יעקב ריישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב ריישר
שער שו"ת שבות יעקב
שער שו"ת שבות יעקב
לידה 1661
ה'תכ"א
פראג
פטירה 24 בדצמבר 1732 (בגיל 71 בערך)
ו' בטבת ה'תצ"ג
מץ
מקום קבורה מץ
מדינה ממלכת בוהמיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות פראג, רישא, אנסבך, וורמייזא, מץ.
תקופת הפעילות ? – 24 בינואר 1733 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו שבות יעקב, עיון יעקב, חק יעקב, מנחת יעקב, תורת השלמים, סולת למנחה, פאר יעקב.
אב רבי יוסף מחבר ספר גבעות עולם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יעקב ריישר (ידוע גם כ-יעקב בַּקוֹפֶן, בכתיב מיושן: באַקאָפען; 1661, פראגו' בטבת תצ"ג, 1732, מץ) היה מרבני אשכנז, פוסק ומחבר הספרים עיון יעקב, שבות יעקב, חק יעקב (על הלכות פסח), ועוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפראג למשפחת רבנים חשובה והתמנה לדיין בעיר. אביו, רבי יוסף, הוא מחבר ספר "גבעות עולם". רבי יעקב נשא את בִּתו של בנימין וולף מפראג, אביו של בעל הספר אליה רבה[1]. בהמשך, עבר לכהן כרב בעיר ריישא (ז'שוב), ועל שמה נקרא "ריישר" (יידיש: 'בן העיר ריישא'). מאוחר יותר עבר לאנסבך ומשם לוורמייזא, לאחר מכן עבר לעיר מץ שם כיהן כרב ואב"ד הקהילה, בה נפטר ונקבר.

נהג לחתום "הקטן כאש"ע יעקב", כאש"ע הם ראשי תיבות של "כאפרוח שנפתחו עיניו".[2]

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חמיו היה רבי בנימין וואלף מפראג (מזכירו בחיבורו חק יעקב)[3].
  • גיסיו היו הרב אליהו שפירא, מחבר ספר "אליה רבה", והרב דוד אופנהיים.
  • אבי חמיו היה ר' אהרן שמעון (מהר"ש מפראג). רבי יעקב מזכירו פעמים רבות בחיבורו[4].

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמואל שילה, "הרב יעקב ריישר בעל הספר 'שבות יעקב': האיש בזמנו ולזמנו - ולזמנינו?", דין מוסר ויושר במשפט העברי: קובץ מאמרים, ירושלים תשס"ז 2006, עמ' 303–324

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם הגדולים, מערכת גדולים, אות א, קלח.
  2. ^ הרב יצחק ישעיה וויס, "פענוח חתימת רבי יעקב ריישר", ירושתנו ב (תשס"ח), עמ' שכח–שכט.
  3. ^ סימן תצ"ד
  4. ^ ראו לדוגמה מנחת יעקב כלל כד סעיף ב.
Maimonides-2.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.