הרקולס (סרט, 1997)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרקולס
Hercules
הכרזה העברית לסרט משנת 1997
הכרזה העברית לסרט משנת 1997
מבוסס על דמותו של הרקולס
בימוי רון קלמנטס, ג'ון מסקר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי רון קלמנטס
ג'ון מוסקר
עריכה טום פינאן
רוברט הדלנד
מדבבים טייט דונובן
דני דה ויטו
ג'יימס וודס
סוזן איגן
מוזיקה אלן מנקן
אנימטור אנדריאס דיג'ה, Mike 'Moe' Merell, Chris Hurtt, סטיבן האנטר, Raffaella Filipponi, Bill Fletcher, Howard E. Baker, Bill E. Miller, כריס ביילי, David A. Zaboski, Mike Swofford, Dave Kupczyk, Jean-Luc Ballester, Dorse Lanpher, Oskar Urretabizkaia, Jin Kim, ג'יימס לופז, Brian Ferguson, Dan O'Sullivan, T. Daniel Hofstedt, Jay Jackson, Nancy Beiman, Marc Eoche-Duval, David Berthier, Richard Bazley, דומיניק מונפרי, Ron Husband, Thierry Goulard, Adam Dykstra, James DeValera Mansfield, Dan Lund, Michael Cadwallader Jones, Susan Oslin, Marlon West, Ko Hashiguchi, Jon William Lopez, Mark Cumberton, James Goss, Mark Myer, Brice Mallier, Dave Bossert, Joseph Gilland, Margaret Craig-Chang, כריס ג'ניקס, Allen Stovall, Kevin O'Neill, Tom Hush, David Mildenberger, Kathleen Quaife-Hodge, Ed Coffey, Allen Blyth, Amanda Jane Talbot, Thierry Chaffoin, Dan Chaika, Michael Duhatschek, Phillip Vigil, John Allan Armstrong, Colbert Fennelly, Steve Moore, Michael Show, Borja Montoro, Caroline Cruikshank, ראול גרסיה, אריק גולדברג, Bill Waldman, Andreas Wessel-Therhorn, Marc Smith, Teddy Hall, Bert Klein, Theresa Wiseman, Richard Hoppe, Tom Roth, Teresa Martin, Nik Ranieri, Jean Morel, Doug Krohn, Patrick Delage, Danny Galieote, Michael Cedeno, Randy Haycock, Georges Abolin, Robb Pratt, Sahin Ersöz, Tom Gately, Anthony Ho Wong, Michael Stocker, Gilda Palinginis, Eric Walls, Michael Genz, James Baker, Roger Chiasson, Steven Pierre Gordon, Kent Hammerstrom, דייוויד בלוק, Yoshimichi Tamura, Ellen Woodbury, Stéphane Sainte-Foi, David Hancock, Mike Kunkel, Roberto Espanto Domingo, Jeff Johnson, Anthony DeRosa, Tahsin Özgür, Bolhem Bouchiba, William Recinos, Catherine Poulain, David Kuhn, Jamie Oliff, חואנחו גוארנידו, Eric Delbecq, Mark Pudleiner, סרחיו פבלוס, Ken Duncan, Joe Oh, Michael Polvani, Robert Bryan, Jared Beckstrand, Masa Oshiro עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה אולפני ההנפשה של וולט דיסני
חברה מפיצה חברת וולט דיסני
הקרנת בכורה ארצות הבריתארצות הברית13 ביוני 1997
ישראלישראל20 ביוני 1997 (גרסה אנגלית מתורגמת לעברית)
ישראלישראל21 ביוני 1997 (גרסה מדובבת לעברית)
משך הקרנה 93 דקות
שפת הסרט אנגלית
סוגה פנטזיה קומית, סרט מוזיקלי, סרט ילדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $85,000,000
הכנסות [1]$252,712,101
הכנסות באתר מוג'ו hercules
פרסים פרס אנני עריכת הנתון בוויקינתונים
תרגום לעברית אולפני אלרום - ישראל אובל
movies.disney.com/hercules
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרקולסאנגלית: Hercules) הוא סרט אנימציה שהופק על ידי חברת וולט דיסני ובוים על ידי רון קלמנטס וג'ון מוסקר ויצא לאקרנים ב-1997. הסרט הוא ה-35 המופק על ידי החברה ומבוסס על דמותו של הֵרַקְלֵס (Ἡρακλῆς), גיבור המיתולוגיה היוונית.

