ילדים, מטבח, כנסייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ילדים, מטבח, כנסייהגרמנית: Kinder, Küche, Kirche, או שלושת ה-K-ים) הוא ביטוי בגרמנית, אשר נועד לתאר את עולמה ותפקידיה של האישה. מניחים כי הביטוי היה בשימוש עוד בחברה של המאה ה-19, בתקופתו של וילהלם השני, קיסר גרמניה. לעתים, נכתבו שלוש המילים המרכיבות את הביטוי בסדר שונה. כיום, נחשבים הביטוי והשקפת העולם שהוא מייצג למיושנים.

למרות מקורותיו המוקדמים, הביטוי נתפס כמזוהה עם תקופת הרייך השלישי, אם כי הכנסייה לא הייתה מעניינם. בספטמבר 1934, נאם אדולף היטלר בכנס של ארגון הנשים הסוציאליסטי הלאומי, ובו טען כי "עולמה של האישה הגרמנייה הוא בעלה, משפחתה, ילדיה וביתה". התעמולה הנאצית עודדה מדיניות זו של היטלר, באמצעות הדגשת חשיבות תחומי ה"ילדים" וה"מטבח", הענקת "צלב הכבוד של האישה הגרמניה" למי שילדה ארבעה ילדים ויותר, מתן הלוואה נדיבה לזוג נשוי טרי, כך שניתן היה לשמור ממנה כמענק חלקים גדולים יותר ויותר, ככל שעלה מספר הילדים, ועוד. במקביל, התקיימה אפליית נשים נרחבת בשוק העבודה, מניעת קבלתן למשרות שנתפסו "גבריות", כגון השירות הציבורי, רפואה ומשפטים, ועוד. לבסוף, בעקבות המחסור בכוח אדם גברי במפעלי הייצור, בשל גיוס ואבידות במלחמת העולם השנייה, ובעקבות הצורך הגובר בציוד צבאי, נדרשו נשים רבות לעבוד במפעלים אלו בתקופת הנאצים.

ב-1967, השתמשה בביטוי זה הפסיכולוגית הפמיניסטית נעמי ויישטיין, כאשר כתבה את הספר "ילדים, מטבח, כנסייה כחוק מדעי: פסיכולוגיה בונה את האישה". כיום, הושגו הישגים רבים בדרך לשוויון של הנשים בחברה. לעתים, מוחלף כיום חלק מהביטוי, "כנסייה", ב-K אחר, "קריירה" (בגרמנית: Karriere), כביטוי לשינוי זה, שחל במציאות של האישה בימינו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]