שמאליות

שמאליים, איטרים, או איטרי יד ימינם הם אנשים אשר מיומנים בשימוש בידם השמאלית יותר מאשר בידם הימנית. זאת בניגוד לרוב האוכלוסייה (בין 87% ל-90%), אשר ידם הימנית היא הדומיננטית. תופעת ההעדפה להפעלה דווקא של צד אחד של הגוף אינה ייחודית רק לאדם ברמת המין, אולם ישנם מינים רבים אחרים בהם הפרטים מתחלקים לימנים ושמאליים, וחלוקה זו היא של 50% ימניים ו-50% שמאליים. ישנם גם מינים רבים שבהם אין תופעה כזו ברמת הפרט, דהיינו הפרט לא יעדיף שימוש בצד מסוים של גופו.
רוב בני האדם מפתחים בסביבות גיל 5 שנים העדפה של צד. בצד המועדף-הדומיננטי, יבצע את מרבית הפעולות הדורשות דיוק ותיאום עין-יד כגון כתיבה, אכילה וחיתוך. בקרב רוב האנשים אשר ידם השמאלית היא הדומיננטית, נצפית דומיננטיות דווקא ברגל הימנית[דרוש מקור].
אצל חלק קטן באוכלוסייה לא נצפית העדפה לאחד מן הצדדים. אנשים אלה, הקרויים אמבידקסטרים, (דו-ידיים) מיומנים בשימוש בשתי ידיהם במידה שווה.
סטטיסטיקה של שמאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הערכות 10-13% מהאוכלוסייה היא שמאלית. גברים נוטים יותר לשמאליות מאשר נשים, ומעריכים שאחוז הגברים השמאליים גבוה פי 1.5 מאחוז הנשים השמאליות.
לפי מחקר, הסיכוי של אדם שנולד לשני הורים ימניים להיות שמאלי הוא 2%, הסיכוי של אדם שנולד להורה שמאלי והורה ימני להיות שמאלי הוא 17%, והסיכוי של אדם שנולד לשני הורים שמאליים להיות שמאלי הוא 46%.
גם אצל בעלי-החיים ההתפלגות של השמאליים והימניים אינה זהה. לדוגמה, כשבעים אחוז מהכלבים הם ימניים ולהבדיל החתולים נוטים לשמאליות. אצל השימפנזה, בעל החיים הקרוב ביותר לאדם מבחינה גנטית, ההתפלגות בין הימניים והשמאליים כמעט זהה.
במחקר שנעשה באוניברסיטת סנט לורנס שבניו יורק נמצא כי בקרב הגאונים שהם בעלי איי קיו של יותר מ-140, יש יותר שמאליים מאשר ימניים[1].
גורמים לשמאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אין תאוריה בקונצנזוס מדעי לגורמים או ליתרונות של דומיננטיות הימניים. אין גם תאוריה המסבירה מדוע, אם יש יתרון לימנים, בכל חברה קיים מיעוט משמעותי של שמאליים. כמה תאוריות הוצעו בנושא:
תאוריות אבולוציוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קיום מיעוט שמאלי בשל יתרון המיעוט
- התאוריה האבולוציונית מסבירה שאם ישנה סיבה לא ידועה ליתרון גדול של הימנים, עדיין יש יתרון לשמאליים כל זמן שהם מיעוט (מושג יתרון המיעוט בתורת המשחקים האבולוציונית). יתרון זה הוא בקרבות אדם-אדם. כל זמן שהשמאליים הם מיעוט, היריב שלהם יהיה פחות מתורגל במלחמה נגדם. תאוריה זו מסבירה גם מדוע יש יותר שמאליים בקרב הגברים מאשר בקרב הנשים. נשים נוטות פחות לקרבות אדם-אדם אלימים.
- הלוחם והמגן
- התאוריה האבולוציונית המנסה להסביר את השמאליות על ידי המיקום המגן של הצייד או הלוחם ושל הלב שלו. בפשטות, הלב של האדם נוטה לצד שמאל של הגוף. לכן, לוחם, שמחזיק מגן בידו השמאלית (כמו שעושים הימניים, שביד ימין, היד הדומיננטית שלהם, מחזיקים את החרב) יגן על עצמו בצורה טובה יותר מאשר לוחם המחזיק את המגן בידו הימנית. לכן תמותה יותר גדולה של שמאליים יכולה להסביר את הדומיננטיות של הימניים כיום.
טיעוני נגד לתאוריה: הלב נמצא די קרוב לאמצע הגוף, בנוסף ישנם ציורי מערות המעידים על כך שהימניים היו הדומיננטיים עוד לפני שהאדם השתמש במגנים.
- האם האוחזת בתינוק
- לפי תאוריה זו, לתינוקות קל יותר להירדם בחיק אמם, אם הם שומעים טוב יותר את ליבה. לכן אם שמחזיקה את התינוק ביד שמאל - תצמיד אותו אל ליבה, ועושה עבודות מנהליות ביד ימין, תהנה משיתוף פעולה טוב יותר של התינוק הרדום. תאוריה זו מסבירה גם מדוע שמאליות נדירה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. היא מסבירה גם מדוע קואורדינציית הידיים של הנשים טובה יותר - כדי לעבוד ביד אחת.