לסרט יצא סרט המשך בשם "הרקולס 2: מאפס לנכס" המהווה פריקוול לסרט המקורי וסדרת טלוויזיה המתמקדת בהרקולס במהלך שהותו באקדמיה פרומתאוס.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שכלא את הטיטאנים מתחת לאוקיינוס, לאל היווני זאוס ואשתו האלה הרה נולד בן בשם הרקולס (בניגוד למיתולוגיה בה היה הרקולס חצי אל, בנו של זאוס מבת התמותה אלקמנה). בעוד שמרבית האלים שמחים, אחיו הקנאי של זאוס, האדס, זומם להדיח את זאוס ולמשול בהר האולימפוס. בפנותו אל אלות הגורל לעזרה, האדס לומד שבעוד שמונה עשרה שנים הפלנטות יסתדרו בשורה, דבר שיאפשר להאדס לאתר ולשחרר את הטיטאנים ולכבוש את האולימפוס, אך רק אם הרקולס לא יתערב. האדס שולח את משרתיו כאב ופחד להיפטר מהרקולס, והשניים מצליחים לחוטפו ולהשקותו בשיקוי שהופך אותו לבן תמותה. הרקולס לא מסיים לשתות את השיקוי עד הסוף מכיוון שכאב ופחד נבהלים מהופעתם של אמפיטריאון ואלקמנה, וכתוצאה מכך הוא שומר על כוחו העל אנושי. כאב ופחד מנסים לתקוף את הרקולס, אך הוא מביסם הודות לכוחו העל אנושי, ולאחר מכן הוא מאומץ על ידי אמפיטריאון ואלקמנה.

פיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים לאחר מכן, הרקולס הופך לנער המנודה בשל כוחו העל אנושי, ותוהה מאין הוא בא. אחרי שהוריו המאמצים חושפים את השרשרת שהם מצאו יחד איתו, בה מוטבע סמל האלים, הרקולס מחליט לבקר במקדש של זאוס בשביל לקבל תשובות על מוצאו. בהגיעו למקדש, פסלו של זאוס מתעורר לחיים וחושף את האמת על מוצאו של הרקולס, ואומר לו שהוא יוכל לחזור להיות אל על ידי כך שיהפוך ל"גיבור אמיתי". זאוס שולח את הרקולס ואת חברו מילדות פגסוס למצוא סאטיר בשם פילוקטטס ("פיל"), הידוע כמאמן גיבורים. השניים פוגשים את פיל, אשר פרש זה מכבר מאימון גיבורים בשל אכזבות רבות שנחל. בסיועו של זאוס, הרקולס מצליח לשכנע את פיל לנסות פעם נוספת להגשים את חלומו לאמן גיבור אמיתי שיזכה להכרת האלים בצורת קבוצת כוכבים בשמיים בדמותו, וכך מתחיל פיל לאמן את הרקולס.

מג[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיל מאמן את הרקולס לגיבור פוטנציאלי, וכאשר הוא מבוגר יותר, הם עפים לתבאי. בדרך, הם פוגשים במגארה ("מג"), עלמה סרקסטית שהרקולס מציל מקנטאור בשם נסוס. לאחר שהרקולס, פיל, ופגסוס עוזבים, מג מתגלה כמשרתתו של האדס, שמכרה לו את נשמתה כדי להציל מאהב לא נאמן.

גבורתו של הרקולס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהגיעם לתבאי, הרקולס מוצא את עצמו לא רצוי על ידי האזרחים המדוכאים עד שמג מופיעה, בטענה ששני ילדים לכודים בערוץ. הרקולס מציל אותם, בלי לדעת שהם בעצם כאב ופחד בתחפושת, המאפשרים להאדס לזמן את ההידרה להילחם בהרקולס. הרקולס חותך את הראשים שלה, אבל ראשים נוספים מופיעים ומחליפים אותם עד שהרקולס הורג את המפלצת על ידי גרימת מפולת. הרקולס נחשב כגיבור וסלבריטי, אבל זאוס אומר להרקולס שהוא עדיין לא גיבור אמיתי. בדיכאונו פונה הרקולס למג, אשר מתאהבת בו. האדס מגלה זאת, עושה עסקה עם הרקולס, שיוותר על כוחותיו במשך 24 שעות ומג לא תיפגע. הרקולס מסכים, מאבד את כוחו, ומזועזע כאשר האדס מגלה שמג עובדת בשבילו.

