יוקוי יופאנקי
 | |||||||
| לידה |
1260 קוסקו, ממלכת קוסקו, פרו של ימינו | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1290 (בגיל 30 בערך) קוסקו, ממלכת קוסקו, פרו של ימינו | ||||||
| מדינה | ממלכת קוסקו | ||||||
| מקום קבורה | קוסקו | ||||||
| בת זוג | מאמה קורה אוקיו קורה | ||||||
| שושלת האינקה הראשונה (שושלת הורין) | |||||||
| |||||||
| |||||||
יוקוי יופאנקי (בקצ'ואה: Lluq'i Yupanki, "השמאלי המהולל") היה הסאפה אינקה השלישי של ממלכת קוסקו (החל בסביבות 1260 לספירה).[1]
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משמעות השם "יוקוי יופאנקי": לגבי משמעות השם "יוקוי יופאנקי", לאינקה גרסילאסו דה לה וגה יש הסבר מפורט יותר: "'יוקוי הוא שמו האמיתי פירושו שמאלי. כי המורה שלו לימד אותו בצורה גרועה, הוא הפך לשמאלי, אז הוא קיבל את השם הזה." "המילה "יופאנקי" היא פועל, שהוא הזמן הלא מושלם של ההצהרה מבנה עצמאי של פועל אחד מכיל ומסכם את כל היתרונות של מלך, מה ששווה לומר: אתה תספר על הישגיו הגדולים, אופיו המצטיין ורחב האופקים שלו, הלב הרחום, האופי העדין וכו', זה דומה לאופן שבו הרומאים הקדמונים כינו את הקיסר שלהם "אוגוסטוס".[2]
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא היה בנו של סינצ'י רוקה. הוא היה גם יורשו, למרות שהיה לו אח בכור: מאנקו סאפאקה, אבל ברגע האחרון החליט אביו סינצ'י רוקה שהוא יהיה יורש העצר. הוא היה אביו של מאיטה קאפאק. שמה של אשתו היה מאמה קאבה, נקראת גם מאמה קאווה (קצ'ואה: Mama Qawa) או מאמה קורה אוקיו.[3]
אמו הייתה מאמה קורה.[4]
שלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שחלק מהכרוניקות[א] ייחסו לו כיבושים קלים, אחרים אומרים שהוא לא ניהל מלחמות, או שהוא אפילו היה עסוק במרידות.
שוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
אומרים שהוא הקים את השוק הציבורי בקוסקו ובנה את האקלהואסי (Acllahuasi). בימי אימפריית האינקה, מוסד זה אסף נשים צעירות מרחבי האימפריה; חלקם ניתנו על ידי האינקה כפילגשים לאצילים ולוחמים ואחרות הוקדשו לפולחן אל השמש. לפעמים הן פשוט היו שפחות.
הישגי כיבוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
יוקוי יופאנקי הלך בדוגמה של קודמיו ועסק בכיבושים על מנת לגרום לכל הקבוצות האתניות לכבד את אל השמש ולציית לשלטונו של קיסר האינקה. הוא כבש אזורים כמו קולסויו (אנ') וצ'וקוויטו (אנ').[5]
בתקופת ממשלתו, ראש הלוחם של איירמקה (אנ') מת בקרב (נראה שהקרב לא היה נגד האינקה) ויוקוי יופאנקי, שניצל את המצב, הצליח להביס את הקבוצה האתנית האמורה בכמה קרבות, ובכך להיפטר מהסכנה מצידם (הם התקיפו את האינקה במשך שנים רבות). במהלך האנרכיה של בני האיירמקה, יוקוי יופאנקי הפך לבעל ברית של כמה מערי האיירמקה, ומעורר יריבויות בקבוצה הגדולה הזו.