טיעוני נגד לתאוריה: הלב נמצא די קרוב לאמצע הגוף. ספק אם הצמדת התינוק דווקא לשמאלו של החזה יוצרת הבדל אקוסטי כלשהו.
- חלוקה של המיספירות המוח
- התאוריה המקובלת ביותר. מדברת על כך שהמוח מחולק לשני חצאים. החצי השמאלי הוא זה השולט בדיבור, ולכן הגיוני שהחלק הימני יהיה אחראי לפעולות מוטוריות.
התנגדות לתאוריה: התאוריה רק מחליפה את השאלה ל"מדוע אצל רוב האוכלוסייה הדיבור נשלט בצד שמאל?" וגם במציאות אין התאמה בין חצאי המוחות השונים אצל השמאליים והימניים.
תאוריות סביבתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מתח לידה
- זוהי תאוריה שנויה במחלוקת הטוענת שלידות קשות ומסובכות נפוצות יותר אצל תינוקות שנולדו שמאליים. שמאליים רבים יותר גם לוקים באוטיזם ושיתוק מוחין.
התנגדות לתאוריה: היא לא עולה בקנה אחד עם העובדות הסטטיסטיות.
- לחץ סביבתי
- הורים רבים דוחפים את הילדים שלהם ומחנכים אותם להיות ימניים, לכן הדור הבא יהיה יותר "ימני" וכך גם הדור שאחריו וכו'.
התנגדות לתאוריה: התאוריה לא מסבירה מדוע נוצר לחץ כזה, בנוסף היינו מצפים שבקהילות מבודדות כלשהן לא תהיה דומיננטיות לימניים.
שמאליות בחברה ובתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אנשים שמאליים נתקלים במצבי אי נוחות בחברה כאשר רוב המכשירים, האמצעים והמקומות מיועדים לאנשים ימניים. לדוגמה, השימוש במספריים אינו נוח כלל ועיקר בעת החזקתן ביד שמאל ובעת החיתוך לא ניתן לראות את קו הגזירה. דוגמה נוספת - במדינות רבות מוט תיבת ההילוכים ברכב ניתן לשימוש רק ביד ימין.
לשמאליים מיוחסות תכונות כגון יצירתיות ודמיון מפותח.
בישראל בשנות החמישים, הדעות היו חלוקות בשאלה האם מדובר בתכונה מולדת או נרכשת ובת שינוי. התקיימו קורסים לשמאליים לכתיבה ביד ימין[2].
סטיגמה ודיכוי שמאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביטויים מפלים: בשפות אירופאיות רבות, ביניהן האנגלית, משמעות המילה "ימין" (right) היא גם "נכון" או "צודק". גם בעברית קיימים ביטויים כגון "שתי ידיים שמאליות", "קם על צד שמאל" (היה לו יום רע), "התחיל ברגל שמאל" (התחיל ברע), "לבש את החולצה על צד שמאל" (לבש את החולצה הפוך), "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (גם שמאליים צריכים להישבע ביד ימינם אפילו שהיא החלשה מבין הידיים שלהם) וכיוצא בזה.
נהלים מפלים: בעבר, יכול גבר יפני להתגרש מאשתו אם הוא גילה שהיא שמאלית. עד לא מזמן טאיוואן עודדה אנשים שמאליים להפוך להיות ימניים (או לפחות לכתוב ביד ימין). האסקימואים האמינו שהשמאליים הם מכשפים ובתרבויות שונות נקשר צד שמאל אל השטן.
עיצוב מכשירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה טענה שבשפות הנכתבות משמאל לימין יותר קל לימניים, ובשפות הנכתבות מימין לשמאל כמו עברית וערבית דווקא יותר קל לשמאליים. בסיס הטענה בתקופה שבה לדיו לקח זמן להתייבש ובכתיבה מימין לשמאל ביד ימין הייתה נטייה ליד הכותבת למרוח את הדיו הלח, ולהפך ביד שמאל. אולם, בניגוד לכתב שכולם חייבים לציית לחוקים אחידים בו, ישנם תחומים שבהם ניתן לעצב את המכשור או הנהלים באופן אוניברסלי, אך הדבר הרבה פעמים לא נעשה.
הרבה מהמכשירים שעוצבו במהלך המאה העשרים, כגון עכבר מחשב[3], פותחני קופסאות ומסורים חשמליים, לא היו קלים לתפעול בידי שמאליים ולא פעם היו גם מסוכנים להם. כתוצאה מכך שמאליים נפגעו יותר מתאונות ביתיות ומתאונות עבודה, בין אם קלות ובין אם קשות.
