שלמה זלמן פינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה זלמן פינס
לידה ז' בתמוז ה'תרל"ד
מינסק
פטירה י' בחשוון ה'תשט"ו (בגיל 80)

הרב שלמה זלמן פינס (ז' בתמוז ה'תרל"ד, 22 ביוני 1874 - י' בחשוון ה'תשט"ו, 6 בנובמבר 1954) היה למדן אוטודידקט ומחבר ספרים פורה.

ספריו עוסקים בפרשנות התלמוד הבבלי, הלכה, תנ"ך והגות. הוא התכתב עם תלמידי חכמים ידועי שם ופעל גם בענייני ציבור ביהדות שווייץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במינסק לדובר פינס, עשיר גדול ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר, צאצא מדור שישי לגאון מווילנה. אביו שכר רבנים ללמדו גמרא תנ"ך ועברית ומורים שהכינוהו לבחינות הבגרות. לימודים אלו נועדו כדי לפטור אותו מחובת הגיוס לצבא הרוסי כמקובל ברוסיה באותם ימים[1]. הוא לא למד בישיבה ואת סגנון לימודו רכש מתוך עיונו בתלמוד הבבלי ובספרי הפוסקים. כמורה דרכו ראה את ראש משפחתו הגאון מווילנה. הוא הושפע גם מרב עירו הגדול ממינסק.

בשנת ה'תרמ"ח נישא לנייטשא זוסמן, בת למשפחה עשירה ומיוחסת מהעיר אוסטרוה, מצאצאי רבי אפרים זלמן מרגליות ורבי פנחס הורוביץ. בתקופה זו העביר שיעורים בתנ"ך והיסטוריה לאגודה של צעירים עובדים, כדי להקנות להם ידיעות יסודיות באמונה היהודית ובתורת ישראל.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ועליית הבולשביקים לשלטון (1914), היגר לציריך שבשווייץ. במלחמה איבד את רכושו הרב, ושיקע את עצמו בכתיבת ספרים והפצת היהדות בציריך וסביבותיה. הוא לא נשא משרה רבנית רשמית והתפרנס ממסחר. כחלק מפעילותו הציבורית-יהודית, ייסד חברת ש"ס, לימד שיעורים קבועים וארגן מעת לעת ימי לימוד ועיון בתורה לאקדמאים ופשוטי עם[2]. את המוכשרים בתלמידיו עודד ללכת לישיבות מזרח אירופה.

הרב פינס עמד בקשר הדוק עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת שהותו בשווייץ במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולאחר המלחמה הצטרף לתנועת דגל ירושלים שהקים הרב קוק, והיה מראשי מפיצי רעיונותיה. הרב קוק ראה בו שותף נאמן לדרכו והתבטא כלפיו בביטויי חיבה אישית[3]. חלק מחילופי מכתביהם מופיעים בספרי השו"ת של הרב קוק (משפט כהן ואורח משפט) ובאגרות הראי"ה.

עמד בקשרי ידידות ומכתבים עם רבים מגדולי הרבנים בדורו: הרב חיים סולובייצ'יק מבריסק, הרב זלמן סנדר כהנא שפירא ובנו הרב אברהם דוב כהנא שפירא שחלק מחילופי המכתבים עמו הודפסו בספרו "דבר אברהם", והרב חיים עוזר גרודזנסקי שחלק מחילופי מכתביהם נדפסו בספר השו"ת שלו "אחיעזר". קרוב משפחתו הוא הרב אהרן קוטלר (ששם משפחתו המקורי היה "פינס") והוא התכתב אף עמו. הרב יחיאל יעקב וינברג והרב יחזקאל סרנא היו מידידיו הקרובים וכתבו עליו דברי הערכה בהקדמת אחד מספריו שיצא לאחר פטירתו[4].

הרב פינס נפטר בציריך ביום שבת, י' בחשוון ה'תשט"ו, 6 בנובמבר 1954. בהלווייתו השתתפו רבנים ואישי ציבור יהודיים משווייץ ומחוצה לה, אך לפי צוואתו לא הספידוהו.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תר"ע (1910) החל להדפיס קונטרסים בגמרא ובהלכה, שלאחר פטירתו כונסו לספר פנס שלמה.

במהלך השנים פרסם מספר ספרים על התנ"ך ושילב בהם כתיבה מדעית עם נאמנות לדרך המסורתית. בהקדמתו לפירושו לספר ישעיהו כתב: "הפירוש שהנני נותן בזה הוא קנקן כולו מלא חדש, כי לא נכנסו לתוכו אלא ביאורים שלא נכתבו עד הנה על ידי מפרשי המקרא", בהקדמתו לפירוש על תהילים הוסיף "הפירוש למזמורי תהילים... עם היותו נאמן לדרך הקודש - דרך המסורה, כבש לו מסילה חדשה... הוא חותר לרדת את היסודות - עד המאורע, שעליו נוסד המזמור". לאחר פטירתו יצא פירושו לספר הושע. ספריו התקבלו גם בחוגי המדע, ואף מספר חוקרים נוצריים הביאו את דבריו בספריהם[5].

בשנת ה'תש"ח יצא בהוצאת מוסד הרב קוק ספרו מוסר המקרא והתלמוד בו הוא פורס את שיטתו במקומו של המוסר ביהדות. לדבריו המוסר והאמונה באלוהים קשורים בטבורם זה לזה, משום שמשמעותה של האמונה בה' היא השאיפה לשלמות מוסרית, שאיפה שמתממשת על ידי הזדהות האדם עם קונו כדרשת חז"ל "ודבקת בו - הדבק במידותיו של הקב"ה", מתוך כך נובעת האוניברסליות של המוסר היהודי וערכה של קדושת החיים[6]. קטעים מספר זה הובאו בספר "פרקים במחשבת ישראל" של הרב שאול ישראלי[7].

רשימת כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פנס שלמה - חלק א, וילנא תר"ע
  • פנס שלמה - חלק ב וחלק ג, ירושלים תשי"ז.
    • פנס שלמה - מהדורה חדשה, ירושלים תשנ"ח.
  • תשעה פרקים להרמב"ם - על הלכות גירושין, תרפ"ח.
  • איזהו נשך - על הלכות ריבית, ציריך תר"צ.
  • שבעה פרקים להרמב"ם - על הלכות אישות, ציריך תרצ"ה.
  • שמונה פרקים להרמב"ם - על הלכות עכו"ם, תרצ"ח.
  • פירוש על ישעיהו, וינה תרפ"ז.
  • פירוש על תהילים, ציריך תרצ"ג.
  • נבואת הושע, תל אביב תשכ"א.
  • מוסר המקרא והתלמוד, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ח ו-תשל"ז.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]