יוסי רחמים
 | |
| לידה |
22 ביוני 1977 (בן 47)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תפקיד |
שופט (13 ביוני 2024) |
  | |
יוסי רחמים (נולד ב-22 באוגוסט 1977) הוא שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. מרצה וחוקר בתחום דיני העבודה, דיני תאגידים ואחריות חברתית של עסקים וחבר סגל לשעבר בפקולטה למשפטים של הקרייה האקדמית אונו. רחמים שימש בעבר רחמים כנציג ציבור (עובדים) בבית הדין הארצי לעבודה.
בוגר תואר ראשון במשפטים (LL.B) בהצטיינות מהמסלול האקדמי של המכללה למנהל משנת 2005.[1] בשנים 2003-2004 עבר גם הכשרה כמגשר ב-Center for Conflict Transformation במסצ'וסטס, ארצות הברית ובמרכז ליישוב סכסוכים וניהול משא ומתן בנווה צדק.
בשנת 2009 קיבל תואר מוסמך במשפטים (במסלול מחקרי .LL.M) מאוניברסיטת תל אביב.[1] על עבודת התזה שלו שעסקה בזכויות העובדים בעת חילופי מעסיקים (בהנחיית פרופ' נילי כהן) זכה בפרס גולדברג מטעם האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי בשנת 2010.
ב-2016 קיבל תואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן.[1] עבודת הדוקטורט שלו (בהנחיית פרופ' ידידיה שטרן ופרופ' עדי אייל) עסק בדיני החברות ככלי לשמירה על האינטרסים של בעלי העניין (Stakeholders) בחברה העסקית.
החל משנת 2017 חבר הסגל הקבוע בפקולטה למשפטים של הקרייה האקדמית אונו. [1] מאז שנת 2004 מרצה בפקולטה למשפטים במסלול האקדמי של מכללה למינהל,[2] והחל משנת 2015 מרצה גם בבית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי במכללה למינהל.
בנוסף, בשנת 2017 הרצה במחלקה לניהול משאבי אנוש במכללת ספיר, וב-2017 עד 2019 הרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן וב-2022 באוניברסיטת רייכמן.
בשנת 2018 מונה לנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה. כנציג ציבור כתב בעבר דעת מיעוט (לצד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט לבנה), בפסק דין הנוגע לזכויותיה של עובדת בהיריון שהתפטרה לאחר שהמעסיק פעל כלפיה בחוסר תום לב קיצוני במטרה להתחמק מחובותיו על פי חוק עבודת נשים, קבעה דעת הרוב כי היות שהעובדת התפטרה היא איננה זכאית לפיצוי מכוח חוק עבודת נשים. בדעת המיעוט טענו כי ראוי היה להרחיב את ההגנה על העובדת מכוח חוק הגנת נשים גם למקרים של "פיטורים בדרך של התנהגות".[3].
ביוני 2024 התמנה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.[4]
ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רחמים פרסם שלושה ספרים בתחום דיני ויחסי העבודה בבורסי הוצאה לאור של ספרי משפט.