היו גם רובי סער נפוצים ומקלעים קלים נפוצים שעוצבו תוך התעלמות מהעובדה שעשרה אחוז מהלוחמים הם שמאליים - עיצוב זה פגע לא רק בפרט אלא גם במדינה. בדגמים הראשונים של רובה הסער M-16 חסרה הבליטה שיש היום מאחורי פתח פליטת התרמילים, ורובאי שמאלי שהידק את הרובה לכתף שמאל בעת הירי, נרגם בפניו מתרמילים לוהטים. במרבית הדגמים של רובה הסער AK-47 (קלשניקוב) ובמקלע מאג ידית הדריכה מכאיבה ופוצעת את צדי גופו של מי שהולך עם הנשק תלוי סביב צווארו תוך הצמדתו לצד גופו השמאלי.
איטרים בהלכה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפיסה ההלכתית קיים הבדל בין איטר יד השולט בעיקר בידו השמאלית, לבין איטר רגל השולט בעיקר ברגלו השמאלית. הדיון ההלכתי נוגע למספר ציווים:
- הנחת תפילין;
- מצוות הנוגעות לכתיבה (כגון כתיבת תפילין לדעות מסוימות, כתיבת גט ואיסור כתיבה בשבת);
- חליצה;
- עבודת בית המקדש;
- הַזָּאַת מצורע
בשאר המצוות המעשיות כגון: קביעת מזוזה, נטילת כוס של ברכה, נטילת לולב, הסיבה בליל הסדר וסדר נטילת הידיים, יש חילוקי דעות אם יש נפקא מינה להאם מקיים המצוה הוא איטר.
ביחס ל-'איטר יד' הוצעו מספר הגדרות לקביעת איטר: רש"י[4] טען שהדבר מוגדר על ידי היד החזקה יותר; כאשר הרא"ש ואחרים[5] פירשו שיד חזקה אין הכוונה שכוחה רב יותר, אלא שהאדם מבצע ביד זו את רוב הפעולות היום-יומיות. בשולחן ערוך[6] נכתב שפעולת הכתיבה היא המגדירה את היד השלטת, כך שאדם הכותב בידו הימנית, אף אם רוב הפעולות בידו השמאלית, לא מוגדר על ידי ההלכה כאיטר, אבל הצמח צדק כתב שהכותב בימין ושאר מעשיו בשמאל יניח על שתי ידיו, כלומר: קודם על ידו אחת ואחר כך יניח על השנייה[7]. והכותב בשתי ידיו ורוב מעשיו בשמאל, - יניח על ימין, ולחומרא יניח אחר כך גם על שמאל וילמד בהם.
ביחס ל-'איטר רגל' התקבלה הגדרתו של רש"י:
"כשמהלך עוקר רגל השמאל תחילה, מה שאין דרך בני אדם כך"[8]
בתקופת התנ"ך שבט בנימין נודע עם אחוז גבוה יחסית של איטרים, כולל גדוד שלם של צלפי אבנים.
חג האיטרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום השמאליים הבינלאומי

ב-1976 החליט מועדון איטרים בבריטניה כי ה-13 באוגוסט יהיה יום חג איטרי יד ימין הבינלאומי והמנהג אומץ ברחבי העולם. ב-2017 צוין היום לראשונה בישראל[9].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' סטנלי קורן, תסמונת האיטר, הוצאת כרטא, 1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: שמאל ימין שמאל, באתר "הידען"
- בלדד השוחי, למה יד אחת יותר חזקה מהשנייה?, באתר ערוץ עשר(הקישור אינו פעיל, 14.8.2020)
- בלדד השוחי, אז למה דווקא יד ימין?, באתר ערוץ עשר(הקישור אינו פעיל, 14.8.2020)
- ד"ר איתי גל, חוקרים בבריטניה מצאו את הגן לשמאליות, באתר ynet, 1 באוגוסט 2007
- אראלה טהרלב בן־שחר, מה מאפיין את השמאליים? 10 עובדות, באתר ynet, 15 ביוני 2009
- ריק סמיתס, ניו יורק טיימס, מה מיוחד באנשים שכותבים ביד שמאל?, באתר הארץ, 3 במאי 2012
נטע סופר צור, למה יש אנשים שמאליים?, באתר הארץ, 9 באפריל 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מוצש, מקור ראשון, 18 באוגוסט 2017
- ^ גרינפטר יעל, "היהפוך שמאלי לימני?" אתר הארץ, 20 בנובמבר 2014
- ^ הגדרת עכבר המחשב לשמאליים
- ^ רש"י לתלמוד בבלי, מסכת מנחות דף לז עמוד א
- ^ הרא"ש למנחות דף לז עמוד א ובעקבותיו בשו"ת יביע אומר, חלק ב בערך אה"ע, סימן כ
- ^ שו"ע, חלק או"ח סימן כז סעיף ו
- ^ שו"ת הצ"צ, סימן ד,
- ^ רש"י (בפירושו לתלמוד בבלי בכורות דף מה עמוד ב ד"ה אטר) על פי התלמוד בבלי (מסכת יומא דף יא עמוד ב) וכן בבית יוסף (אה"ע סימן קסט)
- ^ החיים הקשים של השמאליים ערוץ 7, 14 באוגוסט 2017.