ים טתיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תור הטריאס, לפני 200 מיליון שנה

לפי תאורית טקטוניקת הלוחות, ים טתיס (Tethys, יוונית: Τηθύς) הוא אוקיינוס שהתקיים בעבר והפריד בין היבשות לאוראסיה בצפון וגונדוונה בדרום, בצידן המזרחי. יבשות אלו התפצלו מהיבשת הקדומה פנגיאה בתור היורה. אוקיינוס קדום זה כמעט נעלם עם השנים, עקב תזוזת הלוחות בקרום כדור הארץ והתקרבותן של אירופה, אפריקה וחצי האי ערב. כיום השריד היחיד לו הוא הים התיכון (ויש הטוענים שגם הים השחור והים הכספי). הוא נקרא על שם הטיטאנית טתיס במיתולוגיה היוונית, אלת מים ואחותו של אוקיינוס.

ים טתיס מילא תפקיד משמעותי בתולדות הגאולוגיה של ארץ ישראל. בעבר שכנה ארץ ישראל במעמקי ים הטתיס ולאחר שנחשפה, ים הטתיס שטף את האזור, נסוג וחוזר חלילה מספר פעמים בעידנים שונים. כתוצאה מכך נוצרו שכבות של חול וגיר זו מעל זו. מבנים שכבתיים אלו מאפשרים היווצרות מכתשים אירוזיים כגון מכתשי הנגב: מכתש רמון, המכתש הקטן, המכתש הגדול ועוד. עדויות להימצאותה של ארץ ישראל מתחת לים טתיס מתבטאת בגילוי של מאובנים ימיים באזורים כמו הנגב בעיקר במכתשים וכן בהרי נפתלי באזור מצוק רמים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ים טתיס בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.