יגאל פליטמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יגאל פליטמן
Yigal Plitman (cropped).jpg
לידה 1948 (בן 71 בערך)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורך דין, עורך דין עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא בית הדין הארצי לעבודה ה־5
19 בדצמבר 201326 במרץ 2018
(4 שנים ו-14 שבועות)
שופט בבית הדין הארצי לעבודה
מרץ 199926 במרץ 2018
(כ־19 שנים)
נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
ספטמבר 1997 – מרץ 1999
(כשנה ו-25 שבועות)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב
יוני 1988 – מרץ 1999
(כ־10 שנים)
תפקידים בולטים
  • מנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי במחוז ירושלים והדרום
  • סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה
  • מגשר ובורר במשרד עורכי הדין AYR – עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יגאל פְּליטמן (נולד ב-1948) כיהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה בשנים 2013–2018.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יגאל פליטמן נולד בשנת 1948 בישראל. בשנת 1966 סיים ללמוד בבית ספר תיכון חדש בתל אביב במגמה ריאלית. בשנים 1966–1969 שירת בצה"ל. בשנת 1973 קיבל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974 הוסמך כעורך דין. בשנת 1980 קיבל תואר שני במשפטים, אף הוא מהאוניברסיטה העברית.

בשנת 1975 החל לעבוד במוסד לביטוח לאומי, ובשנים 1983–1988 שימש מנהל הלשכה המשפטית של המוסד לביטוח לאומי במחוז ירושלים והדרום.

ביוני 1988 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ובספטמבר 1997 מונה לנשיא בית הדין. במרץ 1999 מונה לשופט בבית הדין הארצי לעבודה. במרץ 2011 מונה לסגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה. ב-19 בדצמבר 2013 החל לכהן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, במקומה של נילי ארד, שפרשה לגמלאות.

בין פסקי הדין שנתן:

  • קביעה שהגבלת תשלום רטרואקטיבי של קצבת שארים לשנה בלבד היא חוקתית, עומדת בתנאי המידתיות של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינה פוגעת בזכות הקניין של מקבל הקצבה.[1]
  • קביעה שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עובדים זרים בתחום הסיעוד, ולכן הם אינם זכאים לגמול שעות נוספות.[2] נגד פסק דין זה הוגשה עתירה לבג"ץ, אך זו נדחתה.[3] בדיון נוסף נותר פסק הדין של בג"ץ על כנו.[4]
  • הצטרף לפסק דינה של הנשיאה נילי ארד שאסר על המעסיק להביע עמדה על התאגדות עובדיו,[5] והוסיף שגם אם המעסיק סבור שהעובדים הפיצו מידע שקרי, אסור לו להביע דעתו בפני העובדים, אלא ליידע על כך את ארגון העובדים או לפנות לבית הדין לעבודה.[6]
  • פסק דינו האחרון של פליטמן כנשיא בית הדין הארצי לעבודה, שהוקרא על ידו בטקס הפרישה שלו במרץ 2018, קבע לראשונה כי תשר הניתן למלצרים במסעדות ובבתי קפה מהווה שכר המשולם על ידי המעסיק, והמעסיק חייב להעניק בגינו את כלל הזכויות הסוציאליות הנלוות. פסק הדין קבע שחובה זו תיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2019.[7][8]

ב-26 במרץ 2018 פרש לגמלאות. לאחר פרישתו הצטרף לצוות היועצים של משרד עורכי הדין AYR – עמר-רייטר-ז'אן-שוכטוביץ' ושות', שם הוא מועסק כיועץ מיוחד ועוסק בגישור, בוררות ופתרון סכסוכים.[8]

פליטמן הוא גם שופט בבית הדין הצבאי לערעורים בדרגת אלוף-משנה. במסגרת זו נמנה בשנת 2017 עם ההרכב שדן בערעור על פסק הדין במשפטו של אלאור אזריה.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יגאל פליטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]