ישראל אבא ציטרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב ישראל אבא ציטרון
Israel Aba Tzitroni.jpg
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה ינואר 1881
ט"ו בשבט תרמ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה ספטמבר 1922 (בגיל 41)
י"ב באלול תרפ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ישראל
תפקידים נוספים הרב הראשי של פתח תקווה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב ישראל אבא ציטרון (עיברת את שמו לקיטרוני; ט"ו בשבט תרמ"א - י"ב באלול תרפ"ז) היה רבה של פתח תקווה (תרע"א-תרפ"ז). חתנו של רבי יוסף רוזין, הרוג'אצ'ובי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדווינסק לגרשון ציטרון, שהיה מצאצאי הרב רפאל זיסקינד הכהן מהמבורג. דודו היה הסופר והעסקן הציוני שמואל ליב ציטרון. בילדותו עבר עם הוריו לקרייזנבורג שם למד, כנהוג אז, בחדר ובמקביל בבית ספר עממי. החל מגיל 14 למד בישיבות טלז ווולוז'ין, בגלגולה המאוחר. בהמשך חזר לעיר והיה תלמידו של הרב מאיר שמחה הכהן[1] ותלמידו וחתנו של הרב יוסף רוזין[2], מדרך לימודו המיוחדת אף הושפע מאוד. נוסף על לימוד התורה השתלם בלימודים כלליים, קיבל תעודת בגרות ממשלתית ולמד לשונות צרפתית, רוסית, אנגלית וגרמנית.

למרות שקיבל הזמנות רבות להיות רב בקהילות בחוץ לארץ, בחר להתמנות בקיץ תרע"א לרבה של פתח תקווה, באומרו: "מוטב להיות רב בכפר קטן בארץ ישראל מבכרך גדול בחוץ לארץ". הרב ציטרון נבחר על ידי קהילת פתח תקווה על פני מועמדים אחרים ובהם הרב מאיר בר-אילן ואחד מאחיו של הרב קוק. מכיוון שבאותה תקופה לא הכיר השלטון העות'מאני בקיומה של פתח תקווה, התנהלו כל ענייני המושבה על ידי הקהילה בלבד בניצוחו של הרב, וכך היה הרב ציטרון מעורב בטיפול בסכסוכי שכנים והוא היה אחראי לעגן על פי חוקי התורה את ההסדרים המשפטיים של המושבה. עבודה זאת הייתה בנוסף לעניינים הרגילים של רב בכל קהילה ולטיפול במצוות התלויות בארץ הייחודיות לארץ ישראל. הרב ציטרון היה גם פעיל בענייני חינוך ועמד בראש הוועד המפקח על בתי הספר של המזרחי בפתח תקווה. הוא גם היה פעיל בפיקוח על הבנקים בפתח תקווה. היה פעיל בענייני צדקה בהמשך לנוהגו מנעוריו לחלק מקצבת הקיום שקיבל מהוריו לחברים נזקקים.

הדמות המרכזית עמה התייעץ הרב ציטרון היה הרב אברהם יצחק הכהן קוק אשר מאגרותיו ניכר שגם הוא העריך מאוד את הרב ציטרון. לעומת זאת, לא נמצאו בין תשובותיו של הרוגוצ'ובר תשובות הלכתיות לחתנו, אשר העריצו, יש הסוברים שהדבר נבע מחילוקי הדעות ביניהם לגבי היחס ליישוב המתחדש בארץ ישראל. הרב ציטרון היה שותף לרב קוק בהקמת הרבנות הראשית לישראל ותמך עמו בהקמת בית דין לערעורים, בניגוד לרבנים רבים שהתנגדו לכך.

היה ממייסדי תנועת המזרחי בארץ ישראל וייצג את התנועה בשני קונגרסים ציוניים (י"ג-י"ד). תקופה מסוימת אף שימש כראש "המזרחי" בארץ ישראל.

הרב ציטרון היה שחמטאי מצטיין, והתפרסם כאחד מגדולי השחקנים בארץ.[3] הוא ניצל את המשחק ליצירת קרבה עם בני עדתו ולמנוחה מעבודתו. ניצח פעם את מושל ירושלים, רונלד סטורס, במשחק השחמט וכך הם התיידדו.

הרב ציטרון היה אדם חולה ולמרות זאת לא הרפה מעבודתו הציבורית והרבה בנסיעות בארץ ישראל ולחוץ לארץ. ביום שישי, י"ב באלול תרפ"ז, בהיותו בן 46 בלבד, נפטר בפתאומיות, ללא בנים. ההלוויה התארגנה במהירות בגלל קדושת השבת והוא נקבר בבית הקברות סגולה ליד הרב אהרון אורלנסקי אותו החליף ברבנות פתח תקווה. מועצת המושבה הכריזה על אבל כללי בכל ימי השבעה אשר במהלכו התקיימו שתי עצרות הספד, בהן נאמו, בין השאר, הרב קוק והרב שלמה אהרונסון.

לאחר מותו הוציאה אלמנתו קובץ מאמרים וחידושים של הרב ציטרון, חידושי מהרי"א (תל אביב תר"צ), אותם ערך הרב אברהם יעקב ניימרק, שכיהן כרב בתל אביב. כתבים נוספים נותרו בכתב יד והמשפחה מתכננת להוציאם לאור. יצא לאור בטבת התש"ע קובץ מאמרים בעריכת הרב אורי רדמן מכולל רצון יהודה שבפ"ת.

מכיוון שלא היו לו ילדים, אלמנתו נזקקה לחליצה. אולם שני אחיו של הרב ציטרון היו רחוקים מתורה ומצוות והיא נותרה בעגינותה עד שנרצחה על ידי הנאצים בדווינסק שם התגוררה במטרה להוציא לאור את כתבי אביה. פרשת הניסיון להשיג לה חליצה עורר פולמוס רבני מכיוון שאחד האחים, ממנו בקשו ראשונה לחלוץ, היה משומד.

על שמו רחוב קיטרוני בפתח תקווה[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב יעקב ברמן, בתוך: יעקב יערי-פולסקין [עורך], ספר היובל למלאת חמישים שנה ליסוד פתח תקווה, תל אביב תרפ"ט, פרק נ"ז (עמ' תרסד-תרע).
  • אבי כ"ץ, רבנות חלוצית, עיתון מקור ראשון, כ"א בחשון תשס"ח (גיליון 20218), מוסף שבת עמ' 14-15, 23.
  • ספר גיא חזיון: קובץ הספדים על הרב ישראל אבא ציטרון, אב"ד דפתח תקווה, ה'תרפ"ט
  • האנציקלופדיה לציונות דתית, בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים - בערכו
  • חידושי הרב ציטרון קטרוני, בעריכת הרב אורי רדמן פתח תקווה תש"ע, תולדות חייו עמ' 7 - 122.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]