ישעיהו קרניאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיוקן של ישעיהו קרניאל כפי שצויר על ידי הצייר שלמה ברנשטיין בשנת 1934
מערכת עיתון דואר היום מתחילת שנות ה-30. בשורה הראשונה יושבים משמאל לימין: נתן לאהר, לאה אבושדיד, איתמר בן אב"י ולצידו ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי.
קברו של ישעיהו קרניאל

ישעיהו קרניאל (עַזְמָוֶת) (18 במאי 1881 ברלאד, רומניה - 15 בדצמבר 1942 חיפה) היה איש העלייה הראשונה, פעיל ציבור, מורה, בנקאי ועיתונאי עברי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרניאל נולד ב-1881 ברומניה למרדכי ולאה קרניאל. אביו, שהיה פעיל באגודת חובבי ציון, חבר לשותפיו באגודה, דוד שוב ואליעזר רוקח ועלה עם משפחתו לארץ ישראל ב-1882. תחילה התיישבה המשפחה בראש פינה ולאחר מכן עברה לזכרון יעקב. קרניאל למד בבתי ספר של המושבה. בנוסף הרחיב את השכלתו בתנ"ך, תלמוד ובדברי ימי ישראל ולמד ערבית, צרפתית, אנגלית וגרמנית. לאחר שסיים את לימודי התיכון נסע ללימודים גבוהים בביירות ופריז. כשחזר ארצה מונה למורה בבית הספר בזכרון יעקב בו למד.

עבודתו בבנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1903 היה קרניאל בין מייסדי הסתדרות המורים אולם ב-1906 עזב את ההוראה, עבר עם משפחתו לירושלים והחל לעבוד בסניף המקומי של בנק אפ"ק. ב-1910, לאחר 4 שנות עבודה, קודם קרניאל בתפקידו ומונה לסגן מנהל סניף חיפה. ב-1913 מונה למנהל סניף צפת וחבר ההנהלה המרכזית עד שנת 1919.

עבודתו בהסתדרות המדיצינית הדסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1919 חזר קרניאל לירושלים וקיבל הצעה מהנרייטה סאלד להיות חבר הנהלה בהסתדרות המדיצינית הדסה תפקיד אותו מילא עד שנת 1932.

עבודתו העיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1919 החל קרניאל לעבוד בעיתון דאר היום מיסודו של איתמר בן-אב"י. תחת השם הספרותי עַזְמָוֶת נהג לפרסם טורים שנקראו מבעד למסווה ואמר עזמות. בטורים פופולרים אלו הגיב קרניאל לאירועים שקרו במדינה בהסתכלות הומוריסטית. עבודתו בעיתון זה נמשכה עד 1933.

לאחר הפסקה של מספר שנים עבר ב-1934 לחיפה שם חידש את כתיבתו העיתונאית בעיתונות מקומית.

עם הקמת קול ישראל הגיש פינה היתולית שבועית.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרניאל היה פעיל במספר רב של ארגונים ציבוריים. היה חבר בארגון בני ברית ושימש מזכיר הארגון במשך שנתיים. מונה לנשיא לשכת הר ציון של הבונים החופשיים בארץ ישראל ופרסם מאמרים בעיתון הארגון. היה פעיל בארגונים חינוכיים הקשורים להקמת הגימנסיה העברית בירושלים ולרשת אליאנס ועוד פעילות ענפה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו של ישעיהו הוא יהודה קרניאל ( מהחקלאים המובילים בזכרון יעקב). אחותו חסיה נישאה לאיש ניל"י מנשה ברונשטיין. ישעיהו נישא ב-1903 ליהודית אידה לובמן (בתו של מרדכי לובמן)[1] ונולדו להם 3 בנים ו-2 בנות. קרניאל נפטר ב-1942 בחיפה, תוך כדי הרצאה על אליעזר בן-יהודה והובא לקבורה בבית הקברות בזכרון יעקב[2][3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]