יהודה מילר
| לידה |
נובמבר 1660 ז' בכסלו ה'תכ"א בינגן |
|---|---|
| פטירה |
אפריל 1751 (בגיל 90) י"ב בניסן ה'תקי"א בון |
| מקום קבורה | בון |
| מקום פעילות | קליווא, דייץ, בון |
| תקופת הפעילות |
?–1751  |
| השתייכות | יהדות גרמניה |
| רבותיו | רבי יעקב ריישר, רבי גרשון אשכנזי |
| בני דורו | רבי דוד אופנהיים, רבי יעקב פופרש, רבי צבי הירש אשכנזי |
| חתנים | יוסף יוזפא סג"ל |
  | |
רבי יהודה מֵילר (נכתב גם יודא; ז' בכסלו ה'תכ"א, נובמבר 1660, בינגן – י"ב בניסן ה'תקי"א, אפריל 1751, בון) היה רב ופוסק יהודי-גרמני, שכיהן כאב"ד דייץ (אנ') ומדינת קלן. עמד בקשרי שו"ת עם רבים מגדולי הפוסקים בדורו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בבינגן (אנ') ליוסף מילר, בנו של רבי יהודה רויטלינגן מילר (גר') אב"ד בינגן, ולאשתו זאגיל, בתו של רבי קופל סג"ל ראש בית דין בפרנקפורט.[1] למד בפראג בישיבתו של רבי יעקב ריישר, ואחר כך במץ אצל רבי גרשון אשכנזי.[2] למד בקלויז של ר' אליהו עמריך בקליווא, ומשנת ה'ת"ס (1700) בערך שימש ראש בית המדרש וראש בית הדין של קליווא.[3] בתקופה זו למד בהתמדה רבה ולעיתים לא היה חוזר לביתו כלל במהלך השבוע.[4] בשנת ה'תס"ג (1703) בערך,[5] מונה לכהן כמרא דאתרא אב"ד דייץ (אנ') (כיום רובע של קלן), ונסיכות הבוחר מקלן.[6] היו כפופים לרבנותו גם יהודי רוזנות מארק ובישופות מינסטר.
ב-1723 חתם על חרם נגד השבתאים, יחד עם הרבנים הלל מינץ ממנהיים ומיכל בער מפרידברג.[7]
נהג להרבות בתעניות ובסיגופים. מגיל 50, במשך ארבעים שנה התענה מדי יום חול, ולעיתים התענה במשך שבוע שלם ברצף.[8] נהג לטבול מדי יום.[9]
בי"ב בניסן ה'תקי"א (1751), בגיל 90, נפטר בבון (אחת הקהילות שתחת רבנותו), ונקבר בבית הקברות של יהודי בון בריינדורף, מעבר לנהר הריין. רבי יהונתן אייבשיץ, באותה עת רבן של קהילות אה"ו, הספיד אותו באלטונה.[10]
כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בימי חייו נדפסו מתורתו רק הערות מעטות שכתב על חיבורי חתנו ר' יוסף יוזפא סג"ל. בסדר סליחות עם פירוש שכתב ר' יוזפא, הוא כלל בראש הספר "חדוש דין ופלפלא חריפתא" מאת חמיו ר' יהודה מילר.[11] כאשר נדפס חיבורו של ר' יוזפא "נוהג כצאן יוסף", יצאו עליו עוררין בשל טעויות שונות שנמצאו בו, ורבה של פרנקפורט רבי יעקב פופרש ביקש מר"י מילר, חמיו של המחבר לתקן את הטעון תיקון בספר. בשל כך חיבר ר"י מילר את קונטרס "צאן הנחלות" ובו הערות ותיקונים על הספר, שנספח אליו בחלק מן ההדפסות.[12]
עמד במשא ומתן הלכתי ובקשרי שאלות ותשובות עם רבים מרבני יהדות גרמניה בדורו, בהם רבי יעקב ריישר, רבי דוד אופנהיים, רבי יחזקאל קצינאלפוגין, רבי יעקב פופרש, רבי צבי הירש אשכנזי, רבי אברהם ברודא, רבי משה חגיז, רבי גרשון קובלנץ, רבי יהושע השיל לבוב ועוד. בכתב יד מצויים שלשה כרכים של שו"ת שלו, אך הם לא הגיעו לדפוס. רק בשלהי המאה ה-20 נדפס הכרך השלישי מתוכם בידי מכון ירושלים ומכון בית אהרן וישראל.[13] בנוסף לכך, שאלות תשובות שלו נדפסו בספרי השו"ת של בני דורו, ותשובות בודדות נוספות שלו נדפסו במפוזר בכתבי עת תורניים.
