ישראל איסר שפירא (מזריטש)

**ישראל איסר שפירא**
	אין תמונה חופשית
לידה	1828; אוגוסטוב, האימפריה הרוסית
פטירה	1894 (בגיל 66 בערך); מזריטש, אוקראינה
מדינה	פולין
תקופת הפעילות	?–1894

הרב רפאל ישראל איסר שפירא (ה'תקפ"ח, 1828 - ה'תרנ"ד, 1894) היה רב ופוסק הלכה ליטאי שפעל גם בפולין. ר"מ בישיבת סייני ורבן של אוגוסטוב ומזריטש. מחבר הספר "עזרת ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באוגוסטוב, בצעירותו היה תלמידו המובהק של הרב יהודה בכרך רבה של סייני וראש הישיבה בעיר. אחר כך נסע ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה לתלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין. בוולוז'ין שמע שיעורים גם מפי ראשי הישיבה הצעירים דאז, הרב נפתלי צבי יהודה ברלין והרב אליעזר יצחק פריד.

הוא נישא בווילנה לנינתו של הצדיק המקובל הווילנאי המפורסם, שהיה עיוור ונודע בכינויו ר' ישעיה'לה סגי-נהור אשכנזי^[1]. חזר לגור בסביבת עיר מולדתו ובסוף שנות ה-40 של המאה ה-19 היה שותף לרב משה יצחק אביגדור בהקמת ישיבתו החדשה בסייני, לאחר הקמתה כיהן בה כר"מ. לפי תוכניתם של השניים אמורה הייתה ישיבת סייני להיות המקבילה הפולנית של ישיבת וולוז'ין הליטאית, אך התוכנית נגנזה בשל התנגדות השלטונות הרוסיים.

הוא היה מקובל כפוסק הלכה בכיר בדורו, וגדולי הרבנים בפולין וליטא הפנו אליו שאלות הלכתיות. בהם: רבי ישראל יהושע טרונק מקוטנו, רבי יום טוב ליפמן היילפרין מביאליסטוק, רבי יוסף שאול נתנזון מלבוב, רבי צבי הירש אורנשטיין מבריסק ורבי חיים אלעזר וקס מקאליש.

בין השנים ה'תרי"ד, 1854 - ה'תרכ"ט, 1869, כיהן כרבה של אוגוסטוב מולדתו. ולאחר מכן (בסביבות ה'תר"ם, 1880)^[2] התקבל כרבה של מזריטש, משרה בה נשא עד פטירתו בשנת ה'תרנ"ד, 1894.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו הרב יהושע השל שפירא היה רבן של שאקי ושצ'וצ'ין שבפלך לומז'ה.

חמיו היה הרב יעקב יוסף בן הרב משה יהודה הלוי גראמער, הוא נפטר במרץ 1870 בחיי אביו בגיל 49 לאחר מחלה קשה^[1].

בנו ר' דוב נחמן שפירא (ה'תרכ"א-ה'תרצ"א)^[3], התמנה אחריו כרבה של מזריטש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה צינוביץ, רבני אוגוסטוב: הרב ישראל איסר שפירא - הרב הרביעי, בתוך: י. אלכסנדרוני (עורך), ספר יזכור לקהילת אוגוסטוב והסביבה, תל אביב תשכ"ו, עמ' 92–94