יחיאל מיכל הלוי אשר

אין תמונה חופשית

הרב ד"ר יחיאל מיכל הלוי אָשֵׁר (Maurice Ascher) (24 ביוני 1873 – 28 באפריל 1965; ה'תרל"ג – כ"ו בניסן ה'תשכ"ה) היה רב, סופר ואיש חינוך שווייצרי, אשר ייסד וניהל שנים רבות את "אשר סמינר" – בית ספר יהודי ייחודי בתנאי פנימייה לבנים ובנות, אשר היה מפורסם במיוחד בקרב יהדות שווייץ. חיבר עשרות ספרים בתחום החינוך והפרוזה.

היה מידידיו הקרובים של הראי"ה קוק באירופה ומאנשי תנועת דגל ירושלים בשווייץ שנים רבות.

ביוגרפיה

יחיאל מיכל (מוריס) אָשֵׁר נולד בשנת 1873 (ה'תרל"ג) בסנט איימיר , קנטון ברן בשווייץ, לדוד וקרולינה. למד בבתי ספר בקורמונדרה , נשאטל ובבית הספר של רש"ר הירש בפרנקפורט, השלים את לימודי התיכון, ולמד רפואה ופילוסופיה באוניברסיטאות בברן ובהמבורג. בסוף המאה ה-19 השלים עבודת דוקטורט על הפילוסוף הצרפתי שארל רנוביה . לאחר מכן למד כשש שנים בישיבתו של הרב מרדכי עמרם הירש בהמבורג והיה לתלמידו המובהק.

מוסד אשר ופעילות ספרותית

בתחילת המאה ה-20 שב ד"ר אשר לשווייץ והתגורר בעיר נשאטל, הגובלת בצרפת. בשנת 1905 הקים במקום מוסד חינוכי־תורני אורתודוקסי ייחודי שנקרא "מוסד אשר" ("Jüdisches Institus Ascher") – בית ספר בו למדו בתנאי פנימייה ילדים וילדות יהודים מבתים אמידים מרחבי אירופה, שנשלחו ללמוד במוסד התורני, בשפה הצרפתית, "ספורט, בית ספר, הבראה ולימודים שמחים". המוסד החזיק גם פנסיון בו שהה במשך כשנתיים, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, הרב צבי יהודה הכהן קוק.

בשנת 1925 העביר הרב ד"ר אשר את המוסד לעיירה בֶּה (Bex-les-Bains), דרומית-מזרחית למונטרה. כחלק מחזונו של ד"ר אשר המוסד כלל חווה, לימוד מקצועות מסחריים, ועוד. בשלהי שנת 1938 עלה ארצה הרב ד"ר אשר, ובנו הרב שמעון – חניך ישיבת טלז – ניהל את המוסד אחריו. המוסד התפתח, העמיד דורות של תלמידים, ונודע גם בשל היותו מקלט לילדים בתקופת מלחמת העולם השנייה. בהמשך נוהל המוסד בידי הנכד אורי. בשנת 1978 נסגר המוסד, ובשנת 1982 החל הצלב האדום לפעול במבנהו.

ד"ר אשר חיבר כעשרים ספרים בשפה הגרמנית בענייני חינוך, תרבות ופרוזה. בספריו הפדגוגיים־פילוסופיים הציג את נקודת מבט של היהדות האורתודוקסית או הנאו־אורתודוקסית.

קשריו עם הראי"ה קוק ופעילותו ב"דגל ירושלים"

הרב ד"ר אשר נתוודע לראי"ה קוק בהיותו האחרון בשווייץ בתקופת מלחמת העולם הראשונה, והשניים היו לידידים קרובים ביותר. לאחר שהראי"ה היגר ללונדון, והקים לאחר הצהרת בלפור את תנועת דגל ירושלים – אשר מטרותיה היו הקמת רבנות ראשית בארץ ישראל, ישיבת מרכזית עולמית בירושלים והפצת כתבי הראי"ה – היה ד"ר אשר מהראשונים שהצטרפו לתנועה (בשבט ה'תרע"ט, 1919), התמיד בעבודה בה במשך למעלה מעשרים שנה, ועסק רבות בגיבוש עקרונותיה וכן בביסוסה הכלכלי והחברתי.

עם עלות הראי"ה קוק ארצה בשלהי שנת ה'תרע"ט, מונו הרב שלמה זלמן פינס וד"ר אשר להוביל את התנועה בשווייץ. לצורך קידום התנועה בא ד"ר אשר בדברים עם אישי ממשל באוסטריה, הונגריה ואנגליה. כמו כן שימש ציר מטעמה, לצד הרב פינס והרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו, לאספת אגודת ישראל בציריך בחורף ה'תרע"ט. ביחס לעבודתו בתנועה ציין ד"ר אשר במכתב פרטי אל הרב צבי יהודה הכהן קוק – אשר ניהל מהארץ ואף לעיתים מאירופה את ענייני דגל ירושלים – מיום ז' באלול תשט"ו: ”זה עשרים שנה אני הייתי לוחם חריף דגל ירושלים, ואני מרגיש את עצמי מחובר ומתקשר אל רוח כתביו של אביו הגאון”.

