לדלג לתוכן

יורם פלטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם פלטי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (בן 87 בערך)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביופיזיקה, פיזיולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט יונתן מגנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט מלכה כהן-ערמון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורם פלטי (נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס לפיזיולוגיה ולביופיזיקה בטכניון, יזם ומייסד חברות מכשור רפואי, בהן חברת נובוקיור לאלקטרוניקה רפואית. חתן פרס ישראל ליזמות וחדשנות לשנת תשפ"ב (2022).

יורם פלטי נולד בחיפה, ומאוחר יותר עבר עם משפחתו לטבריה, ארצות הברית ולבסוף ירושלים[1]. למד בתיכון בית הכרם ואחר כך החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שסיים תואר שני במדעי הרפואה עשה פסק זמן של שנתיים מלימודי הרפואה על מנת לבצע, לבקשת צה"ל, פרויקט מחקר במסגרת שירות סדיר, ובמקביל החל לימודי Ph.D.. הוא סיים לימודי דוקטור לרפואה (MD) ודוקטור (Ph.D.) ב-1965, ובכך היה לראשון בישראל שקיבל זוג תארים זה. עבודת הדוקטורט, שכותרתה "השפעת שדות אלקטרומגנטיים מתחלפים על עצב פרפרי" נעשתה בהנחיית פרופ' יונתן מגנס, הייתה משותפת למחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה והמחלקה לפיזיקה של מצב מוצק, בפקולטה לפיזיקה של האוניברסיטה העברית. המחקר עסק בפיזור ובהשפעה של שדות חשמליים על רקמות חיות ובעיקר רקמות אקסיטביליות. לאחר שנתיים כחוקר במחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה,[2] זכה במלגה מהמכונים הלאומיים לבריאות (NIH) והחל השתלמות פוסט-דוקטורט במחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת מרילנד בבולטימור. כעבור שנה מונה לפרופסור חבר בפיזיולוגיה באוניברסיטה. בתקופה זו ביסס את מעמדו כחוקר מנגנוני הפעולה הבסיסיים של סיבי עצב (תעלות יוניות). בתום שנתיים, ב-1969, חזר למחלקה לפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה בירושלים.

בשנת 1970/71 נתבקש לעבור לחיפה ולעזור בהקמת בית הספר לרפואה שם. הצטרף לסגל הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון ומונה לראש המחלקה לפיזיולוגיה וביופיזיקה. בשנים הבאות המשיך את מחקריו על הפעילות החשמלית של עצבים עם דגש על פעילות תעלות יוניות תחת השפעת השדות החשמליים בקרומי סיבי עצב. בנוסף היה יו"ר האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית.[3] בשנת 1976 מונה לפרופסור מן המניין,[4].

בשנת 1983 מונה לראש המכון למחקר במדעי הרפואה על שם משפחת רפפורט בטכניון,[5] ובמסגרת זו בנה את מצבת סגל המכון, השירותים ומערכות הציוד הנדרשות למחקר מתקדם. ניהל את מכון רפפורט במשך למעלה מעשר שנים. תוך כדי פעילות זו המשיך במחקר אלקטרופיזיולוגי. לקראת סוף התקופה החל לחפש דרכים לנצל את הידע הפיזיולוגי-רפואי והידע הפיזיקלי שרכש במשך השנים לפיתוח אמצעים לאיבחון וטיפול במחלות. פעילות זו הביאה לייסוד חברות הזנק אחדות. הפעילות המשמעותית הראשונה, שנעשתה בתחילתה במסגרת מכון רפפורט, הייתה פיתוח אמצעי לניטור רצוף של רמת הגלוקוזה בדם חולי סוכרת, בחברת "כרמל ביוסנסורים". אמצעי דיאגנוסטי נוסף, הרותם טכניקות פיזיקליות לאיבחון בעיות פתופיזיולוגיות במערכות הקרדיאלית והפולמונרית, פותח במסגרת חברת EchoSense/EchoLogic, שפלטי ייסד בשנת 2005. חברה נוספת שייסד, O2Cure, מפתחת אמצעי עזר לנשימה כשהמטרה הסופית היא לפתח ריאה מלאכותית נשתלת.

