יחיעם מרט
 | |
| לידה |
1946 (בן 78 בערך) ירושלים, המנדט הבריטי |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השתייכות |
 המוסד |
| תפקידים בשירות | |
|
סגן ראש אגף צומת ראש אגף | |
  | |
יחיעם מרט (נולד ב-1946) כיהן כראש אגף במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרט נולד בירושלים, האמצעי מבין שלושה בנים של ציפורה וזלמן. אביו שירת כמפקד גדוד מוריה במלחמת העצמאות, ואימו היא אחייניתו של ברל כצנלסון. אחיו הצעיר בארי, שהיה קצין בחיל השריון, נהרג במהלך קרב החווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. כשהיה בן שמונה עברה משפחתו להתגורר ברמת גן, וכשהיה בן 16 עברה לארגנטינה שם מונה אביו לקונסול בבואנוס איירס. מרט שירת בצה"ל כלוחם בגדוד 890 של חטיבת הצנחנים ולחם במלחמת ששת הימים. בשירות המילואים לחם במלחמת יום הכיפורים[2].
לאחר שחרורו מצה"ל השלים מרט תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון ותואר שני בהיסטוריה צבאית. במקביל התגייס לשב"כ ושימש כמאבטח באל על. הוא גויס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ועשה את שירותו המבצעי באגף "צומת", המפעיל את קציני האיסוף ואת רשת הסוכנים של המוסד. הוא שימש בין היתר ראש לשכת ראש המוסד יצחק חופי, ראש שלוחת המוסד בפריז, סגן ראש אגף "צומת" וראש אגף.
מרט נשוי לסטלה ואב לשני בנים. הוא בעל חברה בתחום האבטחה והמודיעין העסקי. חבר בתנועת מפקדים למען ביטחון ישראל.
ב-2009 הוציא יחד עם רעייתו את הספר "סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו"[3] המתאר את שירותו הצבאי של בנו, בארי (שנקרא על שם אחיו של יחיעם) בחטיבת הצנחנים, כלוחם וכקצין, בעיני הוריו. הוא מחברו של ספר הסיפורים הקצרים בנושאי מרגלים "Heaven Can Wait".
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירי לב-ארי, הכל נשאר במשפחה, באתר ynet, 28 באפריל 2009
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסי מלמן, הילת הביטחון נשחקה: השב"כ והמוסד חייבים להיאבק על מקומם בשוק העבודה, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2017
- ^ סטלה ויחיעם מרט, סוף סוף ירו על הפלוגה שלנו: עמודים ראשונים, באתר nrg, 19 בפברואר 2009.
- ^ עמית סלונים, "להיות אמא של חייל": הספר של ליהיא לפיד פחדני כמעט כמו שהוא משעמם, באתר וואלה!, 05 באוגוסט 2018.