סוף שלטונו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר תקופה של התרחבות חיצונית, יוקוי יופאנקי הקדיש את עצמו לטובת העם, לשלוט במדינה ללא משוא פנים, ובילה את שנותיו האחרונות בשלום. הוא גם שלח את יורש העצר מאיטה קאפאק ללוות את הזקנים שהיו בעלי ניסיון פוליטי עשיר לסייר במדינה כדי להבין את תנאי העם וללמוד כיצד לשלוט במדינה.[6] הניצחונות של ממשלת יוקוי יופאנקי נראים בהרחבות טריטוריאליות, לא בתקופה של שלום יחסי, שבו היא לא שומרת על דיפלומטיה טובה עם מנהיגים אחרים ומנצחת זמנית את האיירמקה, שעד אותו רגע תמיד היוו איום על האינקה. אומרים שכיוקוי יופאנקי הגיע כמעט לגיל מבוגר, המום בעצב ובדיכאון מהמחשבה שהוא ימות מבלי להשאיר יורש. אז הוא ראה אל שאמרה לו ”אל תהיה עצוב, יוקוי יופאנקי, שליטים גדולים יצאו ממך.” כאשר נודע לקרובי המשפחה על הצהרה כזו, הם ביקשו ככלה את בתה של הקוראקה של אומה, עלמה בשם מאמא קאווה, שהחלה את דרכה לקוסקו, שהייתה 12 קילומטרים משם. הנסיעה ארכה 4 שעות, עקב המסיבות שנערכו בכל עיירה שעברה. אמא קאווה הגיעה לבירה ומצאה את בעלה המרושל כמעט עקר; עם זאת, לאחר זמן מה, מאמה קאווה נכנסה להיריון. ככל הנראה, האיחוד נשמר מתוך נוחות, על מנת להשיג בעלי ברית על מנת לחזק את ביטחונה של הממלכה הקטנה קוסקו.
מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר מותו של יוקוי יופאנקי, ירש את כס המלוכה יורש העצר מאיטה קאפאק. בגלל יתרונותיו הבולטים בחיים והפופולריות שלו, בני האינקה כללו אותו בין האלים ו"בני השמש" ועבדו לו כאל.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לדוגמה: Review of the Royal Family of Inca של אינקה גרסילאסו דה לה וגה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Memorias antiguas historiales del Peru by Fernando Montesinos, Sir Clements Robert Markham
- ^ Inca Garcilaso de la Vega, Review of the Inca Royal Family, pp. 130-131
- ^ de Gamboa, P.S., 2015, History of the Incas, Lexington, ISBN 9781463688653
- ^ The Incas: the royal commentaries of the Inca, Inca Garcilaso de la Vega
- ^ Inca Garcilaso de la Vega, Review of the Royal Family of Inca, pp. 131-140
- ^ 1 2 Inca Garcilaso de la Vega, Review of the Royal Family of Inca, 139 pages
| הסאפה אינקה ה-2: סינצ'י רוקה |
הסאפה אינקה ה-3 1260-1290 |
הסאפה אינקה ה-4: מאיטה קאפאק |
| קיסרי האינקה | ||
|---|---|---|
| קיסרי האינקה לפני הכיבוש הספרדי | ||
| שושלת הורין | מאנקו קאפאק, סינצ'י רוקה, יוקוי יופאנקי, מאיטה קאפאק, קאפאק יופאנקי | 
|
| שושלת פנקה | אינקה רוקה, יאואר ואקאק, ויראקוצ'ה אינקה, פאצ'אקוטי, טופאק אינקה יופאנקי, ואיינה קאפאק, ואסקאר, אטוואלפה | |
| קיסרי האינקה לאחר הכיבוש הספרדי | ||
| שושלת חנן קוסקו | טופאר ואלאפה, מאנקו אינקה יופאנקי, פאויו אינקה, סאיירי טופאק, טיטו קוסי, טופאק אמארו | |
| אחר | ||
| ממלכות האינקה | ממלכת קוסקו, אימפריית האינקה, מדינת נאו-אינקה | |
| מאסקפאיצ'ה • דת האינקה | ||