יעקב גדיש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעקב גדיש
יעקב גדיש
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע כלכלן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב גדיש (14 בינואר 1934 - 8 בינואר 2005) (כ"ז בטבת ה'תרצ"ד - כ"ז בטבת ה'תשס"ה), היה כלכלן ישראלי, יושב ראש ועדת גדיש שהציעה רפורמה במינהל מקרקעי ישראל.

נולד בשנת 1934 בכפר לבוצ'נה (Ławoczne) שלמרגלות הקרפטים במחוז סטרי שבמזרח פולין כבן שישי. בגיל שש התייתם מאביו.

בזמן האקציה בלבוצ'נה, בספטמבר 1942, ברח מביתו להונגריה, וחי שם כשנתיים בזהות בדויה. בשנת 1944 הבריח את הגבול לרומניה עם קבוצת יהודים שארגנה תנועת השומר הצעיר. עלה לארץ ברכבת דרך בולגריה, טורקיה, סוריה ולבנון, עד שהגיע לארץ ישראל בינואר 1945, ונקלט ב"מוסד עלייה" של עליית הנוער. איבד בשואה את שאר משפחתו מלבד אחותו הגדולה, לושה.

בשנת 1950 הגיע לקבוצת יבנה עם חברת הנוער "אחיעזר" שהוקמה במוסד עלייה. הצטרף לגרעין עציון שהורכב מ"אחיעזר", בני יבנה הראשונים וחברי בני עקיבא. הגרעין השלים את שורותיה של קבוצת יבנה וגישר בין דור המייסדים ודורות הבנים. התגייס לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, ופגש את אשתו לעתיד חנה ורדי (גר). יעקב וחנה הקימו את ביתם בקבוצת יבנה ושם נולדו חמשת ילדיהם.

היה פלח וחקלאי בלב ובנפש. בגיל צעיר קיבל על עצמו את ניהול שדות הפלחה בנגב שיבנה עיבדה באותן השנים, שם גם נכווה בצורה קשה בעת שניסה להציל קומביין שנשרף. בהמשך עבד בענף גידולי השדה, הקים את מדגרת ההודונים "יפה-הוד", ומאוחר יותר את מפעל השעונים "עדי". הוא שימש בקבוצתו בתפקידי ניהול רבים, ובהם גזבר ומרכז משק. לאורך שנים החזיק את התיק הפיננסי של יבנה והיה האחראי המרכזי לבניית החיסכון של יבנה ולחוסנה הכלכלי.

למד כלכלה חקלאית באוניברסיטה העברית ברחובות לתואר הראשון, ואת התואר השני למד והשלים באוניברסיטת בר-אילן. בשנים 19811984, עת יורם ארידור שימש שר האוצר, התמנה גדיש לממונה על אגף התקציבים במשרד אוצר והיה מהיחידים שראו את הסכנה בוויסות מניות הבנקים ואף התריע על כך.[1]

בשנת 1988 הקים את "יבין" - משרד לייעוץ כלכלי ובו עבד עד יומו האחרון; כתב חוות דעת, ישב בבוררויות רבות וביצע עבודות כלכליות למשרדי הממשלה, לרשויות מקומיות, למגזר החקלאי וההתיישבותי ולשוק הפרטי.

לאורך השנים מילא תפקידים תנועתיים רבים: יצא עם משפחתו לעזרת כפר דרום השכן, יצא לשליחות באיראן, היה יו"ר ועדת המשק והכלכלה של הקיבוץ הדתי בסוף שנות ה-70, וכיהן כיושב ראש ועדת המסים הבין-קיבוצית. בתקופה זו הוביל בתנועה מדיניות כלכלית על פי עקרונות של "הסתפקות במועט", חיסכון לעתיד והתרחקות מהרפתקאות פיננסיות. כך שרדה תנועת הקיבוץ הדתי, שלא כאחיותיה, את משבר הקיבוצים של שנות ה-80.

בשנותיו האחרונות, לנוכח השינויים בתנועה הקיבוצית בכלל ובתנועת הקיבוץ הדתי בפרט, הקים יעקב את "הזרם השיתופי" שדבק ביסודות השיתוף, השוויון והערבות ההדדית, ופעל רבות להרחיב את שורותיו.

ב-2 במאי 2004 התמנה על ידי שר התמ״ת דאז, אהוד אולמרט לעמוד בראש הועדה הציבורית לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, אשר כונתה על שמו, ועדת גדיש. מטרת הוועדה הייתה הצעת רפורמה במינהל מקרקעי ישראל. הוועדה הגישה את המלצותיה במרץ 2005, והציעה רפורמה בנושא שיווק קרקעות, האצת הליכי ההסדר והרישום ושינוי מבני במינהל מקרקעי ישראל.

בפברואר 2012 יצא לאור ספר לזכרו בשם "בדרך אשר הלכת" בהוצאת הקיבוץ המאוחד ותנועת הקיבוץ הדתי ובעריכת בתו רונית גדיש, ובו פרקים ביוגרפיים על ילדותו ונערותו ועל עשייתו בתחום הכלכלי, ומבחר מן הדברים שכתב ואמר בנושאים הקיבוציים והכלכליים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "בדרך אשר הלכת, לזכר יעקב גדיש", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012