יעקב אלחנן ליטוינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב אלחנן ליטוינסקי
בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם

יעקב אלחנן ליטוינסקי (אודסה, 1852 - תל אביב, 12 באוקטובר 1915) היה סוחר ופעיל ציוני, אח במסדר "הבונים החופשיים", וממייסדי תל אביב.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליטוינסקי נולד בעיר אודסה שבאוקראינה (אז באימפריה הרוסית) בשנת 1852 לאביו משה הלוי. למד הן חינוך יהודי מסורתי והן חינוך כללי. כשבגר התחתן והיה מראשוני המצטרפים לאגודת חובבי ציון בעירו. בשנת 1880 התאלמן, חיסל את עסקיו ועלה לארץ ישראל.

עם עלייתו השתקע ביפו ונשא לאשה את בלינדה (שרה בילה) פינקלשטיין (בתו של יו"ר הקהילה היהודית בבורדו, אריה לייב פינקלשטיין). ניסה להקים טחנת קמח בעזה, אך נכשל, חזר ליפו, והקים בית חרושת לסבון. ב-1886 רכש קרקע בראשון לציון אך לא הצליח כחקלאי וחזר ליפו. הוא השתלב בעסקי העץ של הביל"ויי יעקב הרצנשטיין וייצר חביות עבור תעשיית היין שהחלה לשגשג במושבות הברון. כן רכש אדמות בשרון עליהם הוקמו לימים הקיבוצים געש ושפיים.

בשנת 1909 הצטרף לאגודת אחוזת בית לקראת ייסוד תל אביב, והיה למייסד המבוגר ביותר של העיר החדשה. בהגרלת המגרשים זכה במגרש ברחוב אחד העם 22 עליו בנה בית-מידות, מן הגדולים והמפוארים בתל אביב הקטנה. בביתו פעלה לשכת הבונים החופשיים "ברקאי" והבית שבנה עתיר סמלים של הבונים החופשיים[1].

ליטוינסקי נפטר בד' בחשוון תרע"ו, ונקבר בבית הקברות טרומפלדור.

האחים ליטוינסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניו, מוריס (משה), אמיל (עמנואל) וריימונד עזבו את ארץ ישראל למצרים בעת גירוש יפו (1914), שם התוודעו לברון פליקס דה מנשה, בתיווכו עסקו במסחר ענף ואף היו ספקים לצבא הבריטי. עם חזרתם של מוריס ואמיל לארץ בתום מלחמת העולם הראשונה (ריימונד נסע לצרפת), רכשו אדמות בשרון ובתל אביב ובהן 1,700 דונם מאדמות הכפר סקיה עליהם הוקם מתחם תל ליטוינסקי (תל השומר), שם התכוונו להקים עיר על שם אביהם.

ריימונד, הצעיר שבבנים, חי כרווק בפאריס ונפטר בשנת 1956. מוריס נפטר ב-1952 ואמיל נפטר בשנת 1962.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יובל כספי, לילך–שירה גביש ואלי אשד ,הבונים החופשיים: בונים עיר חופשית