גולת הכותרת בפעילותו של פלטי הגיעה, לאחר שיצא לגמלאות, בחברת נובוקיור שייסד בשנת 2000 ובמסגרתה פיתח טיפול חדשני במחלת הסרטן, באמצעי פיזיקלי המחליף כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים, או ניתן ביחד איתם. אמצעי זה הוא שדות חשמליים בעלי תכונות מיוחדות (Tumor Treating Fields - TTFields) המאפשרות להם לפגוע בתאים סרטניים בגידולים סולידיים מסוגים רבים מבלי לפגוע בתאים הנורמליים בסביבת הגידול. הוא המדען הראשי של החברה ושימש דירקטור בה בשנים 2002–2018. בניסויים קליניים נרחבים, הטיפול ב-TTFields הוכח כיעיל בכמה סוגי סרטן וקיבל אישור FDA לשלושה סוגי גידולים סרטניים. הטיפול ב-TTFields מיוחד בכך שאינו מלווה בתופעות הלוואי הקשות המלוות את כל הטיפולים האחרים בסרטן.

הוא חתן פרס ישראל בתחום יזמות וחדשנות טכנולוגית לשנת ה'תשפ"ב (2022).

פרסם 70 מאמרים מדעיים ועל שמו רשומים 40 פטנטים.[6]

מחקרים עיקריים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחקר של פרופ' פלטי הרחיב משמעותית את הידע בדבר אופי האינטראקציות בין מקרומולקולות ואברונים (אורגנלות) תאיים ושדות חשמליים טבעיים או המושרים ברקמות. מחקר זה שהיה בבסיס עבודת הדוקטורט שלו התרחב בהמשך ועסק באפיון התכונות הפונקציונליות של תעלות יוניות ממברנליות, הנשלטות על ידי השדות החשמליים בממברנה. תכונות אלו קובעות את ההתנהגות של תאים אקסיטבילים. במסגרת מחקר זה, החל לחקור התנהגות תאים ורקמות בחשיפה לשדות חשמליים, עם דגש על השפעת השדות על המבנה והפעילות של מולקולות תוך תאיות.

על יסוד הידע שנצבר, בשלב הבא המחקר התמקד בפיתוח אמצעים למלחמה במחלת הסרטן. בבסיס המחקר עמד הרעיון להיעזר באמצעים פיזיקליים במקום הטיפולים הקונבנציונליים (כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים) או בנוסף להם. חסרונם של הטיפולים הכימיים והביולוגיים, בנוסף לתופעות הלוואי הקשות, הוא בכך שהם פוגעים בתאים סרטניים על ידי קישור לרצפטורים או מולקולות ספציפיות המאפיינות סוג מסוים, יחיד, של סרטן או אף תת-סוג של סרטן. מסיבה זו יעילותם מוגבלת בדרך כלל לסוג סרטן אחד או סוגים בודדים. לעומת זאת, הטיפולים הפיזיקליים, כגון קרינה מייננת, משפיעים על טווח רחב של מרכיבים ותהליכים תוך תאיים שאינם ספציפיים לתאים מסוימים – ולכן הם משפיעים על טווח רחב של סוגי סרטן, אך המחיר של פעילות רחבת היקף זו הוא השפעה הרסנית על תאים בריאים ולכן הטיפול כרוך בתופעות לוואי קשות. מכאן, שיהיה יתרון מהותי לטיפול בסרטן באמצעות גורם פיזיקלי, היעיל כנגד סוגים רבים של סרטן, בעוד שאין לו השפעה על תאים לא סרטניים ולכן אינו מלווה בתופעות לוואי. פיתוח גורם פיזיקלי כזה הוגדר כמטרה הבאה של המחקר.

בהתבסס על הידע הביופיזיקלי והמולקולרי הנצבר, פלטי הסיק ששדות חשמליים מתחלפים בתחומים מסוימים עשויים לעצור את החלוקה הבלתי נשלטת של תאים סרטניים, ללא פגיעה בתאים בריאים. הבחירה בשדות החשמליים התבססה על שני אלמנטים:

  • חישוב השינויים בפיזור שדות חשמליים המתחלפים בתדרים שונים בתוך ומסביב לתאים חיים.
  • חישוב הכוחות המופעלים על ידי השדות על מקרומולקולות וגופים אחרים תוך תאיים הניתנים לקיטוב חשמלי.

