יקטרינה פשקובה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יקטרינה פשקובה

יקטרינה פבלובנה פשקובה (רוסית: Екатерина Павловна Пешкова, née Волжина) (26 ביולי 1887 - 26 במרס 1965) הייתה פעילת זכויות האדם והומניטרית (אנ') סובייטית, אשתו הראשונה של הסופר מקסים גורקי .

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מהפכת אוקטובר היא לקחה חלק פעיל בעבודתה של הוועדה לסיוע לאסירים פוליטיים רוסיים (Комитет помощи русским политкатораманам) בהנהגתה של ורה פיגנר. אחרי 1914 הובילה את נציבות הילדים בחברה לסיוע לנפגעי מלחמה. אחרי 1918 הייתה הפעילה הראשית בסניף מוסקבה של הצלב האדום הפוליטי(אנ').

לאחר 1922 הייתה פשקובה יו"ר ארגון ההמשך, הסיוע לאסירים פוליטיים (Pompolit, Помощь политическим заключенным, Помполит). היא זכתה להערכה מטעם הצלב האדום הפולני על השתתפותה בחילופי שבויי המלחמה לאחר מלחמת פולין-ברית המועצות.

במהלך שנות הדיכוי הפוליטי של סטלין, הייתה פשקובה לעתים קרובות האדם היחיד שהעניק סיוע מעשי לאסירים פוליטיים: העבירה להם מכתבים וחבילות מזון, וטיפלה בקיצור תקופות המאסר ובהטבת תנאי הכליאה. אלפי אינטלקטואלים סובייטים חייבים לה את חייהם. ביניהם היה הרב יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, אשר נעצר ונכלא בכלא Shpalernaya בלנינגרד. עונש המוות שלו הוחלף ושונה פעמיים. לבסוף הוא שוחרר ועזב את ברית המועצות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יקטרינה פשקובה בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.