מכבי פתח תקווה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "מכבי עירוני פתח תקווה" מפנה לכאן. לערך העוסק בקבוצת כדוריד, ראו מכבי פתח תקווה (כדוריד).
מכבי עירוני פתח תקווה
Maccabi Petach Tikva.png
מידע כללי
כינוי המלאבסים
תאריך ייסוד 1912
אצטדיון אצטדיון המושבה
(תכולה: 11,500)
בעלים שינו זוארץ
יו"ר אבי לוזון
מנכ"ל עומר גולן
מאמן שרון מימר
ליגה ליגת העל
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

מכבי עירוני פתח תקווה (השם המלא: מועדון ספורט מכבי אבשלום עירוני פתח תקווה) הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר פתח תקווה, שמשחק בליגת העל.

לקבוצה שני גביעי מדינה, ארבעה גביעי טוטו לליגה הראשונה ושני גביעי טוטו לליגת המשנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי פתח תקווה נוסדה בשנת 1912 כקבוצת הכדורגל העברית השנייה (רק מכבי תל אביב, שנוסדה ב-1906, קדמה לה), בקושטא שבטורקיה, על ידי סטודנטים מפתח תקווה אשר למדו באוניברסיטה של קושטא והתגייסו לצבא הסולטאן. בתום מלחמת העולם הראשונה חזר ב-1919 לארץ ישראל אבשלום גיסין משירות כקצין בצבא הטורקי. גיסין היה המגן הימני של מכבי פתח תקווה, הקפטן שלה וכן היושב ראש. בנוסף לכדורגל, שימש כסגנו של זקן השומרים, אברהם שפירא, וסייע בהגנה על המושבה פתח תקווה אשר הייתה מוקפת כפרים ערביים עוינים ובראשם הכפר אומלבס.

מכבי פתח תקווה הייתה הקבוצה היחידה במושבה ששיחקה בליגה הראשונה (הפועל פתח תקווה נוסדה רק ב-1935), והיא הורכבה מבני המעמד העליון של אותה תקופה. שיחקו בה בני האיכרים והאורזים, שהיו מהמקצועות המכובדים והמבוקשים באותם ימים.

מגרשה הראשון של מכבי פתח תקווה היה בחורשה, סמוך לגורן המפורסמת, שם נהגו להתבודד צעירים וצעירות המושבה. כיום נמצאת שם שכונת עין גנים. בשנת 1921 הותקפה המושבה על ידי כנופיות ערביות, ואבשלום גיסין יצא להדוף את ההתקפה ונפל בקרב יחד עם עוד שלושה מחבריו. לאחר מותו הוחלט כי הקבוצה תיקרא על שמו "מכבי אבשלום פתח תקווה". בשנת 1926 הוקם מגרש מכבי פתח תקווה ברחוב שטמפפר, עליו שיחקה הקבוצה עד אמצע שנות ה-70, כאשר עברה לאצטדיון האורווה שממוקם ברחוב שנקרא על שמו של אבשלום גיסין.

בשנת 1928 השתתפה בתחרות הארצית הראשונה שאורגנה ע"י ההתאחדות לכדורגל - גביע העם 1928, אך הודחה כבר בשלב הראשון ע"י מכבי תל אביב שהפסידה בתוצאה 5:0. כמו כן השתתפה בכל הגביעים הארץ ישראליים, לפני הקמת מדינת ישראל החל מ1929 ועד 1947 (למעט הגביע של 1943) כאשר היא זוכה בגביע של 1935 ומגיעה לסגנות ב1939 לאחר ניצחון על הכח תל אביב (לימים הכח רמת-גן) בתוצאה 1:0.

כמו כן הקבוצה השתתפה בתחרויות הליגה הראשונות בארץ ישראל תחת ההתאחדות המקומית (שהוקמה ב1928), החל מהליגה הארצ-ישראלית של 1929/1930 שהופסקה מוקדם ולא הגיע לסיומה, ועד הליגה של 1946/1947 אז הקבוצה הצעירה סיימה במקום השלישי בליגה ורשמה את הישג השיא שלה בשנים אלו. הדרבי הראשון של פתח תקווה כנגד הפועל פתח תקווה, התקיים באוקטובר 1941 והסתיים בניצחונה של מכבי 4:0. בגביע המלחמה 1944 נפגשו השניים בפעם השנייה בהיסטוריה בשלב חצי הגמר, שם ספגה מכבי את הפסד שיא של 7:0 מול היריבה העירונית.

לאחר קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיום מלחמת העצמאות, השתתפה מכבי פ"ת בתחרות הליגה של 1949/1950 שהייתה התחרות הממוסדת הראשונה של ההתאחדות במסגרת מדינת ישראל שהוקמה שנה קודם לכן (בה סיימה פ"ת במקום החמישי בליגה).

בשני הליגות הבאות שהתקיימו ב1951/1952 ו1953/1954, סיימה מכבי פ"ת כסגניתה של מכבי תל אביב במסגרת הליגה העליונה מה שנשאר כהישג השיא שלה עד היום במסגרת הליגה. גם במסגרת הגביע ההצלחות לא איחרו לבוא ובגביע לעונת 1951/1952 נפגשה עם מכבי תל אביב בגמר וניצחה אותה 1:0 וזכתה לראשונה בתואר ישראלי.

בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, התמקמה הקבוצה במרכז הטבלה ומטה ואף סיימה בעונת 1962/1963 במקום האחרון בליגה, אך בעקבות ההחלטה להגדיל את הליגה העליונה הוקפאו הירידות והקבוצה ניצלה מירידת הליגה הראשונה בהיסטוריה שלה. הקבוצה המשיכה להאבק על חייה בליגה ובעונת 1965/1966 ירדה לראשונה לליגת המשנה, מהמקום ה15 מתוך 16. כעבור שנתיים בלבד בעונת 1968/1969 חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, אך החזיקה שם עונה אחת בלבד וצנחה בחזרה לליגת המשנה ב1970/1971. עונה לאחר מכן עלתה בחזרה לליגה הבכירה. שנות ה-70 המאוחרות התאפיינו בחוסר יציבות של הקבוצה שניסתה לשרוד בליגה. בעונת 1974/1975 נרשם מאזן שיא שלילי כשהקבוצה סיימה עם 13 נק' ו12 שערים בלבד בעונה אך לא ירדה ליגה כיוון שהתקבלה החלטה להרחיב את הליגה הבכירה פעם נוספת (מ16 ל18 קבוצות) והקבוצה ניצלה מירידה. כעבור שנתיים הקבוצה ירדה לליגת המשנה פעם נוספת, אך עלתה בחזרה כעבור שנתיים. בשנות ה-80 הקבוצה הצליחה לבסס את מעמדה במרכז הליגה הבכירה ושרדה 9 עונות רצופות בליגה ואף הצליחה לסיים במקום הרביעי. בעונת 1987/1988 ירדה הקבוצה לליגת המשנה פעם נוספת הפעם לתקופה של 3 שנים (בהם לקחה את תואר גביע הטוטו לליגת המשנה של 1989/1990 ו-1990/1991). בסיום עונת 1990/1991 עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה.

תחת השליטה של משפחת לוזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1993 הקבוצה נרכשה ע"י עמוס ואבי לוזון, ואילו בעלות הקבוצה של עמותה בראשותו של נחמן מנדל. אבי לוזון היה יו"ר הקבוצה במשך כעשור, לאחר שהיה פעיל באגודה במשך שנים רבות, בין היתר בתפקיד הגזבר. לקראת היבחרו לתפקיד יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל פרש לוזון מתפקידו בהנהלת המועדון והוחלף על ידי משה (שינו) זוארץ. עמוס לוזון הוא נשיא המועדון והספונסר הראשי.

הלוזונים חיזקו את המועדון, שלא ירד 21 עונות רצופות לליגת המשנה (עד סוף עונת 2011/12), והתמקדו בטיפוח מחלקת הנוער של המועדון. תחת ידיהם הוציאה מחלקת הנוער שחקנים מוכשרים, ביניהם גל אלברמן, עומר גולן ותומר בן יוסף, ובעשור הראשון של המאה ה-21 נהפכה לגורם דומיננטי בליגת העל, לאחר שנים רבות בהן נחשבה לקבוצת מרכז טבלה. בעונת 2004/2005 שחזרה הקבוצה את הישג השיא שלה, וסיימה כסגנית ליגת העל וזכתה בכרטיס לגביע אופ"א. ב-29 בספטמבר 2005 חוללה סנסציה כאשר הביסה את פרטיזן בלגרד 5-2 בבלגרד במשחק הגומלין לאחר הפסד 0–2 באצטדיון רמת גן, והקבוצה העפילה לשלב הבתים של גביע אופ"א לראשונה בתולדותייה.

מכבי פתח תקווה הוגרלה בגביע אופ"א לבית עם לוקומוטיב מוסקבה הרוסית, אספניול הספרדית, פאלרמו האיטלקית וברונדבי הדנית. הקבוצה סיימה את שלב הבתים במקום האחרון עם אפס נקודות ושער זכות אחד לעומת תשעה שערי חובה. גם בליגת העל הקבוצה לא גילתה יכולת טובה, והיא התמודדה נגד הירידה עד הסיבוב השלישי, בו שיפרה את יכולתה וסיימה במקום החמישי אשר העניק לה כרטיס לגביע האינטרטוטו. ביולי 2006 שיחקה מכבי פתח תקווה מול אתניקוס אחנס במסגרת גביע האינטרטוטו, ובעקבות הפסד בסיכום שני המשחקים ביניהן 3–4 לא עלתה לגביע אופ"א.

בעונת 2006/2007 סיימה הקבוצה במקום השישי. באותה עונה הפועל פתח תקווה ירדה לליגת המשנה, ועל כן הייתה הקבוצה למשך עונה אחת לנציגה היחידה של פתח תקווה בליגת העל. בשנת 2007, מכבי פתח תקווה הייתה מדורגת במקום ה-184 בדירוג הקבוצות באירופה.

בינואר 2008 עזב חלוץ הקבוצה עומר גולן את המועדון, ועבר למועדון הבלגי לוקרן.