לצד עבודתו בדגל ירושלים היה בעל יחס חם לכל היישוב היהודי בארץ, ואף תרם לארגון הסעד של תנועת פועלי אגודת ישראל.

אחרית ימיו

בכעשרים וחמש שנותיו האחרונות התגורר ד"ר אשר בזכרון מאיר בבני ברק, התקרב לחזון איש ועסק רוב יומו בלימוד תורה. הוא נפטר כבן 91 ב-28 באפריל 1965 (ה'תשכ"ה).

משפחתו

ד"ר אשר היה נשוי לרבקה (1882–1977; ה'תרמ"ב-ה'תשל"ח), בתו של אברהם ארלנגר מלוצרן, ולהם חמישה ילדים.

חיבוריו

• Renouvier und der französische Neu-Kriticismus. Dissertation. Sturzenegger, Bern 1900 (= Berner Studien zur Philosophie und ihrer Geschichte. XXII)
• Ausflüge in das Reich des Geistes und der Seele. Concordia Deutsche Verlags-Anstalt, Berlin 1904
• Von der Wiege bis zum Grabe : Streifzüge durch Zeit und Ewigkeit. Max Spohr, Leipzig 1906
• Kein Widerspruch zwischen Judentum, Wissenschaft und Leben! Neuchâtel & Berlin 1908
• Sogenannt „liberales“ und sogenannt „konservatives“ Judentum. Zürich 1911
• In den Schlachten der Erkenntnis. Delachaux & Niestlé, Neuchâtel 1912
• Guilliver’s neue Reise. Concordia Deutsche Verlags-Anstalt, Berlin 1915
• Englische Übersetzung: Gulliver's New Travels. Tel Aviv 1940
• Oded, das Buch des Friedens. Neuchâtel 1916
• Familie Königtreu und der Krieg. Ostheim, Zürich 1917
• Offenbarung im Lichte des Judentums und Menschenfresserei. Neuchâtel 1919
• Briefe über Allerlei aus der jüdischen Religion. Post Tenebras Lux, Neuchâtel 1919
• Sexuelle Fragen vom Standpunkte des Judentums. A. J. Hofmann, Frankfurt a. M. 1922
• Ausflüge in das Reich des Geistes und der Seele. Concordia, Berlin [um 1928]
• Der jüdische Robinson. Bach, Bex 1930
• Beitrag zur Ueberwindung der Krisen (im Lichte des Judentums). Hofmann, Frankfurt a. M. 1931
• Vorsehung, Freiheit, Glück. Bex ca. 1931
• Angesichts des Todes : Hungert nicht auch die Seele?! Hermon, Frankfurt a. M. 1933
• Landwirtschaft und Thora. Fiba-Verlag, Wien 1935

לקריאה נוספת

• B. Cohen: Der Engel, der Amen sagen muß. Zum 60. Geburtstag Dr. Maurice Aschers. In: Israelit, 6. Juli 1933, Frankfurt am Main
• רנטה הובר , (Hrsg.): Lexikon deutsch-jüdischer Autoren. Bd. 1. Saur, München u. a. 1992, ISBN 3-598-22680-2, S. 209–211
• Nessun Saprà: Lexikon der deutschen Science Fiction & Fantasy 1870-1918. Utopica, 2005, ISBN 3-938083-01-8, S. 35 f
• Dr. Maurice Ascher zu seinem 60. Geburtstage am 24. Juni 1933. In: Israelit, 29. Juni 1933, Frankfurt am Main
• בית אברהם, ירושלים תשנ"ח, עמ' מז-מט
• הרב צבי יהודה הכהן קוק, לזכר איש סגולה, הצופה, 14 במאי 1965 (י"ב באייר ה'תשכ"ה); הנ"ל, תיקון, הצופה, 25 במאי 1965 (כ"ג אייר תשכ"ה)
• דודי לצבי, ירושלים תשס"ה, עמ' לג הע' 13

קישורים חיצוניים

• גלויה מטעם Dr. M. Ascher Institute in Bex-Les-Bains., באתר הספרייה הלאומית, ובה איור של המוסד
• Riki Goldstein, SWISS DREAMS, FEBRUARY 17, 2021
• The Old Institut Ascher, באתר fulbrightpenseur
• ג'ון קלוט : Ascher, Maurice. In: John Clute, Peter Nicholls: The Encyclopedia of Science Fiction. 3. Auflage (Online-Ausgabe), Version