בתשובותיו הוא עוסק לא רק בשאלות שהן הלכה למעשה, אלא גם בסוגיות שלא נוהגות למעשה בזמן הזה, כמו ענייני מצוות התלויות בארץ, קדשים וטומאה וטהרה, ואפילו נושאים כאשת יפת תואר.[14]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשא לאשה את פרומט, בתו של אפרים גומפריכט מקובלנץ. נפטרה בא' בכסלו ה'תצ"ו.[15]
שנים מחתניו התפרסמו. חתן אחד הוא ר' יוסף יוזפא סג"ל, נכדו של רבי יוסף האן נוירלינגן ומחבר ספר "נוהג כצאן יוסף" על מנהגי פרקנפורט ופירוש "מסביר" על הסליחות. חתנו השני, בעלה של בתו פאגיל (נפטרה בו' בשבט ה'תקמ"ג)[16] הוא ר' אהרן שמעון מקופנהגן, ששימש סופר הקהילה של מדינת קלן, והתפרסם בעיקר בשל עריכת הקובץ "אור הישר" להגנה על כשרות הגט מקליווא.
ידוע גם על בן אחד בשם יעקב קאפיל (נפטר בכ"ח בניסן ה'תקט"ו).[17] בנו של יעקב, רבי אפרים גומפריך מילר, היה גם הוא אב"ד וראש ישיבה בבינגן (נפטר בט"ו באלול ה'תקס"ח).[18]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב שמואל בקר, שו"ת רבי יהודה מילר, מכון ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' 9–15.
- Leopold Löwenstein, "R. Juda Mehler II.", MGWJ 61 [7/9] (1917), pp. 285-292.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מצבתו ותולדותיו, במאגר המצבות של מכון שטיינהיים
- קונטרס צאן הנחלות באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב שמואל בקר, שו"ת רבי יהודה מילר, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' 10, באתר אוצר החכמה.
- ^ לדעת לוונשטיין (עמ' 286) למד גם אצל רבי יעקב פופרש בקובלנץ, אך הדבר אינו מוזכר בשאר המקורות.
- ^ ראו את דברי חתנו ר' אהרן שמעון מקופנהגן, אור הישר, לעמברג תרס"ב, דף סד., באתר היברובוקס. בממורבוך דק"ק דייץ נכתב שגם היה אב"ד קליווא, אך במרבית המקורות לא נזכר פרט זה.
- ^ יצחק דוב פעלד, קונטרס חלקי אבנים, שו"ת נשאל דוד, חלק ג', ירושלים תשל"ה, עמ' רלה, באתר היברובוקס.
- ^ במבוא לשו"ת ר"י מילר נכתב שהחל לכהן שם בה'תס"ח. אמנם בממורבוך של דייץ נכתב שכיהן בה 48 שנים, כלומר מה'תס"ג בערך.
- ^ בעת ההיא אסרה העיר קלן על מגורי יהודים בשטחה, ולכן הקהילה היהודית הראשית של מדינת קלן הייתה דייץ הסמוכה לה.
- ^ Löwenstein, R. Juda Mehler II.", p. 288.
- ^ כך נכתב אודותיו בממורבוך דק"ק דייץ, שנדפס בידי אהרן ילינק, קונטרס המקונן, וינה תרמ"א, עמ' 47–48, באתר היברובוקס.
- ^ Löwenstein, R. Juda Mehler II.", p. 289.
- ^ רבי יהונתן אייבשיץ, קשת יהונתן, ורשה תרל"ג, דפים יז:–כב., באתר אוצר החכמה.
- ^ סדר סליחות מכל השנה עם פירוש הנקרא מסביר, אמשטרדם תע"ב (ספר סרוק באתר הספריה הלאומית).
- ^ הרב עמיחי כנרתי (מהדיר), נוהג כצאן יוסף, מכון שלמה אומן תשע"ח, מבוא, עמ' 17.
- ^ שו"ת רבי יהודה מילר, חלק א', ירושלים תשנ"ג, באתר אוצר החכמה.
- ^ הרב שמואל בקר, שו"ת רבי יהודה מילר, ירושלים תשנ"ג, מבוא, עמ' 15, באתר אוצר החכמה.
- ^ מצבתה בבית הקברות בבון, באוסף המצבות של מכון שטיינהיים. ראו אודותיה בממורבוך דק"ק דייץ, שנדפס בידי אהרן ילינק, קונטרס המקונן, וינה תרמ"א, עמ' 38, באתר אוצר החכמה (העמוד חסר בעותק שבהיברובוקס).
- ^ מצבתה בבית הקברות בבון, באוסף המצבות של מכון שטיינהיים.
- ^ מצבתו בבית הקברות בבון, באוסף המצבות של מכון שטיינהיים.
- ^ מצבתו בבית הקברות בבינגן, באוסף המצבות של מכון שטיינהיים.