלת רומניה בין 23 בדצמבר 2020 ל-5 באוקטובר 2021 בראש קואליציית מרכז-ימין של שלוש מפלגות: המפלגה הלאומית-ליברלית, הברית USR-PLUS (האיחוד "הצילו את הרומניה" והמפלגה "חירות, אחדות וסולידריות") ו-UDMR (האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה). גישת הממשלה החדשה נחשבה לפרו-אירופית כמו ממשלות אורבן שקדמו לה. באוקטובר הודחה ממשלתו על ידי הפרלמנט אחרי שחלק מהשותפים בקואליציה עזבו אותה. בין 26 בינואר 2021- 29 ביוני 2022 כיהן קיצו כיושב ראש הסנאט של רומניה. כחבר בהמפלגה הלאומית-ליברלית, לאחרונה סגן יושב ראש המפלגה, קיצו כיהן בעבר כשר האוצר בממשלת לודוביק אורבן בין 4 בנובמבר 2019 ל-7 בדצמבר 2020. החל מדצמבר 2016 הוא חבר בסנאט הרומני. קיצו הוא כלכלן בהכשרתו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיצו נולד בבוקרשט בשנת 1968 וגדל במחוז ולצ'ה שבחבל מונטניה. הוא סיים את התיכון למקצועות אנרגיה בעיר רמניקו ולצ'ה. אחרי שהכיר מרצה אמריקאי שלימד ברומניה, התאפשר לו ללמוד בשנים 1992–1996 במכללת גרינל במדינת איווה. סיים בה בשנת 1996 תואר ראשון בכלכלה ובמתמטיקה. בשנים 1997–1999 סיים תואר שני במדיניות מונטרית, מקרו-כלכלה ואקונומטריה באוניברסיטת המדינה של איווה, עם העבודה ""Asymmetric Interest Rate Responses: The case of the Bank of England. בשנת 2002 למד בתוכנית לדוקטורט בכלכלה, גם כן באוניברסיטת המדינה של איווה.
פעילותו בתחום הבנקאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום הלימודים בשנים 2001–2003 עבד קיצו ככלכלן בבנק המרכזי של ניו זילנד ובשנים 2003–2005 בבנק ההשקעות האירופי. בשובו לרומניה עבד עד שנת 2011 כבנקאי השקעות, ככלכלן ראשי ובהמשך כראש מחלקת השיווק הפיננסי בשלוחה הרומנית של הקבוצה ההולנדית הבינלאומית ING בבוקרשט. בהמשך פעל כאנליסט ויועץ כלכלי.
פעילותו הפוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סנאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות בשנת 2016 נבחר לסנאט הרומני כנציג המפלגה הלאומית ליברלית מטעם העיר בוקרשט.
שר האוצר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין נובמבר 2019 לפברואר 2020 כיהן קיצו כשר האוצר בממשלת לודוביק אורבן. ממשלת אורבן הודחה ב-5 בפברואר 2020 על ידי הצבעת אי אמון מטעם האופוזיציה בראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הרומנית.
מינויו הזמני לראש ממשלה בפברואר 2020
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בפברואר 2020 נתבקש אורבן להרכיב ממשלה חדשה. ב-24 בפברואר נדרש הנשיא קלאוס יוהאניס על ידי בית הדין החוקתי למנות ראש ממשלה אחר. ב-26 בפברואר 2020 הטיל יוהניס על פלורין קיצו להרכיב ממשלה. ב-28 בפברואר הוא פרסם את הרכב הממשלה החדשה. ב-12 במרץ כשהיה אמור להציגה בפני הפרלמנט ויתר קיצו על המינוי וב-13 במרץ ראש מפלגתו לודוביק אורבן נדרש שוב והצליח בהמשך להרכיב ממשלה. בממשלה זו קיצו חזר לכהן כשר האוצר.
ראש ממשלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות הבחירות לפרלמנט בדצמבר 2020 קואליציה של שלוש מפלגות PNL, USR-PLUS ו-UDMR הציעו כי פלורין קיצו, יעמוד בראשות ממשלת קואליציה. באותו יום, 22 בדצמבר, הוא קיבל את המינוי מידי הנשיא קלאוס יוהאניס. ב-23 בדצמבר ממשלתו החדשה קיבלה את אישור הפרלמנט עם 260 קולות בעד ו-186 נגד ונשבעה בפני הנשיא.
יושב ראש הסנאט
[עריכת קוד מקור | עריכה]כראש הסנאט של רומניה קיצו ביקר באפריל 2022 באוקראינה נמצאה תחת ההתקפה של רוסיה.
חייו הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיצו גרוש ללא ילדים. יודע אנגלית, צרפתית ואיטלקית.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתר האינטרנט הרשמי של פלורין קיצו (ברומנית)
פלורין קיצו, ברשת החברתית פייסבוק
פלורין קיצו, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פלורין קיצו, ברשת החברתית אינסטגרם
- באתר הסנאט של רומניה
- נתונים ביוגרפיים באתר סוכנות הידיעות אג'רפרס
- כתבה במגזין של מכללת גרינל Michele Regenold - Game like a cat and dog
- Matei Roșca, Liberal Florin Cîțu put forward to be Romania’s next prime minister, באתר politico, 19 בדצמבר 2020