יצחק אייזיק ספרין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנה
אין תמונה חופשית
לידה 1806
כ"ה בשבט ה'תקס"ו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1874 (בגיל 68 בערך)
י' באייר ה'תרל"ד
קומרנא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים קומרנא
תקופת הפעילות ? – 1874 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חסידות קומרנה עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא (הרבי מאפטא), דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב (האדמו"ר מזידיטשוב)
אדמו"ר חסידות קומרנה ה־שני
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל ספרין (כ"ה בשבט ה'תקס"ו, 1806 - י' באייר ה'תרל"ד, 1874) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות קומרנה.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, רב בזידיטשוב ובקומרנו. לאחר שהתייתם מאביו בגיל 12, גדל אצל דודו רבי צבי הירש מזידיטשוב ולאחר חתונתו עבר לגור בעיירה פינצ'וב שם כיהן חמיו, רבי אברהם מרדכי, כרב. מאוחר יותר עבר לגור בעירו של אביו, קומרנו, שבה חי עד סוף ימיו. הוא ובנו מספרים על התגלויות של רוח הקודש שלהן זכה עוד מילדותו[1].

את תורתו קיבל מרבי אברהם יהושע השיל מאפטא ומדודו, אחי אביו, רבי צבי הירש מזידיטשוב. למד גם אצל רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי משה צבי מסאווראן ורבי אשר ישעיה רובין מרופשיץ. התפרסם כבעל מופתים וקהל חסידיו היה רב. רבי יצחק אייזיק נחשב לאדמו"ר המרכזי בתולדות חסידות קומרנא.

נפטר בי' באייר ה'תרל"ד. את מקומו מילא בנו רבי אליעזר צבי.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקר מפעל חייו ראה בחיבור ספרים רבים, בהם שילב את קבלת האר"י ותורת הבעש"ט, בהם:

  • היכל הברכה - פירוש על חמישה חומשי תורה, בדגש על פירוש המסורה. הודפס לראשונה בלעמבערג בין השנים ה'תרכ"ד-ה'תרל"ד
  • אוצר החיים - פירוש לתרי"ג מצוות על דרך הפרד"ס (בתוך חומש היכל הברכה)
  • כתם אופיר - פירוש על מגילת אסתר (בחומש היכל הברכה לשמות). יצא לאור במהדורה חדשה על ידי מכון "אור פני יצחק", קומרנה.
  • זוהר חי - פירוש על ספר הזוהר על פי קבלת האר"י והבעש"ט
  • נתיב מצוותיך - הקדמה לספר אוצר החיים
  • נוצר חסד - פירוש למסכת אבות. מהדורה מבוארת יצאה על ידי מכון "אור פני יצחק"
  • אדם ישר - תפילות להינצל ממגפה
  • דרך אמונה - "דברים הנצרכים לתורה ולעבודה" (בחומש היכל הברכה סוף פרשת בראשית)

כמו כן חיבר מספר ספרים בתורת הנגלה ובהלכה, והם:

  • עצי עדן, מעשה ארג, ופני זקן - פירוש על המשנה
  • עשירית האיפה - פירוש לתורת כהנים
  • פני זקן - פירוש לתלמוד ירושלמי, מסכת שקלים
  • נדבת פי - פירוש למסכת קינים והערות לספריו 'פני זקן' על שקלים ול'עשירית האיפה' על הספרא
  • שלחן הטהור - על סדר ההלכות שבשולחן ערוך אורח חיים, ובו פסקי הלכה מפתיעים[דרושה הבהרה]

סוג בפני עצמו הוא הספר מגילת סתרים - ספר שעד אמצע המאה ה-20 היה סודי ועבר בכתבי יד רק למעטים מחסידי קומרנא. בשנות החמשים יצא לאור מתוך שני כתבי יד (ירושלים וקומרנא) בהוצאת מוסד הרב קוק על ידי נפתלי בן-מנחם. בספר שני חלקים: "ספר החזיונות" - כעין יומן של האדמו"ר ובו חזיונות, חלומות וסיפורים מתוארכים. הוא גם מדבר בו רבות על שורשי נשמות (בעיקר שלו ושל הסובבים אותו). החלק השני נקרא "מעשה השם" סיפורים על הבעש"ט שאת רובם שמע מפי חותנו, רבי אברהם מרדכי מפינטשוב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו באתר היברו בוקס:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו מגילת ספרים ובהקדמת בנו לספרו זהר חי