נילי ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נילי ארד
NILI ARAD.jpg
לידה 19 בדצמבר 1943 (בת 77)
קריית ים, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים (1976) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שופטת עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"לית משרד המשפטים ה־7
7 ביולי 199620 בפברואר 2000
(3 שנים ו־32 שבועות)
תחת שרי המשפטים נאמן, הנגבי, נתניהו וביילין
נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ה־4
נובמבר 2010 – דצמבר 2013
(כ־3 שנים ו־4 שבועות)
שופטת בבית הדין הארצי לעבודה
2000 – דצמבר 2013
(כ־13 שנים)
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נילי ארד (נולדה ב-19 בדצמבר 1943) היא משפטנית ישראלית, שכיהנה כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה מנובמבר 2010 עד דצמבר 2013 יושבת ראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ליוכבד ויהושע ימניק וגדלה בקריית ים א'. אמה הייתה מורה לאנגלית בבית הספר היסודי "זבולון" ואביה היה החלבן השכונתי בקריית ים ב'. נילי היא בוגרת מחזור ב' של בית הספר היסודי הראשון בקריית ים, בית ספר "אורים".

בשנת 1976 סיימה את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1977 הוסמכה כעורכת דין ועבדה בשוק הפרטי. כעבור שנים אחדות הצטרפה לפרקליטות המדינה, שם שימשה כמנהלת מחלקת הבג"צים במשך שמונה שנים, לרבות בתקופת האינתיפאדה הראשונה. בהמשך מונתה למשנה לפרקליטת המדינה בתחום החוקתי-מינהלי. בשנת 1996 מונתה על ידי שר המשפטים, יעקב נאמן, למנכ"לית משרד המשפטים. בתקופת כהונתה הוקמו הסניגוריה הציבורית, המרכז הארצי לגישור והמכון להשתלמות פרקליטים.

בשנת 2000 מונתה לשופטת בבית הדין הארצי לעבודה. באוקטובר 2009 מונתה למשנה לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, סטיב אדלר, ובנובמבר 2010 מונתה לכהונת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, הרביעית במספר מאז הקמתו בשנת 1969. ארד נבחרה בספטמבר 2010 על ידי הוועדה לבחירת שופטים להיות מחליפתו של אדלר כנשיאת בית הדין הארצי לעבודה בניגוד לשיטת הסניוריטי, שכן השופטים עמירם רבינוביץ ויגאל פליטמן היו בעלי ותק גדול יותר בבית הדין הארצי לעבודה.[1]

נושאים מרכזיים שהובאו לטיפולה כשופטת וכנשיאת בית הדין הארצי לעבודה הם: שביתת הרופאים, ובהמשכה התפטרות המתמחים. בית הדין תמך בקיום משא ומתן בין הצדדים, ופעמיים פסל את התפטרותם של מאות רופאים מתמחים, בנימוק שהתפטרות זו היא צעד ארגוני בלתי חוקי; פסיקה בנושא מיצוי זכויות במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי; פסיקה תקדימית בנושא התארגנות ראשונית - פס"ד פלאפון; פסיקה תקדימית בנושא עיון המעסיק בתכתובת מייל של העובד - פסק דין טלי איסקוב.

בדצמבר 2013, בהגיעה לגיל 70, פרשה לגמלאות.

בשנת 2016 יצא לאור ספר שירים פרי עטה ששמו "על גב הנמר", ובו שירים שכתבה לאחר פרישתה מכס השיפוט.[2] בינואר 2018 יצא ספר שיריה השני, "סוסי פרא" ובמרץ 2020 יצא לאור ספר השירים "דהרת הזמן".

בחודש מאי 2017 התמנתה לתפקיד יושבת ראש עמותת שקיפות בינלאומית ישראל - שבי"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]