יוסף עבו עברון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Yosef-Abbo-Evron.JPG

יוסף עבו עברון (1924 - 12 בפברואר 2014) היה סופר ועיתונאי ישראלי, מוותיקי חבריה של אגודת העיתונאים בתל אביב (מ-1957).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבו עברון היה דור חמישי בצפת נצר למשפחת עבו מוותיקות היישוב הישן בגליל, והחזיק במסורת הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר[1] מבית עבו למירון, יובל שנים, משנת 1964. את דרכו העיתונאית החל עוד בתקופת המחתרות, בשורות האצ"ל, שאליו הצטרף מהפלמ"ח[2]. בשנים 19571968 שימש כתב בכיר בעיתון "הבוקר" ועורך מדיני של שבועון "מבט חדש"[3], ביטאונה של רפ"י (הפלג האקטיביסטי שפרש ממפא"י בשנות השישים בראשותו של דוד בן-גוריון). רבים מראיונותיו המדיניים באותה תקופה צוטטו בכלי התקשורת בארץ ובעולם, בפרט סדרת ראיונותיו עם בן-גוריון[4] בשדה בוקר. בין היתר, שימש גם כסופר צבאי, וכתבותיו על קרבות האוויר[5] במלחמת ששת הימים פורסמו במרבית כלי התקשורת בארץ וזיכוהו במכתב הוקרה אישי[6] ממפקדת חיל האוויר. בשנים 19691991 שימש כדובר התעשייה הצבאית; ייסד וערך, בין היתר, את ביטאונה, "בתעש"[7] – ביטאון שזכה להערכה רבה[8] לא רק בשורות התעש אלא גם מחוצה לו.

ספריו - "ביום סגריר"[9] 1969 (הוצאת "אותפז") ו"סואץ 56 במבט חדש" 1986 (הוצאת 'מודן') דנים בסיבות שהביאו ל"מבצע קדש" ב-1956. "התעשייה הביטחונית בישראל" 1980 ו"מגן ורומח" 1991 (הוצאת משרד הביטחון) מפרטים בהרחבה את תולדות הייצור הביטחוני בארץ וזיכוהו בפרס תעש[10] של משרד הביטחון. ספרו, "גידי - המערכה לפינוי הבריטים מארץ ישראל" בהוצאת משרד הביטחון (אפריל 2000) העוסק בעמיחי פאגלין, זורה אור חדש על אירועים דרמטיים בתקופת המחתרת - פיצוץ מלון המלך דוד, הפריצה לכלא עכו, פרשת הסרג'נטים ועוד - הספר זכה לדברי ביקורת חיוביים בכלי התקשורת[11] ועורר פולמוס ציבורי היסטורי שמצא את ביטויו, בין היתר, מעל דפי המדור הספרותי של עיתון "הארץ" במשך מספר שבועות[12]. לאחרונה תורגם הספר לאנגלית והודפס בהוצאת "גפן".

שימש כעורכו של מגזין מדיני לאומי באינטרנט, בשם מ ז כ ר[13]. כתבותיו התפרסמו גם ב"מקור ראשון", בערוץ 7[14] ובמחלקה ראשונה[15].

ב-12 בפברואר 2014 הלך לעולמו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוצאת ספר התורה בערב ל"ג בעומר
  2. ^ השתתף בהוצאת העיתון "חרות", ביטאונו של האצ"ל בתקופת המחתרת, ובין היתר, פרסם כרוז נגד החטיפות ב"סזון" (איגרת מחייל המחתרת לחייל הפלמ"ח). הכרוז זכה לתהודה רבה ברחבי הארץ ולראשונה אילץ את ה"הגנה" להשיב בכרוז נגדי: "לזה שכתב את האיגרת מחייל לחייל", ולמענֶה של מנחם בגין, "תשובה לתשובה". לימים הגדיר בגין את הכרוז כטוב ביותר שנכתב בתקופת המחתרת ואף ציין זאת בספרו, "במחתרת" (כרך ב, עמ' 40). צילומו של הכרוז המקורי מובא ב"אוסף מקורות ומסמכים" של האצ"ל מאת ד"ר יצחק אלפסי (כרך ד' עמ' 87), וכן גם מענהו של בגין ("תשובה לתשובה", בעמ' 101).
  3. ^ מבט חדש
  4. ^ הראיונות עם בן-גוריון
  5. ^ קרבות האוויר
  6. ^ מכתב ההוקרה האישי
  7. ^ ביטאון בתעש
  8. ^ מכתב ההערכה
  9. ^ על הספר "ביום סגריר"
  10. ^ פרס תעש
  11. ^ למשל ידיעות אחרונות 27.7.2001
  12. ^ במדור "ספרים" של "הארץ" ב-16.5.2001 – בראש המדור ביקורת ספרותית על הספר "גידי", מאת אורי אבנרי, המשך הפולמוס הספרותי לגבי הספר נמשך במדור הספרותי, "ספרים", של "הארץ" במשך שבועות לאחר מכן
  13. ^ אתר מ ז כ ר
  14. ^ בערוץ 7
  15. ^ מחלקה ראשונה