ישיבת בני עקיבא נחלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת נחלים
ישיבת בני עקיבא נחלים
לוגו הישיבה
ישיבה תיכונית
מוטו "בגלל הרוח"
תאריך ייסוד 1955
השתייכות מרכז ישיבות בני עקיבא
מייסדים הרב יוסף בא-גד
מגמות הנדסת תוכנה, פיזיקה, ביולוגיה, תקשורת - קולנוע ומגמות על
מספר כיתות 21
מנהל הרב אריאל ליבוביץ (תיכון)
הרב אסף ברגר (חטיבת ביניים)
ראש הישיבה התיכונית הרב שמואל לורנץ
תלמידים כ- 550
ספרים ספרי הרב בא-גד
מיקום מושב נחלים
קואורדינטות 32°03′45″N 34°54′52″E / 32.062416666667°N 34.914527777778°E / 32.062416666667; 34.914527777778 
https://nechalim.tik-tak.net/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ישיבת בני עקיבא "נחל יצחק" נחלים היא ישיבה תיכונית שנוסדה בשנת 1955 במושב נחלים הסמוך לפתח תקווה. הישיבה נוסדה על ידי יוסף בא-גד, והיא קרויה על שם הרב יצחק קוסובסקי. בשיאה, היו בישיבה למעלה מ-1,200 תלמידים.

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרקע להקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה רוזנבלום וחיה פרלמוטר – אח ואחות אלמנים – הגיעו למושב נחלים בתחילת שנות ה-50 של המאה הקודמת. השניים רכשו במשותף בית שעמד על מגרש של 2.5 דונם. את הבית רחב הידיים הם חילקו לשתי דירות ובהן התגוררו. החיים במושב, שנחשב נידח באותם ימים, היו קשים עד מאוד: תחבורה ציבורית לא הגיעה למקום, ובתי החברים אפילו לא היו מחוברים לרשת החשמל. לכן, גמלה בלבם החלטה לעקור מהמושב ולחזור אל חיי העיר.

חיה פרלמוטר, שבינתיים רכשה את חלקו של אחיה במגרש ובבית, חככה בדעתה מה לעשות בנכס. היא שיתפה את אחיינה יצחק ורדי (רוזנבלום), שהיה חבר המושב, ברעיון שעלה במוחה: להקים במקום תלמוד-תורה לילדי נחלים. ורדי שלל את האפשרות הזו. הוא אמר לה שהואיל ונחלים הוא מושב של הפועל המזרחי, תלמוד-תורה קלאסי לא מתאים לרוח המקום, וכן הוסיף שאין די ילדים במושב להחזיק מוסד שכזה.

בהתייעצות עם חברים נוספים התגבש הרעיון לפנות לרב משה צבי נריה, שייסד 15 שנים קודם לכן את חלוצת ישיבות בני עקיבא בכפר-הרא"ה. באותה עת עסק הרב נריה בהרחבת רשת הישיבות: תחילה במושב מירון, שם ייסד בשנת 1951 את הישיבה השנייה של בני עקיבא, ושנתיים מאוחר יותר בירושלים, כשהקים את ישיבת 'נתיב מאיר'. העיתוי ליוזמה של נחלים, אם כן, היה מעולה. ואמנם כשהגיעה המשלחת בראשות ורדי לביתו של הרב נריה, נתן הרב את הסכמתו המיידית להקמת ישיבת בני עקיבא חדשה במושב נחלים.

הקדשת בית פרלמוטר והקמת הישיבה בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזור הראשון של הישיבה הורכב מתלמידים מישיבת כפר-הרא"ה, שנשלחו לשם על ידי הרב נריה. אליהם הוא צירף את הקומונר הירושלמי יוסק'ה בא-גד, כאחראי לניהול הארגוני-לוגיסטי של הישיבה. מי שקיבל לידיו את המושכות הרוחניות-חינוכיות היה הרב אריה ליפשיץ.