בקיץ 2008 חתמו הזרים היקרים ביותר בתולדות המועדון סירמנה דמבלה, בובאן גרנצ'ארוב, פאבלו בסטיאניני ודליבור סטבנוביץ'.

באוגוסט 2010 חזר חלוץ הנבחרת ושחקן הבית עומר גולן למכבי פתח תקווה אחרי שתי עונות לא מוצלחות בלוקרן הבלגית על מנת להחזיר את ההצלחות שלו ושל הקבוצה.

בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה בפלייאוף האמצעי במקום השביעי וזכתה במענק המיקום המקסימלי לפלייאוף האמצעי על סך 600,000 ש"ח, בנוסף באותה העונה הקבוצה הגיעה לגמר גביע הטוטו אך הפסידה בו 0–1 לעירוני קריית שמונה. בסוף העונה עזב, עומר דמארי להפועל תל אביב בה חתם ל-5 שנים, תמורת 1.5 מיליון יורו על 50% מכרטיסו.

בסיום עונת 2011/2012 נשרה מכבי פתח תקווה לליגה הלאומית אחרי 24 שנים רצופות בליגת העל לאחר שהקבוצה סיימה את העונה במקום ה-14.

בסיום עונת 2012/2013 אחרי עונה אחת בליגה הלאומית חזרה הקבוצה לליגת העל, לאחר שסיימה את העונה במקום הראשון בטבלה.

בסיום עונת 2013/2014 ניצלה מכבי פתח תקווה מירידת ליגה לליגה הלאומית לאחר צמד שערים של רועי דיין. באותה עונה הגיעה מכבי פתח תקווה אל חצי גמר גביע המדינה שבו נוצחה 1–2 על ידי מכבי נתניה.

לקראת עונת 2014/2015 מונה רן בן שמעון למאמן הקבוצה. לאחר שבעונה זו סיימה במקום השישי, בעונת 2015/2016 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו. כחודש לאחר מכן התפטר בן שמעון והוחלף בדני גולן, אשר תחתיו סיימה הקבוצה את הליגה במקום השביעי. בעונה הבאה מונה קובי רפואה למאמן הקבוצה. רפואה הוביל את הקבוצה למקום הרביעי הפלייאוף העליון.

בעונת 2017/2018 הקבוצה הציגה את התקציב הגדול ביותר בתולדותיה עם 27 מיליון שקלים כולל מחלקת הנוער, כאשר תקציב הבוגרים לבדו עמד על 23 מיליון שקלים.

שחקני עבר בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-1 בספטמבר 2017

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער יוסי גינזבורג
2 ישראלישראל מגן דניאל בוסי
3 ישראלישראל בלם עומר דנינו
5 ישראלישראל חלוץ שלומי ארבייטמן
6 צ'כיהצ'כיה בלם תומאש סיבוק
7 ישראלישראל קשר יובל שבתאי
8 ישראלישראל קשר מנור סולומון
9 ישראלישראל חלוץ יובל אבידור
10 ישראלישראל חלוץ לידור כהן
11 ישראלישראל מגן נאור פסר (קפטן)
12 ישראלישראל בלם עידן אדהנני
14 ישראלישראל מגן עודד אלקיים
16 ישראלישראל קשר יניב בריק
מס' עמדה שם
18 יווןיוון קשר סוטיריס ניניס
19 ישראלישראל קשר גל לוי
21 גינאהגינאה קשר ריצ'רד סומה
22 ישראלישראל שוער צחי גיגי (קפטן משנה)
23 ישראלישראל בלם עמרי לוזון
25 ישראלישראל קשר אביהו עזר
28 ישראלישראל חלוץ תאי בריבו
51 צרפתצרפת חלוץ גרגורי טאדה
52 ברזילברזיל קשר רומאריו פירס
55 ישראלישראל קשר לירוי צעירי
77 ישראלישראל מגן אורי מגבו
80 ישראלישראל שוער עדי טבצ'ניק
91 צרפתצרפת בלם יוהאן מרסיאל

צוות מקצועי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן ראשי ישראלישראל שרון מימר
עוזר מאמן ישראלישראל נמרוד קוסטיה
עוזר מאמן ישראלישראל מורד מגמדוב
מאמן שוערים ישראלישראל ויקטור בוחניק
מאמן כושר ישראלישראל אהוד בן שושן

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת העל:

גביע המדינה:

גביע הטוטו:

  • זכייה (4):1994/1995, 1999/2000, 2003/2004, 2015/2016
    • סגנות (1):2010/2011

גביע הטוטו לליגת המשנה:

  • זכייה (2): 1989/1990, 1990/1991

גביע עיתון הארץ (לא רשמי):

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוכים בתואר מלך השערים במדי מכבי פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה שם השחקן שערים הערות
1953/1954 אליעזר שפיגל 16
1980/1981 הרצל פיטוסי 22
1985/1986 דורון רבינזון 14 יחד עם אורי מלמיליאן מבית"ר ירושלים
1999/2000 אסי טובי 27
2001/2002 קובי רפואה 18

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 140 - 149, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]