לדלג לתוכן

יחיאל בן אורי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רבי יחיאל ברבי אורי (ד'תתק"ע, 1210[1] - כ"א בתשרי ה'כ"ד, 26 בספטמבר 1263) היה רב מגדולי יהדות אשכנז, פוסק הלכה ומקובל בסגנון חסידי אשכנז, שנודע במיוחד כאביו של הרא"ש.

לא נותרו אודותיו פרטים רבים, אך ידוע שהיה רבו הראשון של בנו רבי אשר בן יחיאל (הרא"ש), שנודע לימים כאחד מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים וכבעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

הרא"ש מספר כי הוא צאצא של הראב"ן. בשל כך, כתב החיד"א[2] כי ייתכן שרבי יחיאל היה חתנו של הראב"ן למרות פער השנים ביניהם, אך הדעה המקובלת[3] היא שהיה חתן של אחד מצאצאיו. לדעת אביגדור אפטוביצר[4] כלל אין מדובר בראב"ן זה.

בשמו נקשרו אגדות מופת, חלקן לוקטו בידי חיד"א בספרו "שם הגדולים".

על שמו נקרא נכדו רבי יחיאל בן הרא"ש.

שלושת בניו של רבי יחיאל, היו רבנים גדולי תורה:

  • חתנו הוא רבי אלעזר הכהן אביו של רבי משה מחבר 'ספר חסידים - המשכיל'
  • בן נוסף נפטר בחיי אביו, בהיותו ילד[7].

כתב ספר "על עסק התורה".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לפי מכתב נכדו רבי יהודה בן הרא"ש, מצוטט אצל חיד"א, שם הגדולים, א, קצט. ערך ראב"ן.
  2. ^ שם הגדולים, א, קצט. ערך ראב"ן.
  3. ^ שלום אלבק, הקדמה לראב"ן.
  4. ^ מבוא לספר הראבי"ה עמ' 51.
  5. ^ רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ה, תשל"ח, פריט 2026.
  6. ^ הוא נפטר בגיל צעיר, ואחיינו רבי יהודה בן הרא"ש כתב שהיה גדול בתורה כמו שני אחיו הגדולים. ראו: רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים, ה, תשל"ח, פריט 2006.
  7. ^ שו"ת הרא"ש כלל כז סימן א.