אבל עוד קודם פתיחת הישיבה, צריך היה להסדיר רשמית את קבלת המבנה שבו תמוקם. בכ"ח בתשרי תשט"ו (1955) נערך טקס כתיבת שטר ההקדש בביתה של חיה פרלמוטר, אותו בית שהוקדש לישיבה. את השטר כתב הרב נריה בכתב ידו, בזו הלשון: "הריני מאשרת בזה שהקדשתי את המגרש שקיבלתי מהקרן הקיימת וכן את הבית אשר בניתי על המגרש הזה (…) לצורכי הקמת ישיבת בני-עקיבא במושב נחלים, למקום לימוד או שיכון לתלמידי הישיבה. הבית יהיה בעז"ה קניין עולם לישיבה, וייקרא שמו 'בית פרלמוטר'".

לאחר שהמקדישה והעדים חתמו, אישרו בחתימת ידם גם הרב משה צבי נריה והרב אהרן גליקמן, השוחט של מושב נחלים, כי קיבלו את הנכס "לשם הישיבה ובהתאם לכל האמור לעיל".

אליעזר אשד, בוגר מחזור ב' של ישיבת נחלים, זוכר כיצד שימשו בית פרלמוטר והמגרש הגדול את הישיבה בשנותיה הראשונות: "הדירה השמאלית הפכה לבית מדרש, ובדירה הימנית היה המטבח. הצריף הסמוך לבית שימש כחדר האוכל. בנוסף נבנו על המגרש צריפים, ששימשו כפנימיות הראשונות לתלמידים".[1]

ניהול הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השנים הרב יוסף בא גד הפך לראש הישיבה, ושימש בתפקיד זה עד לשנת 2004. על אף היותה של הישיבה ישיבת בני עקיבא, ובעלת גוון דתי לאומי, שילב בא-גד בישיבה רמי"ם יוצאי הישיבות החרדיות. כיום רוב המורים מהזרם החרדי עזבו ובאו מורים מהזרם הדתי לאומי.

בשנות השבעים עמד הרב יהודה פליקס במשך כ -4 שנים בראשות הישיבה. בראשית המאה ה-21 עברה הישיבה משבר כלכלי בעקבות שחיתות ומעילה בכספי העמותה על ידי בא-גד. משבר זה הביא בסופו של דבר לפיטורי הרב בא-גד וסגירת העמותה. מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא החליף את העמותה, ובמשך תקופה של כשנה שימש הרב יעקב צ'רבוניץ כראש ישיבה. לאחר מכן מונה הרב שמואל לורנץ, אז ר"מ בישיבת עותניאל, לראשות הישיבה.[2] עם בואו החל הרב לורנץ ברענון סגל ההוראה הוותיק. נכון לשנת 2011 מלמדים בישיבה כ-15 רמי"ם צעירים, בעיקר בכיתות הנמוכות, ביניהם "חצר"מים" אברכים המלווים את התלמידים, ואינם ר"מים המלמדים במשרה מלאה.[2]

פעילויות בישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה מגוון פעילויות חינוכיות, לעידוד לימוד תורה וחינוך גופני.

סמוך ליום ירושלים, מתקיים בישיבה מסע רגלי מן הישיבה לירושלים.

פעילות נוספת המתקיימת בישיבה מדי שנה היא מרוץ לזכרו של רב סרן דניאל גומז, טייס מסוק בחיל האוויר שנהרג במלחמת לבנון השנייה.

בשנת תשע"ו הישיבה הפיקה כנס שהוקדש למחשבת ישראל. החל משנה זו, הכנס מתקיים מדי שנה.

פנימיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישיבה פועלת פנימיה, ובה חמישה מבנים. המדריכים מתגוררים בשטח הישיבה, כמו רוב צוות ההוראה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דוד חרמץ, נכס או נטל, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 31 בדצמבר 2011
  2. ^ 2.0 2.1 רבקי גולדינגר, סדר חדש, באתר ערוץ 7, 22 ביוני 2017