כבשי שור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכבשי שור
כבש מושק

טאקין

מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכפילי פרסה
משפחה: פריים
תת־משפחה: יעלים
שבט: כבשי שור
שם מדעי
Ovibovini
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כבשי שור (שם מדעי: Ovibovini) הוא שבט של פרסתנים בתת-משפחת היעלים, הכוללים שני סוגים בעלי מין יחיד. הסוגים בשבט מתאפיינים במידות גוף גדולות משאר השבטים שבתת-המשפחה, ובקרניים או פרופיל המזכיר את שבט הבקר שבתת-משפחת הפרים (זהו גם הפירוש של שמם המדעי: "Ovibovini" = "כבשי שור"). סיווגם אינו מוסכם, ולמרות שיש לשניים מאפיינים זהים רבים במבנה הגוף או באקולוגיה, ישנם טקסונומים הסוברים שהשניים קשורים יותר למינים אחרים בתת-משפחת היעלים מאשר אחד לשני. כמו כן יש המשייכים לשבט זה את הסוגים גוראל וסרו משבט הצפירים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבשי השור מתאפיינים בראש גדול עם חרטום עבה ורחב, ובצוואר קצר ורחב. מבנה גופם ארוך ורחב כחבית עם רגליים קצרות ופרסות גדולות במיוחד. פרוותם שעירה וצפופה ביותר והיא מפרישה חומר שמנוני המפיץ ריח מושק; הפרווה העבה מותאמת לאקלים הקר שבו הם חיים. הזנב קצר יחסית וכמעט ואינו נראה על פני הפרווה העבה שסביבו. לכבשי השור יש קרניים יוצאות דופן משאר היעלים, והן ייחודיות בכך שהן צומחות לכיוון הצדדים ומזכירות קרניים של תאו או גנו. למרות שהמינים נראים מגושמים הם די מיומנים בריצה ובקפיצה באזור הררי. מידות הגוף שלהם גדולות במיוחד לעומת רוב היעלים: גובה הכתפיים הוא בסביבות 130 ס"מ, והמשקל של הזכרים הוא לפחות כ-300 ק"ג.

כבשי השור הם בעלי חיים חברותיים ופעילי יום החיים בקבוצות או בעדרים, וגודלם ישתנה בין העונות ובהתאם למין. הם נוטים לעשות נדידות עונתיות קטנות בהתאם לזמינות המזון. התקשורת החברתית שלהם מפותחת מאוד, והם מפיקים מגוון קולות כשאגות, נחירות, אנקות פעיות ושיעולים. תזונתם מבוססת על עשבי תיבול, שיחים ועשבים - בהתאם לתפוצה. בשל גודלם, יש להם טורפים מועטים כדובים וזאבים, ודרך ההתגוננות של העדרים שלהם ייחודית: מין אחד יעדיף להימלט לעומק הסבך ולשכב על האדמה, בעוד שהמין השני מצטופף לכדי עיגול כשהפרטים הבוגרים נמצאים בחוץ ומונעים גישה לצעירים.

הלחימה בין הזכרים בעונת הרבייה דומה לזו של כבש גדול-קרניים. ההריון של נקבות כבשי השור נמשך כ-8 חודשים, לאחריהם נולד טלה יחיד ולעיתים רחוקות תאומים. בעת הלידה הטלאים שוקלים בסביבות מספר קילוגרמים. הגמילה של הטלאי השבט מאוחרת מאוד ומתרחשת בגיל 11-9 חודשים. גם הבגרות מתרחשת בתקופה מאוחרת למדי. תוחלת החיים שלהם היא כ-14 שנים בטבע ועד כ-20 שנה בשבי.

סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כבשי שור בוויקישיתוף