הקרב נגד הטיטאנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדס משחרר את ארבעת הטיטאנים (אחד לכל יסוד) שמטפסים לאולימפוס ולוכדים את האלים, בעוד קיקלופ פונה לתבאי כדי להרוג את הרקולס. פיל מעודד את הרקולס להילחם ולהרוג את קיקלופ, ולמרות היותו נטול כוחות הוא מצליח לעשות זאת, אך מג נרמסת ונפצעת אנושות על ידי עמוד שעמד ליפול על הרקולס. כוחותיו של הרקולס שבים אליו, שכן העסקה עם האדס הופרה כשמג נפגעה לאחר שהובטח להרקולס שלא יאונה לה כל רע. הרקולס ופגסוס טסים לאולימפוס שם הם משחררים את האלים. הרקולס שולח את הטיטאנים לחלל שם הם מתפוצצים, אך מג מתה לפני שהרקולס מספיק לחזור אליה.

סוף הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם נשמתה של מג כרכושו של האדס עכשיו, הרקולס פורץ לתוך השאול, מכניע את קרברוס ומתמקח עם האדס לשחרר את מג מהסטיקס בתמורה לחייו. נכונותו להקריב את חייו, מחזירה את כוחו האלוהי וחיי הנצח שלו לפני שהנהר מנקז החיים מספיק להרוג אותו, והוא מציל את מג ושולח את האדס לתוך הסטיקס. אחרי שהחיה את מג, הרקולס וחבריו נקראים לאולימפוס שם זאוס והרה מברכים את בנם בשובו הביתה. עם זאת, הרקולס מחליט להישאר על כדור הארץ עם מג וזוכה לברכת הוריו. הרקולס חוזר לתבאי שם הוא מתקבל כגיבור אמיתי, וזאוס יוצר תמונה של הרקולס בכוכבים לזכר גבורתו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הרקולס (דיסני) - דמויות

מדבבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמות מדבבים בגרסה האנגלית מדבבים בגרסה העברית
הרקולס טייט דונובן (בוגר), ג'וש קיטון (צעיר), רוג׳ר בארט (שירה) אורי הוכמן (בוגר), עופר גילברון (צעיר)
פיל דני דה ויטו אוהד שחר
האדס ג'יימס וודס נתן דטנר
מג סוזן איגן נועה תשבי
פגסוס פרנק ולקר
זאוס ריפ טורן אריאל פורמן
הרה סמנתה אגר יעל פרל בקר
המוזות ליליאן וייט, שריל פרימן, לה צ'אנז, רוז ריאן, ונסה תומאס סיניה בועז, אורלי טרי, שרונה נסטוביץ', דינה גולן, אתי קארי
כאב בובקט גולדתואייט תומר שרון
פחד מאט פריוור תומר יוסף
קיקלופ פטריק פיני שמעון כהן
אמפיטריאון האל הולברוק איציק סיידוף
אלקמנה ברברה ברי רותי הולצמן
אלות הגורל אמנדה פלאמר, קרול שלי, פאדי אדוארדס שרית סרי, אור אזולאי, רותי הולצמן
הרמס פול שפר אבי חדש
נסוס ג'ים קאמינגס שמעון כהן
המספר צ'רלטון הסטון דב רייזר

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הפסקול העברי של הסרט שהופץ בשנת 1997
מס' שם משך
1. פתח דבר 0:54
2. זו כל האמת (חלק א') 2:02
3. זו כל האמת (חלק ב') 0:59
4. זו כל האמת (חלק ג') 1:06
5. למרחקים אלך (חלק א') 3:14
6. למרחקים אלך (חלק ב') 1:43
7. התקווה האחרונה 3:00
8. מאפס לנכס 2:20
9. לא אודה באהבה 2:20
10. כוכב נולד 2:04
11. Go the Distance 4:43
12. ה"זית" הגדול 1:07
13. הנבואה 0:54
14. הרס העיר איגורה 2:07
15. האי של פיל 2:25
16. מסלול האימונים 0:40
17. ואם הזכרנו את השטן... 1:30
18. קרב ההידרה 3:28
19. הגן של מג 1:14
20. ווילתו של הרקולס 0:37
21. אלוף כל הזמנים 0:38
22. לקטוע את חוט החיים 3:23
23. גיבור אמיתי / כוכב נולד 5:33

