צבי הירש מזידיטשוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי צבי הירש אייכנשטיין מזידיטשוב (17631831) נודע כאדמו"ר ומקובל מפורסם, ייסד את שושלת חסידות זידיטשוב.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי יצחק אייזיק מסאפרין שבהונגריה, מצאצאיו של רבי יום טוב ליפמן הלר בעל ה"תוספות יום טוב", ואחיהם של רבי משה מסאמבור, רבי אלכסנדר מקומרנא, רבי ליפא מסאמבור ורבי ישכר בעריש מזידיטשוב. נישא לרחל פערל מהכפר רודא הסמוך לזידיטשוב.

היה גדול בתורה הן בנגלה והן בנסתר, בשל ידיעותיו המקיפות בספר הזהר כונה בפי גדולי דורו "שר בית הזוהר" (כמליצה על בסיס "שר בית הסוהר" המופיע בסיפור יוסף ואשת פוטיפר בספר בראשית).

על ההערצה כלפיו בזמנו אפשר ללמוד מהדברים המיוחסים לרבי חיים הלברשטאם מייסד צאנז שאמר: כשאומרים בגליציה סתם "רבי", מתכוונים לבעל ה"עטרת צבי". גם לבנו של רבי חיים, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה מיוחסת אימרה בשם רבי מאיר מפרמישלאן ורבי דוד שפירא (דינוב) המשווה את הנסיעה לזידיטשוב בי"א בתמוז לנסיעה לקברו של רשב"י במירון בל"ג בעומר.

נפטר ממגפת הכולרה בי"א בתמוז תקצ"א (1831). רבי שלמה קלוגר הספיד אותו[1].

אחר פטירתו כיהן אחיו רבי ישכר בעריש כממשיך דרכו, אולם כעבור שנה בלבד נפטר, ואת מקומו מילא חתנו רבי יהודה צבי מראזלא[2] ובשנת ה'תרט"ו החל גיסו רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[3] לכהן כאדמו"ר ודרכו המשיכה השושלת.

רבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבותיו המובהקים היו רבי ברוך ממז'יבוז' והחוזה מלובלין, אך היה מחשיב את כל רבני דורו וביקר בחצרותיהם של המגיד מקוז'ניץ, רבי משה לייב מסאסוב, וה"אוהב ישראל" מאפטא, מהם ציטט בספריו.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי אליעזר זאב מבוטשעטש היה עורך אליו נסיעות לאחר פטירת רבותיו, בין השנים תקפ"ו - תקצ"א. כמו כן תלמידו המובהק היה אחיינו האדמו"ר רבי יצחק אייזיק ספרין מקאמרנא (המספר על כך שדודו רבי צבי היה מבקש ממנו בצעירותו שיספר לו דברים שנתגלו לו ברוח הקודש, והיה נותן לו על כך מטבעות, אותם היה הוא מחלק לצדקה). חתנו רבי יהודה צבי מרוזדול. רבי יוסף מאיר וייס מספינקה. רבי אברהם מנארול. רבי יוסף מקוזובה.

גם לאחר פטירתו הפך למורה דרך עבור רבים מגדולי ישראל. בין תלמידיו היה המלבי"ם, שכותב בספרו "ארצות החיים", שהוא תלמיד ה"עטרת צבי" מזידיטשוב. רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, שנולד שנים רבות לאחר פטירתו, נהג לכתוב בספריו "מורי ורבי ה'עטרת צבי'", ואמר "אני דבוק בספרים שלו כמו שהייתי דבוק בו אם היינו חיים באותה תקופה". האדמו"ר בעל ה"שומרי אמונים", רבי אהרן ראטה, מצטט בספריו עשרות פעמים את ה'עטרת צבי' ומכנהו בתארים מפליגים כגון "שר בית הזוהר" (תואר שמקובל בדרך כלל לאחיינו רבי יצחק אייזיק ספרין מקומרנא).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יונתן מאיר, "צבי לצדיק: יוסף פרל, ר' צבי הירש מזידיטשוב ופולמוס הגימטריות", סמכות רוחנית: מאבקים על כח תרבותי בהגות היהודית, בעריכת חיים קרייסל, בועז הוס, אורי ארליך, באר שבע תש"ע, עמ' 263–300
  • רעיה הרן, "עולם הפוך: תפיסת העולם הרדיקלית בהגותו של רבי צבי הירש מזידיטשוב", תרביץ עא (תשס"ב), עמ' 537–564
  • ישראל אופנהיים, "לדמותה של ההנהגה החסידית בגליציה: סוגיות במשנתו החברתית ובפועלו של ר' צבי הירש מזידיטשוב", גלעד יב (תשנ"א), עמ' מה-נו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זיכרון ימי עברה באתר היברובוקס.
  2. ^ בן רבי משה מסאמבור.
  3. ^ בנו של רבי ישכר בעריש.