ספרו הראשון, זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים (2014) דן בין היתר בסוגיית זכויות העובדים במצבים של חילופי קבלני כוח אדם ושירותים, של קליטת עובדי קבלן להעסקה ישירה, של מיזוג בין חברות, פיצול חברות או העברת הבעלות על החברה או על גרעין השליטה בה, שינויים במבנה המשפטי של העסק, העברות בין משרדיות במגזר הציבורי, תהליכי הפרטה ועוד. סגנית נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס) השופטת אלישבע ברק כתבה את ההקדמה לספר.[5]
ספרו השני, אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים (2019) עוסק בממשק שבין דיני חברות לדיני עבודה תוך שימת דגש על האחריות של חברות ודירקטוריונים כלפי בעלי העניין המגוונים של החברות (Stakeholders) ולא רק על בעלי המניות (Stockholders). הספר מדגיש את חובתם של דירקטורים להתחשב גם באינטרסים של ציבור העובדים בחברה בעת קבלת החלטות ומדגיש כי ללא שימוש בחוק החברות - לא ניתן לממש את תכליות משפט העבודה בשוק העבודה המודרני. את ההקדמה לספר כתב שופט בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' יורם דנציגר.[6]
כרך א' של ספרו השלישי דיני עבודה – הלכה למעשה שנכתב יחד עם עו"ד תמיר קדמי יצא בשנת 2023. הספר כולל מגוון רחב של סוגיות בתחום דיני העבודה ומציג הן ניתוח אקדמי והן ניתוח מעשי של אופן ישומן, תוך הסתמכות על מאות פסקי דין מבתי הדין האזוריים לעבודה והלכות של בית הדין הארצי לעבודה. את ההקדמה לספרו זה כתבה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט לבנה.[7]
מלבד ספריו פרסם רחמים גם שורה של פרסומים אקדמיים. כך למשל פרסם בירחון הפרקליט יחד עם עו"ד צלאח אבו עמאשה מאמר ובו קרא להחיל את עקרונות פסק דין הטיפים על ענפים נוספים מלבד ענף המסעדנות, בדגש על ענף התיירות, בהם הטיפ מהווה 'נוהג מושרש היטב העולה כדי נורמה משפטית מחייבת, שהפרתה גוררת סנקציה חברתית'.[8]
כמו כן פרסם בכתב העת המשפט מאמר בו ניתח את מאפייני שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה ואת השפעתו על משפט העבודה.[9]
רחמים היה גם עורך המשנה של קובץ המאמרים זכויות הילד והמשפט הישראלי בעריכת תמר מורג ובהוצאת 'רמות אוניברסיטת תל אביב' (2010).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביני אשכנזי, ד"ר יוסי רחמים רוצה לשנות את חוקי הכלכלה. הוא אפילו כתב על זה ספר, באתר TheMarker, 23 באוקטובר 2019- יונתן קירשנבאום, לראות את העובדים / לא רק בעלי המניות: המשפטן שמציע לעגן בחוק את מחויבות החברה לעובדים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 8 ביולי 2019
- ניצן צבי כהן, "הגיע הזמן להרחיב את פסיקת הטיפים לענפים נוספים", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 במרץ 2022
- יוסי רחמים, מליסה נלסון הישראלית – האמנם היה פוסק כך גם בית הדין לעבודה בישראל?, מבזקי הארות פסיקה, הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, ינואר 2013.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 יוסי רחמים באתר הקריה האקדמית אונו
- ^ יוסי רחמים באתר המכללה למינהל
- ^ ע"ע 673-01-19, המטבח של רמה בע"מ נגד מירב בן דוד
- ^ ניצן צבי כהן, 15 שופטים חדשים מונו לבתי הדין לעבודה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 ביוני 2024
- ^ זכויות העובדים בעת חילופי מעבידים באתר ההוצאה לאור בורסי
- ^ אחריות תאגידים כלפי ציבור העובדים באתר ההוצאה לאור בורסי
- ^ דיני עבודה - הלכה למעשה באתר ההוצאה לאור בורסי
- ^ טיפים כהכנסה מעבודה: הלכת קיס והשלכותיה על ענף התיירות, הפרקליט, כרך נה(1), מרץ 2022
- ^ יוסי רחמים, "שוק העבודה המודרני בעידן הגלובליזציה והשפעתו על משפט העבודה", המשפט כד 425 (2018)
| שופטי בית הדין הארצי לעבודה | ||
|---|---|---|
| שופטים קבועים מכהנים | נשיאה: ורדה וירט לבנה • סגן הנשיאה: אילן איטח
חנה אופק-גנדלר • לאה גליקסמן • סיגל דוידוב-מוטולה • אילן סופר • רועי פוליאק |
|
| נשיאים בדימוס | יגאל פליטמן • נילי ארד • סטיב אדלר • מנחם גולדברג • צבי בר-ניב | |
| סגני נשיאים בדימוס | אלישבע ברק-אוסוסקין • יצחק אליאסוף • שאול קובובי • ישראל לוין | |
| שופטים קבועים בדימוס | צבי טרלו • זאב נגבי • עדינה פורת • שמואל צור • עמירם רבינוביץ' • רונית רוזנפלד • מרטין אלטס • יוסף רייך | |
| ראו גם: נציגי ציבור בבית הדין הארצי לעבודה | ||