יחסי דרום אפריקה – מלאווי
| יחסי דרום אפריקה – מלאווי | |
|---|---|
|
|
| |
| דרום אפריקה | מלאווי |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,219,090 | 118,484 |
| אוכלוסייה | |
| 60,868,597 | 21,336,548 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 405,870 | 13,165 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 6,668 | 617 |
| משטר | |
| רפובליקה רב מפלגתית | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי דרום אפריקה–מלאווי הם היחסים הבילטרליים בין דרום אפריקה לבין מלאווי. היחסים של דרום אפריקה עם מלאווי החלו להתקיים בשנת 1967, והם היחסים הביליטרליים הראשונים שמדינה אפריקאית עצמאית כלשהי החלה לקיים עם דרום אפריקה.[1] מלאווי מחזיקה נציבות עליונה בפרטוריה,[2] ודרום אפריקה מחזיקה נציבות עליונה בלילונגווה.[3]
שתי המדינות הן רפובליקות בחבר העמים הבריטי[4] וחברות האיחוד האפריקאי[5] וה-G77.[6]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יחסים בתקופת הקולוניאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בזמן תקופת הקולוניאליזם באפריקה, מלאווי ייצאה כוח עבודה למכרות בדרום אפריקה.[7][8]
ימי האפרטהייד (1964–1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייצוא כוח העבודה ממלאווי למכרות בדרום אפריקה המשיך להתקיים גם לאחר שמלאווי קיבלה עצמאות, בשנת 1964.[9][7][10] תושבי מלאווי נתפסו כעובדים חשובים במכרות דרום אפריקה בשל כישוריהם, משמעת העבודה שלהם וחוסר הלוחמנות שלהם.[11][12]
בהתאם למדיניות שהנהיג נשיא מלאווי הייסטינגס באנדה, מלאווי הייתה המדינה היחידה ששמרה על יחסים הדוקים עם דרום אפריקה בתקופת האפרטהייד, עד לתחילת שלטונו של נלסון מנדלה ב-1994.[13] הייסטינגס באנדה היה נשיאה הראשון של מדינה באפריקה שביקר בדרום אפריקה, בשנת 1971.[14] הוא היה גם המנהיג הראשון שביקר בדרום אפריקה מאז שביקר בה ב-1947 ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת. יחסיו החמים של באנדה עם דרום אפריקה גרמו למנהיגים פאן-אפריקאיים אחרים להתרחק ממנו. בביקורו בדרום אפריקה, הוא קרא תיגר על מנהיגים אחרים בארגון אחדות אפריקה. טנזיה קראה לחרם על מלאווי בעקבות הקשרים הללו. בעיתון שפורסם בקניה נכתב כי מעשיו של באנדה "מניעים רכבת של אירועים דיפלומטיים שלא יתרמו כהוא זה לשחרורם של מיליוני אנשים שחורים, החיים עדיין תחת הדיכוי הלבן". בתגובה לתגובות אלה שקיבלה מלאווי, טען באנדה כי שאר המנהיגים לוקים בצביעות, שכן הם מטיפים לאחדות ולשוויון בעוד שהם מדכאים את בני עמם.
סיום תקופת האפרטהייד (1990–1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתקופת המעבר, הן עבור מלאווי - מעבר ממפלגה אחת לדמוקרטיה רב-מפלגתית, והן עבור דרום אפריקה - מעבר מאפרטהייד לדמוקרטיה רב-מפלגתית, עתיד היחסים של ממשלת מלאווי עם דרום אפריקה לא היה ידוע עקב יחסיה של מלאווי בעבר עם ממשלת האפרטהייד. חלק ממנהיגי התנועה נגד האפרטהייד (אנ') לא תמכו בממשלת בנדה או בהמשך קיום הקשרים עם מלאווי. דרום אפריקה הייתה שותפת הסחר הגדולה ביותר של מלאווי וסיפקה מקום תעסוקה לפועלים מלאוויים רבים, כך שהיחסים עם דרום אפריקה עדיין היו חיוניים למלאווי. מ-1988 עד 1992, כ-13,000 מהגרי עבודה מלאוויים הושבו בכוח מדרום אפריקה למלאווי. ההסבר הרשמי להחזרת העובדים היה ש-200 מלאוויים נמצאו חיוביים ל-HIV בשנתיים שקדמו לכך. עם זאת, רבים מאמינים שזה נבע מהצורך לפטר פועלים במהלך המשבר בתעשיית הכרייה של דרום אפריקה.[15]
ממשלת מלאווי עשתה מאמצים לשקם את יחסיה עם דרום אפריקה על ידי אירוח מנהיג הקונגרס הלאומי האפריקני, נלסון מנדלה. הביקור התאפשר הודות למאמצים של דיפלומטים מלאוויים תושבי דרום אפריקה, כולל השגריר בפועל פרסי קצ'יפנדה. זמן קצר לאחר מכן נחשף שהייסטינגס באנדה סייע בחשאי לקונגרס הלאומי האפריקני בתקופת האפרטהייד. ממשלת מלאווי הבטיחה תמיכת בחירות והמשך תמיכה בממשלת הקונגרס הלאומי האפריקני, והיחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות נמשכו.