שדות אלו גורמים לדיאלטרופוריזה בתאים מתחלקים ובכך גורמים לתנועה חד כוונית מתמשכת של מולקולות וגופים טעונים. באופן זה השדות גורמים לפגיעה במבנה התאים ובתפקודם. בנוסף, הדיאלקטרופורזה פוגעת במבנה השלישוני של מולקולות פולריות (חלבונים, DNA, RNA וכו') החיוניות לתפקוד וחלוקת התאים. כאמור, הדיאלקטרופורזה לא מופיעה בתאים שאינם מתחלקים. בגלל הרלוונטיות לתאים סרטניים המתרבים במהירות, האפקט הנחקר ביותר עד כה היה הפגיעה בתהליכי פולימריזציה/דפולימריזציה בכישור התאי בזמן חלוקת התאים הסרטניים.

כך נולד התחום הטיפולי החדש בסרטן שכונה  TTFields (Tumor Treating Fields) – שזכה לתואר The Fourth Cancer Treatment Modality.

על הבסיס הנ"ל ייסד פלטי והקבוצה שכינס, את חברת נובוקיור, אשר הצליחה להפוך את הכלי הפוטנציאלי הזה לכלי טיפולי אפקטיבי בסרטן.

בשלב הראשוני התרכז הפיתוח במציאת הפרמטרים האופטימליים לפגיעה במבנה המולקולרי של התאים, מבלי לפגוע בתאים בריאים. במסגרת זו נסרק טווח רחב של תרביות תאי סרטן ונמצא ש-TTFields אפקטיביים בפגיעה בכל סוגי תאי הסרטן שנבדקו (מעל 20 סוגים). המעבדה של פלטי ובעקבותיה מעבדות רבות נוספות בעולם חקרו את השפעת השדה החשמלי המתחלף הנבחר על סוגים שונים של תאים ומקרומולקולות בתאים, כולל החומר הגנטי. בנוסף נחקרה ההשפעה הסינרגית של TTFields ותרופות כימותרפיות, ביולוגיות וקרינה ונמצאו אפקטים סינרגיים רבים.

בהמשך לעבודה הפרה-קלינית האינטנסיבית, החל השלב השני בו התבצעו ניסויים קליניים רב-מרכזיים  רבים. היישום הראשוני היה טיפול בחולי גליובלסטומה מולטיפורמה (GBM), שהוא הסוג השכיח ביותר של סרטן המוח. הניסויים הראו ש-TTFields האטו משמעותית את התקדמות המחלה, האריכו את חיי המטופלים ואף הביאו להבראת חלק מהם. על יסוד הניסויים הללו ואחרים שבאו בעקבותם, אישר ה-FDA את הטיפול באמצעות TTFields בסרטן מסוג GBM, סרטן מסוג Recurrent GBM  ובסרטן הריאה מסוג Mesothelioma. עד היום, כ-20,000 חולים טופלו ב TTFields ברחבי העולם. מעבר לזאת, כיום (2021) מתבצעים 6 ניסויים קליניים רב-מרכזיים רחבים עבור סוגי סרטן נוספים: סרטן הריאות, הלבלב, שחלות, מערכת העיכול, הכבד וגרורות מוחיות. תוצאות הביניים, אשר כבר פורסמו, מראות שהטיפול של TTFields אפקטיבי בכל סוגי הסרטן הנוספים הללו.

המחקרים והתוצאות הקליניות המוצלחות הובילו ליצירת תחום חדש של מחקר בסיסי וקליני העוסק בהשפעות של שדות חשמליים מתחלפים על המבנה והתפקוד המולקולרי של תאים. כמו כן מתרחב המחקר סביב אפשרויות השימוש הקליני במודליטי החדשה (TTFields) לטיפול בסרטן ובסוגי מחלות נוספים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]