ישראל יצחק רייזמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב ישראל יצחק הלוי רייזמן (א' באדר תרמ"ט, 1889 - ז' באדר תשכ"ט, 1969) היה דיין ומורה הוראה חסידי-ירושלמי, חבר בית הדין של העדה החרדית, וראב"ד קהילות החסידים בירושלים.

הוא היה חבר בהרכב בית הדין השני והדומיננטי מאד של העדה החרדית, משנת 1948 עד 1969, ביחד עם הרב פנחס עפשטיין והרב דוד ינגרייז.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר העתיקה לר' נתנאל. אביו עלה לארץ ישראל מפראגא, פרבר של ורשה, ונסע לחצרותיהם של החידושי הרי"ם, רבי אברהם מטשכנוב ורבי ישעיה מושקט מפראגא. נישא לשרה חיה, בתו של רבי שלום לייב אייזנבך, מחבר ספר "באר יצחק".

היה תלמידם של רבי שניאור זלמן מלובלין, ה"תורת חסד", ורבי אברהם שמחה הורוביץ מבארנוב. היה חסידו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן, הרבי מלעלוב. בהמשך היה מקורב לאדמו"רי גור, רבי אברהם מרדכי אלתר ובנו רבי ישראל. למד קבלה מרבי חיים שאול דוויק הכהן.

הרב יוסף חיים זוננפלד ביקשו לכהן כדיין בבית הדין של העדה החרדית אך הוא סירב. בשנת תש"ב, נענה לבקשתו של הרב יוסף צבי דושינסקי והחל לכהן כדיין. בהמשך החל גם לכהן כראב"ד קהילות החסידים, על מקום הרב ישראל זאב מינצברג.

מסר שיעורי תורה רבים במספר בתי כנסיות בירושלים. נודע בידיעותיו המופלגות, והתבלט בחזרותיו המרובות על הש"ס והשולחן ערוך. היה שותף להקמת ישיבת שפת אמת בירושלים. שימש גם כגבאי צדקה, ומצעירותו נהג לאסוף כסף לצורכי שבת לעניים.

בצוואתו ביקש לא לכתוב על מצבתו תוארי כבוד, ולא להספידו. נקבר בחלקת פולין בהר הזיתים.

בתו היחידה, גולדה לאה, נישאה לרבי שלום סאפרין, האדמו"ר מקומרנה. הוא חינך ולימד את הרב לייב מינצברג, שהיה שכנו והתייתם מאביו בילדותו.