יחסי בנגלדש–תימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי בנגלדש–תימן
בנגלדשבנגלדש תימןתימן
מזער
בנגלדש תימן
שטחקילומטר רבוע)
148,460 527,968
אוכלוסייה
159,453,001 28,667,230
תמ"ג (במיליוני דולרים)
690,300 73,630
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,329 2,568
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי בנגלדש–תימן הם היחסים הבילטראליים בין הרפובליקה העממית של בנגלדש להרפובליקה התימנית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום תימן הכירה בבנגלדש ב-15 ביוני 1971. היא הייתה המדינה הראשונה שהכירה בקיומה של בנגלדש לאחר קבלת עצמאותה ב-25 במרץ 1971, ותמיכתה החזקה בבנגלדש הובילה לפיצול הדרגתי ביחסים שבין דרום תימן לסין[1]. דרום תימן תמכה גם במעמד החברות של בנגלדש בארגון הבריאות העולמי. יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות כוננו ב-1973 כשצפון תימן הכירה בבנגלדש[2]. לטענת שיח' מוג'יבור ראהמאן (אנ') כינון היחסים הדיפלומטיים בין בנגלדש לרפובליקה הערבית התימנית (וכמו כן מדינות ערביות אחרות) נבע כתוצאה מתמיכתה של בנגלדש בצד הערבי במלחמת יום כיפור[3].

ביקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1987 ביקר נשיא בנגלדש חוסיין מוחמד ארשד בצפון תימן בשאיפה להעצים סחר ושיתופי פעולה אחרים. במהלך ביקורו נחתמו 2 הסכמי סחר ושיתוף פעולה בין שתי המדינות. היה זה הביקור הנשיאותי הראשון של בנגלדש לצפון תימן[4].

מסחר ושיתופי פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-90 התעצמו היחסים הכלכליים בין שתי המדינות, עם גל של עלייה בסחר והעסקת עובדים זרים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fred Halliday, Revolution and Foreign Policy: The Case of South Yemen, 1967-1987, Cambridge University Press, 2002-04-04. (באנגלית)
  2. ^ עובדים מגויסים מבנגלדש (באנגלית)
  3. ^ International Relations of Bangladesh and Bangabandhu Sheikh Mujibur Rahman: 1974-1975, Parama in association with UBS Publishers' Distributors, New Delhi, 1999, 1999
  4. ^ Foreign Relations of Bangladesh, Harun ur Rashid, 2001