לאחר תקופת האפרטהייד (מאז 1994)[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירות הרב-מפלגתיות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו הן בדרום אפריקה והן במלאווי ב-1994, היחסים בין המדינות השתפרו. בשנת 2008, הממשלות של שתי המדינות חתמו על מזכר הבנות שנועד לשפר את היחסים בין המדינות באמצעות שיפור שיתוף הפעולה הביטחוני.[16] הנפקת אישורי עבודה במלאווי הפכה לבעייתית כאשר דרום אפריקה ניסתה ליצור מקומות עבודה לדרום אפריקאים שהתגוררו במלאווי.
בוועדת האמת והפיוס טען פרדריק וילם דה קלרק, נשיא דרום אפריקה שביטל את האפרטהייד במדינה, שאמנם לסנקציות ולבידוד של הקהילה הבינלאומית היה חלק בפירוק האפרטהייד, אך פעמים רבות הם גרמו לעיקוב הרפורמה במקום לקידומה. לטענתו, ההחלטה של מלאווי לשלוח דיפלומטים שחורים לפרטוריה הייתה הרבה יותר אפקטיבית בחשיפת האבסורדים הלוגיים והלוגיסטים של האפרטהייד מאשר ההחלטות של האומות המאוחדות.[17]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Bilateral Relations – DIRCO (באנגלית אמריקאית)
- ^ Malawian High Commission in Pretoria, South Africa, Embassy Pages
- ^ Malawi (Republic of) South African High Commission | South African Government, www.gov.za
- ^ Member countries, Commonwealth (באנגלית)
- ^ Member States | African Union, au.int
- ^ The Group of 77 - Member States, www.g77.org
- ^ 1 2 Attati Mpakati, Malawi: The Birth of a Neo-Colonial State
- ^ Robert E. Christiansen, Jonathan G. Kydd, The Return of Malawian Labour from South Africa and Zimbabwe, The Journal of Modern African Studies 21, 1983, עמ' 311–326
- ^ Robert E. B. Lucas, Emigration to South Africa's Mines, The American Economic Review 77, 1987, עמ' 313–330
- ^ Robert E. Christiansen, Jonathan G. Kydd, The Return of Malawian Labour from South Africa and Zimbabwe, The Journal of Modern African Studies 21, 1983-06, עמ' 311–326 doi: 10.1017/S0022278X00023296
- ^ Wiseman Chijere Chirwa, The Malawi Government and South African Labour Recruiters, 1974-92, The Journal of Modern African Studies 34, 1996, עמ' 623–642
- ^ Wiseman Chijere Chirwa, "No TEBA...Forget TEBA": The Plight of Malawian Ex-migrant Workers to South Africa, 1988-1994, The International Migration Review 31, 1997, עמ' 628–654 doi: 10.2307/2547289
- ^ HISTORY OF MALAWI, www.historyworld.net
- ^ Malawian President Hastings Banda visits SA | South African History Online, www.sahistory.org.za
- ^ Aliens and AIDS in Southern Africa: The Malawi-South Africa debate, African Affairs
- ^ Country, Malawi to Enhance Defence Co-Operation by Bathandwa Mbola, BuaNews, 25 February 2008
- ^ Submission To The Truth And Reconciliation Commission By Mr F W De Klerk, Leader Of The National Party - The O'Malley Archives, omalley.nelsonmandela.org
