אילן סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אילן סופר
מדינה ישראלישראל ישראל
שופט קבוע בבית הדין הארצי לעבודה
יולי 2017 – מכהנת
(כ־6 שנים ו־41 שבועות)
סגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
אוקטובר 2014
רשם בבית הדין הארצי לעבודה
2010–2012
(כשנתיים)
שופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע
2011
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אילן סופר (נולד ב-1962) הוא שופט בבית הדין הארצי לעבודה.

נולד בישראל. סיים את לימודיו התיכוניים ב-1980 בתיכון שמעון בן צבי בגבעתיים במגמה ריאלית - ערבית. בשנים 1980–1983 שירת בצה"ל בחיל מודיעין. בשנת 1988 סיים לימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב, ועד שנת 1989 התמחה במשרד עורכי דין. במאי 1990 הוסמך כעורך דין ועד שנת 2000 עבד במשרד עורכי דין.

באוגוסט 2000 מונה לשופט בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. בשנת 2007 ובשנים 2010–2012 כיהן כרשם בבית הדין הארצי לעבודה. ביולי 2011 מונה למשך תשעה חודשים לכהן כשופט בפועל בבית הדין הארצי לעבודה. באוקטובר 2014 מונה לכהן כסגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע. ביולי 2017 מונה לשופט קבוע בבית הדין הארצי לעבודה.

ב-2001 פסק כי על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אסור להפלות אדם מטעמי דת, בין היתר בהקשר של קבלה לעבודה של שומרי שבת המסרבים לעבוד בשבת.[1]

כסגן נשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, פסק כי פציעה של מנהל חברת הסעות כתוצאה מפיצוץ מטען חבלה שהוצמד לרכבו איננה תאונת עבודה שכן הפיצוץ עשוי היה להתרחש בכל מקום ולאו דווקא בדרכו לעבודה.[2]

בשנת 2016 קבע כי מפעל תרכובות ברום (מקבוצת כי"ל) תחזיר לעבודה ותפצה בכ-280 אלף שקלים עובדת שהוצאה בניגוד לרצונה לפרישה מוקדמת על רקע מחלת השרירים פיברומיאלגיה ממנה היא סובלת. פסק הדין קבע כי החברה לא התחשבה במצבה הרפואי לפני הוצאתה לפנסיה מוקדמת, וזאת בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.[3]

בשנת 2017 מהלך כהונתו בבית הדין האזורי ביטל גם החלטה של המוסד לביטוח לאומי להפחית מגמלת הבטחת ההכנסה של אדם שזכה במספר הגרלות 'צ'אנס' של מפעל הפיס. השופט סופר כתב בפסק דינו כי "פרשנות תכליתית של חוק הבטחת הכנסה - היא כזו שאין לעודד את מי שמבטל זמנו בהשתתפות קבועה בהגרלות במקום לעבוד" עם זאת, הוסיף כי"עדיין יש להשאיר למחוקק לומר את דברו מפורשות. מקובלת עליי הגישה שלפיה פגיעה בזכויות לפי חוק של ביטחון סוציאלי צריכה להיעשות לא בדרך של פרשנות אלא בחקיקה תוך קביעת הסדר ברור בסוגיה זו".[4]

בפברואר 2022 קבע כי אישה שנפצעה בדרכה מביתה לקניון על מנת לאסוף טלפון נייד היא נפגעת תאונת עבודה (בדרך לעבודה), שכן יצאה לאסוף טלפון נייד שאותו הייתה זכאית לקבל מהמעסיקה שלה.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מאבקים נגד רמיסת השבת בטלוויזיה ובשוק העבודה, באתר ערוץ 7, 23 במאי 2001
  2. ^ ג'קי כהן, מטען חבלה ברכב – לא תאונת עבודה, באתר פוסטה, 19 בנובמבר 2015
  3. ^ גלעד פלג, בעלת מוגבלות פוטרה, תוחזר ותפוצה כספית, באתר נגישות נט
  4. ^ משה גורלי, ביהמ"ש: "אין לעודד את מי שמשתתף בהגרלות במקום לעבוד", באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2017
  5. ^ עו"ד עינת קנפו לוי | פסקדין, נפצעה בדרך לאסוף נייד בקניון. שופט: זו תאונת עבודה, באתר ynet, 25 בפברואר 2022