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט קיבל ביקורות חיוביות ולציון 84% באתר "Rotten Tomatoes", מתוך 48 ביקורות.[2]

מבקר הקולנוע רוג'ר איברט משיקגו סאן-טיימס כתב ביקורת חיובית על הסרט, שנהנה מהסיפור, וכן גם מהאנימציה. איברט גם שיבח את תיאורו של ג'יימס וודס כהאדס.[3]

הסרט בהשוואה למיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט לוקה באי דיוקים בהשוואה למיתולוגיה היוונית. כך, לדוגמה, חלק מהדמויות מופיעות בשמות הלקוחים מרומית, אחרות משנות תפקידן מאלים לבני תמותה וכיוצא בזה ועלילות שונות מתערבבות זו בזו (לדוגמה, בסדרה שולבה עלילת מלחמת טרויה, על אף שהתרחשה על פי המיתולוגיה לאחר מותו של הרקולס).

עם זאת, הסרט מכיל אזכורים רבים למיתוס המקורי כמו הרקולס התינוק שהביס את פחד וכאב בדמות נחשים, רכיבתו על קרברוס והפיכתו לאל לאחר היותו על ערש דווי.

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה לאחר יציאת הסרט, הופק סרט המשך שיצא בווידאו בשם "הרקולס 2: מאפס לנכס", המבוסס על ארבעה פרקים מהסדרה "הרקולס".

סדרת טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחת הסרט, הופקה סדרת טלוויזיה המתמקדת בהרקולס במהלך שהותו באקדמיה פרומתאוס.

אתחול לייב אקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 באפריל 2020 דווח כי סרט אתחול לייב אקשן של הרקולס מפותח על ידי אולפני וולט דיסני עם ג'פרי סילבר וקארן גילכרייסט שהפיקו קודם את אתחול מלך האריות, יפיקו גם סרט זה.[4] הסרט מתוכנן לכלול שירים מהגרסה המקורים והאחים ג'ו ואנתוני רוסו יפיקו אף הם את הסרט, עם דייב קולהאם כתסריטאי.[5] ב-7 במאי 2020, האחים רוסו אמרו כי האתחול לא יהיה תרגום ממשי וכי בכוונתם להוסיף אלמנטים חדשים שלא היו קיימים בסרט המקורי אך יושפעו ממנו.[6]

משחקי מחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסרט יצאו מספר משחקים המבוססים על הסרט ועל העלילה.

המשחק הראשון "מציגים את הרקולס", משחק point & click, שבו ניתן לשחק בסרט ובדמויות, עם הרחבה משמעותית של סצנות דיבוב שלא היו בסרט המקורי, המשחק גם יצא בעברית.[7]

המשחק השני והמפורסם יותר הוא משחק פלטפורמה שבו על השחקן שמשחק את הרקולס, ולעיתים את פגהסוס, לעבור אתגרי פלטפורמה תוך כדי לחימה ביצורי האופל ששולח לעברו האדס עד לסוף המשחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הרקולס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Hercules (1997)". Box Office Mojo. נבדק ב-2008-02-03.
  2. ^ "הרקולס‎", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  3. ^ Ebert, Roger (1997-06-27). "Hercules review". שיקגו סאן-טיימס. נבדק ב-2010-01-04.
  4. ^ Exclusive: Disney Developing Live-Action ’Hercules’ Film With Some Possible Big Name Directors in The Mix The DisInsider, 29.04.2020.
  5. ^ 'Hercules' Live-Action Remake in the Works From Disney, 'Shang-Chi' Writer (Exclusive) The Hollywood Reporter, 30.04.2020.
  6. ^ Exclusive: Joe and Anthony Russo Say Their ‘Hercules’ Remake Won’t Be a “Literal Translation”
  7. ^ https://youtu.be/DKK7aY__ZXM